כתב-ויתור: לא ראיתי את המקור הדני עליו "אלה שהורגים" מבוססת. התעניינתי בה בעיקר בזכות גלן מורגן, שהיה אחראי לרבים מהפרקים הטובים ב"תיקים באפלה" ומפיק את הסדרה. קחו בחשבון רמה מסויימת של שיפריות. הסדרה הוצאה כרגע מלוח השידורים אחרי הפרק השני עקב רייטינג איום, וגם הביקורות לא משהו.
סדרות כמו "דקסטר", "הומלנד", ו"מונק" משלבות דמויות עם הפרעות נפשיות על ידי הפיכתן לסוג של סופר-גיבורים פגומים: ההפרעה שלהן מאפשרת להן לעשות דברים שאף אחד אחר לא יכול לעשות. בכל המקרים האלה יש גם איזשהו יסוד בדמויות שנועד לגרום לנו לחבב אותן. מהפיילוט נראה ש"אלה שהורגים" מוותרת מראש על החלק השני של הנוסחה הזו, או לכל הפחות לא ממש מצליחה בכך. אם זה מכוון, אולי יש כאן איזשהו ניסיון מעניין. אם לא, לא נורא, היות ולפיילוט יש בעיני כמה נקודות שגואלות אותו מלהיות גרוע ממש.
קלואי סביני (הלא מעוררת הזדהות, כאמור) מגלמת את קת'רין, בלשית משטרה במחלק הרצח שעסוקה בעיקר בלחתור תחת הפיקוד שלה כדי להגיע למקרים שמעניינים אותה לחקור. בין לבין היא עושה דברים נורמליים כמו לשמרטף בשביל חברה, וכמה דברים פחות נורמליים כמו להיכנס לבתים שהיא לא הוזמנה אליהם. לצורך איתור רוצח סדרתי היא מגייסת את תומס, מרצה לפסיכולוגיה של מז"פ שיש לו עבר בעייתי בעבודה עם המשטרה. הפרק הראשון מתחיל כסיפור רוצח סדרתי סטנדרטי, וסצינות המשטרה מלאות בקלישאות המתבקשות וכמה דיאלוגים שבוודאי נראו יותר טוב על הנייר. אבל הסצינות שעוקבות אחר הרוצח עשויות היטב, ורגע המפגש איתו מאיר צדדים מעניינים גם בדמויות הראשיות.
מורגן כתב את התסריט, והאיש הרע מזכיר קצת כמה מהנבלים מ"תיקים". ג'ו קארנהן ("צוות לעניין") ביים את הפיילוט, ומהפרק נראה שהוא יודע מה הוא עושה כשזה מגיע לאקשן ואימה, ופחות כשהדמויות שלו צריכות לדבר זו עם זו (הפרק שביים לא מזמן ב"הרשימה השחורה" היה עמוס באקשן מוצלח באותה מידה שקישקש על איפיון הדמויות עם טושים). בין הפרצופים המוכרים: אן דודק ("מד מן", "האוס" ועוד כמה מקומות) מפציעה לרגע כאשתו של תומס, וג'יימס מוריסון (24, וגם משת"פ ותיק של מורגן, "מעבר לחלל") מגלם את המפקד של קת'רין, ומעביר כמה שורות דיאלוג שהיו נשמעות פומפוזיות מפיו של כל שחקן אחר.