ספוילר "גות'אם" עונה 1 פרק 19
פורסם לראשונה במולטיוורס
אם יש סדרה שלא התגעגעתי אליה במהלך הפגרה הארוכה שלקחה, זו "גות'אם". אפילו הספקתי לשכוח שהיא חוזרת, וכשנזכרתי בכך קיוויתי שטעיתי. יחד עם זאת, אולי היא תפתיע אותי ותשוב רעננה, משופרת ומצוחצחת? ובכן… לא.
חקירת רצח נוחתת על שולחנו של ג'יימס גורדון, לכאורה כבקשת טובה משוטר שמעריץ אותו על יושרו והדרך עליה הוא מנסה להוביל את משטרת גות'אם. הקורבן, אישה צעירה, מתגלה כקורבן האחרון מבין יותר מעשרה של רוצח סדרתי (מילו ונטימיליה). לקראת סוף הפרק גורדון ובולוק מגלים שמדובר כי השוטר נשלח ע"י קומישינר לואב כדי להפיל על גורדון פרשה מקוללת, שאף אחד לא רוצה לחקור מכיוון שהרוצח רודף את קרוביהם. כמובן, לזלי לא עונה לטלפון וגורדון הזועם מאיים להפיל את לואב אחת ולתמיד אחרי שילכוד את הרוצח.
העלילה השבועית (או דו-שבועית; הפרק מסתיים בקליף-האנגר) יותר משהיא מעניינת (היא לא), מקשרת לעלילת המסגרת של גורדון\לואב והשחיתות המשטרתית. מן הסתם זה יוביל לסיום הסיפור בפרקי העונה האחרונים, כך שיש למה לצפות, כי מיציתי את העלילה הזו. מצד שני, הסדרה מקריבה בקלות יתרה את לזלי כ"אישה במצוקה" פוטנציאלית.
הסיפור המרכזי השני, "עלילות פיש מוני בלמי-לעזאזל-אכפת?", מסיים את שהותה של מוני על האי של ד"ר פרנקנ– דאלמאכר. אלא אם הוא ישוב בעתיד לנקמה, הדולמייקר היה נבל לא מפותח שבסך הכל הניע את העלילה של מוני. בקיצור: היא מוצאת דרך מילוט, מערימה על הדולמייקר ואנשי האבטחה של האי, וגם על כמה אסירים קשוחים (אבל מסייעת לחבריה הדפוקים, כולל קלי, שנראה היה כי הקריבה אותו בפרק הקודם). אחד מאנשיו של דאלמאכר מצליח לירות ולפצוע את פיש קשה, בעת שהיא מנסה להימלט עם חבריה במסוק שגנבה. פיש מוני מתה, סוף. לא, זו רק משאלת לב; נראה שהיא פצועה סובלת, אך עדיין בחיים.
במקביל לשניהם, ברוס יוצא לחקירה עצמאית בעקבותיו של רג'י, חברו לשעבר של אלפרד שהותיר אותו עם פציעת סכין קטלנית. בסיועה של סלינה, קשריה ברחוב והידע שלה, הם מוצאים את רג'י מסומם בבניין נטוש, ומצליחים להוציא ממנו מידע על זהות מזמיני הריגול\שוד שהפך לניסיון רצח, חברי הנהלת תעשיות וויין. ברוס הכועס עוצר בעד עצמו שלא לדחוף את רג'י מחלון, בעודו מנסה להגיע אל מנת הסם שלו, אך סלינה לוקחת על עצמה את התפקיד שברוס לא יכול לבצע – ודוחפת את רג'י אל מותו. ההתנגדות של ברוס להרג תשחק חלק חשוב בזהותו כבאטמן, ונראה כי עדותו למעשה המזעזע תתרום לכך. או שהוא יהפוך לרוצח סדרתי, כי מי יודע לאילו כיוונים הסדרה הזו מסוגלת ללכת?
הפינגווין מככב בעלילת משנה לא חשובה לכאורה, כשהוא מנסה להיכנס בשותפות למסעדה מקומית מאישה קשוחה (ברברה רוזנבלט, "כתום זה השחור החדש"), אך היא מסרבת – אלא אם יעזור לה להיפטר מבן זוגה הלוזר של נכדתה. קובלפוט וגייב עושים את שלהם בדרכם הגנגסטרית, ומשיגים את מטרתם באלימות. לאחר הצלחתו, גייב תוהה מה כה מיוחד במסעדה, ותמונותיו של דון מארוני על הקיר חושפות את תכניתו של הפינגווין: להרוג את הדון.
הקטע הכי טוב בפרק: העלילות של ברוס וקובלפוט נפגשות לרגע קט, כשהפינגווין עובר מאחורי ברוס שנוקש על דלת בחיפושיו אחר רג'י, עוצר לכמה שניות ומעוות את אפו, ואז חוזר לעיסוקיו ונכנס למחסן סמוך, שם גייב שומר על המאהב החבול.
– "חיות טרף"\Beasts of Prey: נראה כמשחק מילים על קבוצת גיבורות העל Birds of Prey, בה היו חברות בעיקר אורקל (ברברה גורדון בימי פוסט-באטגירל) הקנרית השחורה והאנטרס.
– "רוצח הדון ז'ואן"\"Ogre": לא נצאה דמות מקבילה בקומיקס. נבל שכונה Ogre (היו שימושים נוספים למונח, אך נראה כי הם פחות רלוונטיים) היה תוצר של ניסוי שהפך אותו למפלצת. לאחר בריחתו הוא נקם ורצח את המדענים האחראים לכך.
– "ווסט מייפל 52": כבר אין צורך להזכיר מה משמעות המספר, נכון?