ספוילר "התיקון" עונה 4 פרק 3
דניאל הולדן יושב יחד עם חבריו במכון לשיחת הייעוץ הקבוצתית הרגילה. הוא לבוש באותה חליפה אותה קנתה לו אימו ליום השחרור שלו מבית הכלא, והפעם הוא עוטה אותה לכבוד מסיבה של האמנים אותם פגש בפרק הראשון. אחד היושבים שואל את דניאל מה הוא מתכנן לעשות שם, והולדן עונה לו: "אני אוהב לצפות בהם, כמו צ'ונסי הגנן." הרפרנס הוא לנובלה "להיות שם" (אותה כתב הסופר הפולני יז'י קושינסקי), שגם קיבלה עיבוד קולנוע בשנת ב-1979. העלילה מספרת על גנן בשם צ'אנס אשר אינו מבדיל בין המציאות לבין מה שהוא רואה בטלוויזיה והוא חי על בסיס אותה הטעות. תוך כדי צפייה, הוא בונה לעצמו עולמות בתוכן הוא הופך להיות חלק פעיל, ומה שאינו נמצא בטלוויזיה אינו מוכר לו.
הולדן רואה את העולם דרך ספרים, היה לו אחד דבוק ליד בפרק הראשון, וגם בפרק הזה רואים אותו יוצא להפסקה בעבודה עם ספר אחר. בבית הכלא הוא היה גם כן תולעת ספרים, והוא בלע את העולם דרך דפים על גבי דפים, שהשתלבו עם קולות הרקע של האסירים בתאים הקרובים לו. זו הייתה המציאות של דניאל הולדן במשך עשרים שנה, והוא עדיין מחפש את הפריזמה דרכה הוא יכול להרגיש שהוא קיים גם בעולם החיצון, שזה אינו חלום.
מהפרק הראשון אפשר לראות את הולדן מפנים את הלקחים שלו מהפרק הראשון בעונה. הוא משתלב עם החברים במכון לשיקום, הוא משתף אותם בחוויות שלו ורובם נענים לו בתגובות חיוביות ומייעצות. רק מני הוא יוצא דופן, כי הוא עדיין לא מצליח לראות את המציאות של החיים מחוץ מכלא כפי שהיא נראית בעיני אנשים "רגילים". דמות חברית נוספת היא קלואי האמנית, היא נפתחת לפני דניאל באופן כל כך גמור, ודרכה מרגיש דניאל את נחיים בתוך הבטן, כיצד הם נותנים את הפעימות הראשונות שלהם לפני שהם עומדים לצאת אל העולם החדש. הולדן היה "צופה" בכל העונות של הסדרה, הוא טעם את החיים דרך סמים, אלכוהול, חוק, סדר וסקס; דרך תמימות, חסד ורחמי הדת; דרך אנשים מוכרים וזרים; הוא עדיין בשלב של התהוות, והרפרנס לאותו גנן מדובר רק הרחיבה יותר את הדמות שלו.
מחוץ לחידת הקיום של הולדן אנו מגלים בפולי שהמערכת האנושית רקובה. בתוך עולם שחייב סדר למען הישרדותו, נראה שבני האדם מתעקשים אך מתקשים לשמור עליו. ג'ון עורך הדין עדיין דבק בתיק של הולדן, ומתעמת עם השריף על האמיתות שנחשפו במהלך החקירה של ג'ורג', טריי וכריסטופר, ועל התזמון הגרוע והפוליטי שלהן. עולם הנישואין נרקב לפני טאוני שמודה שפעם היא נהנתה מידיו החונקות של טדי, ועכשיו היא מעדיפה להחזיק את עצמה בכוחות אך ורק שלה. בסצינה מקסימה ויחידה שלה בפסיכולוגית דמותה של טאוני נעמדה במקביל לזו של דניאל הולדן, היא מפחדת להשתחרר מהנישואין כי זה יכול להביע סוג של מוות מבחינתה, אך זה עדיין לא גורע מהקיום שלה, מהזכות להתקיים. גם טדי שבור, נראה שהאדמה עומדת להתפורר לו מתחת לרגליו, והוא עושה כל מה שיכול בשביל לשמור על איזון, משהו עומד להתפוצץ בממלכת פולי ונראה שהוא הראשון לעשות זאת.
עוד יופי של פרק תודות לידו הרמה והמרפררת של ריי מקינון. עולמם של הולדן המשתקם ובני משפחתו הנמצאים הרחק משתלבים בעקיפין ובמישרין. העבר דורש שיעברו הלאה ממנו, שימכרו את חנות הצמיגים, שאמנת'ה תמצא לעצמה מישהו (ניית'ן דרו, מיצ'ם מ"בית הקלפים") שאינו קשור למאבק שהיה לה עד לא מזמן על חפות אחיה, שג'נט הולדן תיפרד מהמקצוע של בעלה לשעבר כדי להשקיע את כל כולה במפעל האמיתי שלו: הילדים שלו. בני משפחת הולדן צפו בעולם דרך חלון של "נאשמים" גם כן בגלל הקשר שלהם לדניאל, והדרך לתיקון הכולל של כולם נראית בהירה יותר ויותר דרך השברים הקטנים.
עכשיו רק נותר לי לתהות על פשר השם של הפרק.