דרישת שלום מהמלחמה, הדרך של בן, יתומים, 1973 יומני מלחמה, משחקי הכס. בהורדות: אורפן בלאק, Britain's Got Talent, השדים של דה וינצ'י, סאטרדיי נייט לייב עם אנדרו גרפילד.
בערוץ ההיסטוריה ב-21:20, 1973 – יומני מלחמה.
פרויקט בינלאומי רחב יריעה בן שני החלקים (המשודרים ברצף, ושודרו לפני כחצי שנה בערוץ 2) שמספר בפעם הראשונה את סיפורה של מלחמת יום כיפור לא רק מנקודת המבט הצבאית, אלא גם זו המדינית, ולא רק מנקודת המבט הישראלית, אלא גם זו המצרית והסורית. חלקו הראשון של הסרט מתאר את התקופה שבין אוקטובר 1970 עד אוקטובר 1973, שלוש השנים שבין עליית סאדאת לשלטון לפרוץ המלחמה. חלקו השני של הסרט מתאר את ימי המלחמה באוקטובר 1973, שהותירה אחריה פצע מדמם וכואב. הסרט מנסה להציג את יום הכיפורים גם מהזווית של המצרים. לא של אויב אכזר צמא דם שרצה להשמיד את ישראל, אלא מזווית של צבא ונשיא שיצאו למלחמה מוגבלת כדי להשיג הישגים מדיניים. עוד בסרט: כשישראל ביקשה עזרה צבאית דחופה מארה"ב, היא סורבה, ובתגובה ישראל העלתה את רמת הכוננות לשימוש בנשק גרעיני מצדה, "אנחנו, בשירות המודיעין, הבנו מידיעות שהגיעו מתוך ישראל שזו העלתה את רמת הכוננות לשימוש בנשק גרעיני מצדה, החל מהרגע בו כל הכוחות המצרים כבר ישבו על הגדה המזרחית של תעלת סואץ", תיאר סאמח סייף אל-יאסל, מפקד המודיעין הצבאי במצרים באותה תקופה.
1973, ערב מלחמת יום הכיפורים. לישראל יש מקור בכיר במשטר המצרי: אשרף מרואן. הקשר בין מרואן לגורמים בישראל החל בשנת 1969. עבור המוסד מדובר היה בנכס אדיר. מרואן סיפק מידע מודיעיני רב ערך במהלך פעולתו, "הוא היה בראש הפירמידה", מספר אהרן לברן, אחראי על יחידת האיסוף של אמ"ן באותן שנים. 40 שעות לפני פרוץ המלחמה, התריע מרואן באופן חד משמעי על המלחמה המתוכננת "היינו בטוחים שהוא ייתן התרעה של כמה ימים מראש לפני שתפרוץ מלחמה", מספר לברן, "זו הייתה הטרגדיה, זו הייתה הטעות הנוראית". כמו לברן, רבים אחרים תהו גם הם האם מרואן לא היה אלא סוכן כפול שמראש הוכשר כדי להטעות את ישראל בנוגע לכוונות המלחמה של מצרים. העובדה שקברניטי ישראל האמינו כי יש להם מקור אמין שיתריע בפניהם על תכנונים של סאדאת רק הוסיפה לאופוריה ששררה גם כך באותם ימים. כך למשל, בראיון שהתקיים עם גולדה מאיר, היא הביעה ביטחון אדיר במצבה המדיני של ישראל. ראש ממשלת ישראל אז, הצהירה שאם היא תשמור על היתרון הטריטוריאלי, קרי לא תוותר על שטחים, הסיכוי שישראל תפתח במלחמה נוספת עם הערבים הוא נמוך. כל זאת מבלי להעלות בדעתה שבמקרה של מלחמת יום הכיפורים – היא לא זו שמחליטה.
בערוץ 1 ב-22:30, הדרך של בן.
