ספוילר "התיקון" עונה 3 פרק 3
אתחיל בהתנצלות קלה למי שכבר "זכה" להטביל עצמו בייסורי הבלשנות של דה-סוסייר, אבל ריי מקינון וקולמן הרברט (מי שכתב את הפרק) לא הותירו לי ברירה. ע"פ אותו חוקר (וזה בקצרה על מנת שלא תברחו) – המערכת הלשונית בנויה מיחידות שיש ביניהן קשר. המשמעות של כל משפט יכולה להשתנות בהתאם לשינויים פרדיגמטיים – החלפת מילה במילה אחרת יכולה ליצור משפט אחר לגמרי. הנה דוגמא: דניאל הולדן משתין לתוך כוס בשירותים בזמן ששריף דאגט מתחקר אותו לגבי התיק של ג'ורג'. דניאל, באיטיותו הסטנדרטית, רוצה להגיד שהוא לא יצר קשר עם ג'ורג' לפני שהוא "נהרג" אך בסוף הוא בוחר במילה "מת". הפועל הראשון רומז כי המוות של ג'ורג' נגרם ע"י מישהו אחר, השני משאיר את גורם המוות באפילה. אנחנו בתור צופים יודעים מה קרה לג'ורג', הוא הרי התאבד בסוף הפרק הראשון של הסדרה, אך נראה שהדיבור האניגמטי של הולדן יבוא בעוכריו. בסוף הפרק דניאל משתמש בפועל הבהיר ביותר, "נרצח", כשהוא מדבר על קרווין, ומקינון הראה ששלושה פעלים שונים יכולות לקבל משמעויות שונות לגמרי, כל הכבוד! (נאמר בציניות גמורה). המוות יכול להיות קליל כמו זה שדניאל חזה בו בחדר הכיסא החשמלי, הוא יכול להיות אכזרי כמו במקרה של האנה דין וקרווין, הוא יכול לרדוף אחר דניאל, ג'ורג' רדף את המוות וקיבל אותו, ובסופו של דבר האמת לא תימצא כשהפעלים הקשורים אליו טומנים בתוכם כל כך הרבה אפשרויות.
השנייה המשחקת ב"מה בפרדיגמה" היא גברת אמנת'ה. כשהיא יושבת עם הסוכן ווהן מ"זהות בדויה" (מייקל ורטן, איך ולמה נעלמת?), הוא אומר לה: "אני עסוק בלחיות חיים… לא את ה-חיים… אני חי חיים" ואמנת'ה בכלל מדברת על "החיים שלי". הזר שעמו אמנת'ה בוחרת לבלות את הלילה שלה הוא איש שכחלק מהעבודה שלו נוסע בין מקומות. הוא נייד בעוד אמנת'ה בילתה את מרב חייה באותו במקום. בעוד הוא מהרהר בקול על האם הוא חי את החיים בה' הידיעה או משהו אחר, יש רק סוג אחד של חיים שאמנת'ה מכירה, ואלו החיים שלה. בעיניה ההודאה של דניאל הפכה את חייה לכלום אחד גדול, ואילו ווהן (כן, אני יודעת שקראו לו פורסט אבל תנו לי) רואה את הרזומה המלחמתי שלה כמרשים ביותר. זו פעם ראשונה שאמנת'ה זכתה לראות כיצד נראים חייה מחוץ לעיירה שבה כולם מכירים אותה, ובנוסף לזה זכתה לדעת שיש גם צד חיובי לכל המאבקים שלה. הנה היא חזרה לשמלות הפרחוניות ומגפי הקאובוי, וכבר מצאה לה חבר ללילה.
צבעי הקליפסים על ראשה של אמנת'ה בסצנה שבה היא מספרת לקהל המתמודדים בכנס של "ת'ריפטי טאון" היו סממן משעשע לתקיעות שלה בסדרה. זה כבר פרק שלישי שהיא עדיין בוחשת בתוך ההודאה של דניאל, והיא תקועה בין התזוזה (ירוק בצד אחד) לבין העצירה (אדום בצד שני), אזור של לימבו שממנו אני מקווה שהמפגש עם פורסט יצליח להוציא אותה. הצבעים הזכירו לי את הסצנה בפרק השני כאשר טאוני יושבת במכונית ומסתכלת על הרמזורים בכביש שלפניה. שתי הנשים נמצאות בצומת דרכים: האחת צריכה ללמוד לשחרר מאחיה, השנייה מבעלה, ושום דבר כרגע לא זז.
הפרק היה חלש ביותר, למרות התחכומים הקלים ולמרות המתח המצטבר בין משפחות הולדן לטלבוט, הסדרה הזו הפכה מאיטית ללא מתקדמת בעליל. כולם נשארו באותו מצב, אפילו שטדי מדבר עם טאוני ומתקדם איתה לתקשורת בוגרת, הוא הולך שני צעדים אחורה עוד פעם ומתנתק ממנה בסוף הסצנה. טריי נשאר מעצבן עם הניסיונות שלו לעוות את האמת, הדיאלוגים האיטיים כבר מאבדים כל הקשר למציאות בסדרה שמנסה דווקא לחתור אליה. "התיקון" התחילה בתור סדרה שחוקרת את מבטו של אדם אל עבר החברה לאחר ניתוק ממושך ממנה והפכה לסדרת חקירות שאותי אישית ממש לא מעניינת.
אני מתגעגעת לרפרנסים הספרותיים, לדברים ברקע שאומרים הרבה יותר ממה שנאמר, להרפתקאות של דניאל הולדן בשדות זרים משונים, למשפטי מחץ מאירים, ומקווה לטוב להמשך. מי יודע, אולי הכל יתפתח לאיזה קליימקס מפתיע.
בקטנה:
* ג'ון בדרך לשבור שיא גינס באמירת השם "דניאל", אחרי הפרק הזה דרכו לתהילה מובטחת.
* "אתה יכול ללכת לכל מקום." – אמירה הזויה מצידו של ג'ון, שבתור עורך הדין של דניאל ידע שהסיפור לא בהכרח נגמר בכך שמצאו דגימת זרע שמנקה את שמו מאונס.
* טדי וטאוני – די.
* דניאל לשריף דאגט: "You’re searching for truth with a machete” – אפשר להגיד שזה תיאור כמעט מדויק של הסדרה עצמה.