ספוילר "ריק ומורטי" עונה 2 פרק 6
"מה אם כולנו נוצרנו רק בשביל לתפעל את המצבר של האוטו של אלוהים?"
זאת שאלה פילוסופית ש"ריק ומורטי" בכלל לא שואלת, אבל היא מציגה את המצב של כמה עמים מסכנים שזה כן המצב שלהם. התשובה שלה מדכאת להפליא וקורעת מצחוק: "אז כדאי להמשיך לתפעל אותו, אחרת כולנו נמות".
תראו, המטרה של "ריק ומורטי" היא בסופו של דבר להצחיק. לא כל פרק הוא אוצר לרעיונות פילוסופיים, התבגרות של הדמויות ושלל מסעות; ועל העקרונות העיקריים של הסדרה – נייטרליות מוסרית ואמביוולנטיות מינית – אפשר לחפור רק אי אילו פעמים. מדי פעם אין שום סיכוי שאוכל לכתוב משהו שיהיה מעמיק יותר ממשפט כמו "זה היה פרק קורע מצחוק", לזרוק אחריו את כל הציטוטים שהצחיקו אותי באותו הפרק ולנסות להבין אם אני יכול לסדר אותם בסדר שבו הם הכי הצחיקו אותי. אבל בכל זאת, ננסה יחדיו.
העלילה המרכזית של הפרק מתמקדת ביריבות של ריק עם מדען שמתחרה בגאונותו ושותף לתפיסת החיים הניהיליסטית-אנרכיסטית שלו. זה קונספט די פשוט, שמופיע בשלל סדרות כאשר הדמות המטורפת פוגשת מישהי ברמת הטירוף שלה ואז בודקים איך היא מגיבה. פשוט ברוב הסדרות הדמות המטורפת הזאת היא לא גם במקרה הדמות הראשית.
המפגש הזה משמש בעיקר לכמה מסצנות הקרב והמרדף המשעשעות יותר שהסדרה ניפקה – אנחנו לא למדים ומעמיקים יותר על ריק, ואנחנו גם לא צריכים. השאלה של הפרק היא לא "מה הופך את ריק למיוחד?" כי הוא לא – הפעם יצא לו יד המקרה והוא חשב על הרעיון קודם ולכן ניצח בניצחון טכני, אבל אם אותו המדען היה פוגש במגרש משחקים הוגן, בכלל לא ברור שריק היה יוצא כשידו על העליונה.
הדבר המעניין ביותר בפרק הוא התגובות של ריק להתנהגות של "עצמו". כאשר הוא רואה את כל מה שזיפ עשה, הרבה מהתגובות שלו הם חיקוי ישיר של מורטי בתוספת הערות על הסגנון הלקוי שלו של זיפ. זאת נקודה מעניינת שיכולה לצאת לכמה כיוונים – האם ריק מאמין לטיעונים האלה ולתוקף שלהם כאשר הם יוצאים מהפה שלו, מה שמראה על הערכה עמוקה למורטי, או האם הוא יודע שזה פשוט הטיעונים המעצבנים והמציקים ביותר שאפשר להגיד ברגע הזה? או קצת משניהם?
בינתיים, גלאדוס, כלומר, המכונית של ריק צריכה לשמור על סאמר בטוחה. מה שמוביל כמובן לתינוקות מתים שחוזרים לתחיה רק בשביל להפוך לג'לי, צבא ענקי שמגיע והסכם שלום בין בני האנוש והעכבישים הטלפתיים. שני הקונספטים האלה מראים את נקודת החוזק של "ריק ומורטי" – לקחת עלילה עם מגבלה פשוטה מצד אחד, אבל בעלת אינסוף אפשרויות מצד אחר: סאמר לא יכולה לצאת מהחללית, והחללית יכולה לעשות כל דבר. אבל סאמר לא רוצה לפגוע באף אחד, ובכך היא מגבילה עוד ועוד את האפשרויות של החללית, עד שזאת מתפרצת עליה בסגנון כמעט-סרקסטי קולע לחלוטין.
והפרק נגמר בעכביש ענקי מלקק גלידה. לזה אני קורא סוף טוב.
מפה והלאה רשימות אקראיות של דברים אהובים עליי מהפרק הנפלא הזה:
– פרט לכל הדברים הנוראיים שהרכב של ריק מעביר לעוברי אורח תמימים ("הוא היה רופא הילדים של הבת שלי!") הדבר המצחיק ביותר בעלילה הוא ההתפתחות ה-AI האיטית של הרכב. ממשהו שנשמע רובוטי לחלוטין, לישות שמתוסכלת מההגבלות שסאמר ממשיכה לשים עליה עוד ועוד. רובוטים סרקסטיים ומתוסכלים תמיד יצחיקו אותי (כמו למשל, רובוט המעביר-חמאה מהעונה הקודמת).
– האם העכבישים הענקיים ו-11 פיגועי ה9/11 קשורים? האם כל ה-11 התרחשו ב-9/11? כל כך הרבה שאלות לגבי היקום הזה.
– לא אמרתי מילה אחת על מורטי בכל הביקורת למעלה כי לא היה משהו מרתק להגיד, אבל כל הסאגה שלו עם אנשי העץ הייתה קורעת מצחוק, ומילות הפרידה שלו צריכות להיות מהתמונות מוטיבציה האלה על רקע נהרות עם שקיעה.
– מיכל הנחשים שריק מחביא ברגליים חוזר, בערך.
– הסדרה הזאת תמיד עושה כאב ראש עם הציפיות שלך. כאשר ריק אומר לרגע באגביות שמורטי יכול להפוך למכונית, רק בשביל לתפוס מונית. ואז אנחנו לא מצפים שזה יקרה, עד הסצנה בסיום הקרדיטים שאז הדבר הזה כמובן קורה. בנוסף, זה מבוסס על דבר אמיתי כי אנימציה של שנות ה-80 הייתה אפילו יותר מוזרה מכל הסדרות שיש באדולט סווים בימינו.
-יש משהו מנחם בחוש ההומור הילדותי של ריק, שמלמד את היקום שיצר שאצבע משולשת זה שלום בין עולמות ו"תמצוץ לי" זה "על לא דבר". כאילו ראית את כל העולמות והיקומים שיש, ועדיין הדבר שהכי מצחיק מדען גאון מטורף זה בדיחות של ילדים בכיתה ד'.
– אין "ריק ומורטי" לשבועיים עכשיו. יקוללו החגים האמריקאים.