סרט מסע דוקומנטרי של הבמאי נועם עוז-סתר. ב-9.8.2006 נפגע כוח של פלחה"ן צנחנים שפעל בכפר הלבנוני דֵבֳל, מירי טיל קורנט שירו לעברו אנשי חיזבאללה. בהיתקלות נהרגו תשעה לוחמים, בן סלע היה אחד מהם. הוא תכנן לטרוף את העולם והספיק רק להתחיל בטעימה. אחד המסעות המכוננים בחייו הקצרים של בן התרחש במונגוליה, שנה לפני המלחמה בלבנון. בן וחבר הילדות שלו אבשה, רכובים על סוסים, חצו את הישימון המונגולי עתיר האתגרים תוך שבן מתעד בדקדקנות את המסע המפרך פיזית ובעיקר מנטלית. שש שנים אחרי מותו יצאו הוריו, יוסי ויהודית, למסע בעקבות המסע כשאבשה מצטרף אליהם. הם התרחקו לקצה עולם כדי להתקרב עד כמה שניתן לבן הזקונים היפה שלהם שהיה ואיננו. זוהי הדרך של בן וזהו הסרט שמתעד אותה. השלושה עוקבים אחר יומן המסע המרגש שהותיר בן, כשהסרט מסמיך לא פעם בין קטעי יומן אותנטיים ותמונות ממסעו לבין חוויית הוריו. יוסי ויהודית עורכים מסע פיזי ונפשי. הם מתאבלים בגלוי, מול המצלמה, בלי חשש ובלי פילטרים של תקינות פוליטית. הם לא מתביישים בכאבם ולא חוששים למתוח ביקורת נוקבת על נסיבות מותו של בנם. בין הרמה המדברית של מונגוליה למורדות הרי הלבנון נמתחים אלפי קילומטרים ואלפי מילים של חשבון נפש, תוכחה, געגוע ואפילו הומור ובעיקר שתיקה. במאי הסרט, נועם עוז-סתר, החל בתחקיר המשפחתי לפני חודשים ארוכים וקנה את אמונם של יהודית, יוסי ואבשה. סיפורו של בן, הביוגרפיה העשירה שהותירו 24 שנותיו והטרגדיה העצומה של מותו, יצרו אצל נועם את התשוקה לתיעוד הייחודי.
בערוץ 2 ב-22:30, דרישת שלום מהמלחמה.
סיפורים נבחרים של כותבי אלפי גלויות שנכתבו בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. בימים ההם של שנות ה-70, גלויה או מכתב הם הדרך היחידה כמעט לשמור על קשר. לכן, כל חייל חיפש רגע של שקט מהמולת המלחמה כדי לכתוב לאהוביו, להראות סימן חיים או להיאחז בחיים שנשארו מאחור. היה מי שבחר להעביר מסר עניני וחיוני, מי שכתב מסר של הרגעה, של געגוע, של אהבה, וגם פרץ של תשוקה. בסתר לבו של כל אחד מהם, הם ידעו שהגלויה הזו יכולה להיות מזכרת לדורות הבאים, או סימן החיים האחרון. אפשר לקרוא את כולם כאן. בימוי והפקה: יובל דלשד.
בלוויין,
בכן תעו ב-21:00, יתומים.
בפיגוע בדרום הר חברון ביולי 2002 נרצחו אבא, אמא וילד. 11 שנה מאוחר יותר צצה בפתאומיות קלטת שמתעדת את הרצח. תשעת הילדים שנותרו לחנה ויוסף דיקשטיין מחליטים ללכת לסדרה של מפגשים פסיכולוגיים, שמטרתם לפתוח את הפצע כדי לרפאו. תיבת פנדורה נפתחת ומתוכה עולים זיכרונות כלואים, סיפורי רצח ויתמות, וגם מחלוקות ישנות וכעס גדול. כיצד מתמודדים עם האובדן תשעה אחים, תשעה עולמות שונים, והאם הדבק המשפחתי יצליח לאחות את העולמות שנקרעו? בימוי והפקה: אורית רונאל.
ולא לשכוח:
משחקי הכס 4 בכן VOD החל מ-5:00.
יש לכם המלצות משל עצמכם? אז תמליצו.