ספוילר "גות'אם" עונה 1 פרק 10

הפרק השביעי בעונת הבכורה של "גות'אם" שבר רצף של פרקים נוראים. מה שנראה כמו תפנית עבור הסדרה, הסתכם במראית עין ובשבועות הבאים הסדרה חזרה לסורה, גוררת את גופה החולה אל עבר פגרת החורף. אפילו אוסוולד קובלפוט, נקודת האור היחידה, דישדש מאז נחשפה תכניתו האמיתית.[1]

[1] להוסיף על כך, השבוע דון פאלקון חוקר את אוסוולד בזעם וחוסר סבלנות, ובכך חושף שהם לא בידוק צמד החמד המושלם שנראו בסוף הפרק ההוא.

את תפקיד ה-MVP של הפרק גונב אלפרד, לא סתם משרת (גם אם יתעקש על כך) אלא האדם שנותר לשמור ולגדל את אדונו ברוס הצעיר, ויוצא צבא עם מיומנויות נסתרות שמסייעות לו מול קבוצת מתנקשים ומאפיונר מגודל. היה מענג לחזות בחילופי הדברים המלוקקים שלו אל פיש מוני, בשפה גבוהה שמציירת את הארווי בולוק כביריון וולגרי.

כמובן שהעלילה השבועית התמקדה בברוס וסלינה, קשר שלא אמור להתקיים אלא בעוד שנים רבות. סלינה הייתה דמות מיותרת עד כה, ותפקידה כ"מנטורית" של ברוס לא תורם מאום חוץ מהפיכתו למטרה ניידת ומייקאובר אופנתי למשך חצי פרק. ההתעקשות של יוצרי הסדרה להכניס את ברוס לכל סיטואציה אפשרית שתרמוז על עתידו הברור, פוגמת בדמות ומרדדת אותה. הקריצות לעבר מעריצי באטמן ו\או מי שמעורה במיתולוגיה של איש העטלף חצו מזמן את גבולות ביצי הפסחא והטעם הטוב, מורידות מערכי העלילה ופיתוח הדמויות שבכל מקרה כמעט ולא קיימים.

מה שמוביל אותי אל הפינה האהובה – השפל השבועי. והפעם שני "מנצחים":
1. מאחר ולא סיקרתי את הפרק הקודם, מתייחס גם אליו: הארווי דנט. התובע המחוזי הצדיק, אביר המשפט והמלחמה בפשע בגרסאות אחרות, הוא טיפוס בעייתי לפני שהיה לנבל ואיבד את שפיותו, כך לפי "גות'אם". למה היו חייבים לרמוז לצדדים האפלים שלו, או לתת לו לשחק במטבע המפורסם? יתרה מכך, בסופו של דבר דנט מתגלה כרכיכה ועושה דברם של הממונים עליו כשהאש בוערת תחת רגליו. לא ניתן לדעת אם הוא היה אידיוט או בכוונה הדליף את שמו של גורדון, ובכך סיכן את חייהם של סלינה, ברוס ולאבקרפט. כי כולם מושחתים בגות'אם, בל נשכח.
2. אייווי פפר (יש טעם להתלונן שוב על השם המטומטם?) בפרק הראשון היא הייתה ילדה ג'ינג'ית חובבת צמחים. הפעם היא מתגלה כפסיכופתית קטנה כי… סתם ככה. תסמונת סלינה קייל (הופעות אקראיות ללא מטרה) חוזרת על עצמה.

– הארווי דנט הוא, כידוע, התובע המחוזי לשעבר שהשתגע לאחר שפניו הושחתו, והפך לנבל טו-פייס.
– איש העסקים המושחת אחריו רודף דנט, דיק לאבקרפט, עשוי להיקרא על שמו של סופר האימה\פנטזיה ה.פ. לאבקרפט. לאבקרפט השתמש בעיירה הדמיונית ארקהם בסיפוריו, שנים לפני הופעתו הראשונה של באטמן.
– משיירי הפרק הקודם: בניגוד לאמון של מונטויה בדנט, לדבריה, בקומיקס טו-פייס פיתח אובססיה כלפיה. בקשת הסיפור השנייה של Gotham Central הוא היה אחראי להוצאתה הפומבית של רנה מהארון, פגיעה בחייה הפרטיים והמקצועיים וחטיפתה.
– המתנקשת שנשלחת אחרי סלינה ולאבקרפט, לריסה דיאז, לא זוכה לכינוי על המסך אך שם הקוד שלה הוא קופרהד, כשמם של נבל זכרי בד"כ ונבלית מהמשחק Arkham Origins.
– אייווי פפר חוזרת, קריפית מבעבר, לראשונה מאז פרק הפיילוט.
– ברוס וויין בסווצ'ר עם ציור של עטלף ובגדים בצבע אפור\שחור; אפשר להוציא את הכפית מהגרון לפני שמישהו ייחנק למוות? לפחות הם בחרו בסכמת הצבעים של באטמן המועדפת עליי. זכרו, ילדים: זה תמיד יכול להיות גרוע יותר.