שימו לב, זוהי כתבה מקדימה לעונה השלישית של "שרלוק". לדיון על פרק פתיחת העונה סורו לכאן. אין כאן ספוילרים לעונה השלישית, ונא לא לכתוב כאלה בתגובות.
***
אני לא יודעת איך אפשר לתרגם את שם המיני-פרק, Many Happy Returns, לעברית, בגלל המשחק בין משמעות הביטוי השלם כברכת 'יום הולדת שמח' לבין משמעות המלה return כ'חזרה' (אבל נו, כולה מיני-פרק, אפשר להשאיר את זה באנגלית). בכל אופן, הוא היה חביב בהחלט, ושיחק יפה עם הפאנדום. ובעצם, מדובר על משחק כפול עם פאנדום כפול, כי כמו שנעשה בפרק "נפילת רייכנבאך" נוצרת כאן הקבלה בין הפאנדומים בעולם האמיתי ובתוך הסדרה. בעולם שבתוך הסדרה, אנחנו מגלים שאנדרסון, שבתחילת הסדרה די שנא את שרלוק, שייך עכשיו לעדת מעריצי-הולמס, שמחפשים באופן אובססיבי (ואפילו קונספירטיבי) סימנים שהוא לא מת – וגם ווטסון ולסטראד, שכעקרון השלימו עם המוות של שרלוק (או ה'מוות', אם אתם מתעקשים), לא יכולים שלא להיתפס, ולו לרגע, לצירופי מקרים קטנים כמו כותרת העיתון שלסטראד רואה בחטף ברחוב, או ה'תשובה' של שרלוק מתוך הסרטון. ובעולם שמחוץ לסדרה אנחנו עומדים כצופים שאובססיביים באותה מידה, ונתפסים לסימנים הקטנים האלה באותה מידה, אבל אנחנו יודעים יותר מהדמויות: הקונספירציה אמיתית. צירופי המקרים הם אולי מקריים, אבל אכן מסמנים את מה שעומד לקרות. שרלוק יחזור.
אם מדברים על סימנים קטנים, ראוי להתייחס לכמה רפרנסים לקאנון שנזרו לאורך הסרטון. קודם כל, אחד המקרים המסתוריים שמתאר אנדרסון מתייחס ישירות למסופר ב"הרפתקת הבית הריק" (הסיפור שבו הולמס חזר רשמית), שם הולמס מתאר לווטסון את מה שעשה בשנים שבהן העמיד פני מת, ומציין בין השאר שבילה זמן-מה בטיבט, ביקר בלהאסה ופגש שם את הלאמה. ב-Many Happy Returns הביקור הזה הופך לחשיפה של רשת מבריחי סמים (אגב, רק נדמה לי, או שהסצנה שבה הנזיר המסתורי חושף את הפושעת הבלונדינית דומה קצת לסצנה האחרונה עם איירין אדלר ב"שערוריה בבלגרביה"? אולי סתם נדמה לי). במקרה השני יש רפרנס הומוריסטי יותר: מפקח המשטרה ההודי מדבר על פתרון המקרה באמצעות חישוב העומק שאליו שקע חטיף המקופלת בגלידה, ואילו באחד הסיפורים הקטנים של הולמס, "הרפתקת ששת הנפוליאונים", הולמס מזכיר לווטסון מקרה אחר, שבו הצליח לפענח מקרה באמצעות פטרוזיליה ששקעה בחמאה ביום חם. במקום אחר ברשת ראיתי שדובר גם על רפרנס שלישי: המסכה הצהובה, בין החפצים בקופסא שלסטראד הביא לווטסון, היא כנראה רפרנס לפרשת "הפרצוף הצהוב" (או "הפנים הצהובות", תלוי בתרגום) – סיפור שאפשר להניח שמעבר לרפרנס הזה לא ישתמשו בו בסיפורים של הסדרה, כי אין בו שום פשע או קונספירציה, והולמס לא יוצא שם גאון גדול (פחות או יותר צריך לספר לו מה הפתרון), והנושא שעומד במרכז הסיפור גם שערורייתי הרבה פחות כיום מאשר בזמן שנכתב. ובכל זאת, זה סיפור חמוד שאני בהחלט ממליצה לקרוא.
אחד הפריטים בקופסא שממש אין לי מושג לגביהם הוא דגם הקטר – עשיתי כל מיני חיפושים, קודם על הרכבת עצמה (כן, כמובן שיש אתר שמונה את כל דגמי הקטרים הישנים של חברת הרכבות הבריטית, מה חשבתם? אבל לא ראיתי שם שום דבר שנראה מעניין או רלוונטי) ואחר כך בתוך קורפוס סיפורי הולמס כדי לראות אם איזשהו פרט מתייחס למשהו אחר באחד הסיפורים (רכבות באופן כללי מופיעות כמובן בהרבה מסיפורי הולמס, אבל זה פשוט כי זה היה אמצעי התחבורה הבינעירוני העיקרי באותה תקופה, ולא נראה לי שיש סיפור שממש סובב סביב רכבת, אולי להוציא את "הרפתקת תוכניות ברוס-פרטינגטון" שבו חלק מהעלילה תלוי ברכבת התחתית של לונדון). אולי סתם ה-LMS אמור להיות דומה לצלילים בשם HOLMES. אולי יש שם משהו שעבר מעל הראש שלי. ואולי זה בכלל לא רפרנס. כמו שאומר ווטסון בבלוג, "לכולנו יש חפצים ותמונות ורהיטים וספרים ו… הם לא מי שאנחנו. הם סתם דברים שצברנו לאורך השנים. אין להם משמעות".
אה כן, הבלוג של ווטסון. לאחרונה נוספו שם כמה פוסטים רטרואקטיביים (כלומר, הפוסטים עצמם נוספו ממש בשבועות האחרונים, אבל התאריכים שעליהם הם לאורך כמה חודשים בשנה האחרונה, מאפריל עד אוקטובר), חלקם מתייחסים ישירות למוות של שרלוק ולנסיונות ההתמודדות של ווטסון, או לדברים אחרים שראינו בפרקים הקודמים בסדרה, וחלקם מספרים על מקרים אחרים שלא הופיעו בסדרה. כמובן שבמקרים האלה ממש מתבקש לחפש את הרפרנסים (כפי שנעשה יותר בתחילת הבלוג, עם פוסטים כמו The Geek Interpreter) אבל אני חייבת להודות שאני לא רואה אותם. אולי אולי אולי אפשר לראות במעין-קוד המאיים שבפוסט 'מוות על-ידי טוויטר' איזושהי התייחסות לקוד הדילוגים המאיים שבסיפור "גלוריה סקוט" (גם זה סיפור חביב, והוא מספר בפלאשבק על המקרה הראשון של הולמס, כשעוד היה נער צעיר – כן כן, זה Sherlock Holmes: the College Years) אבל אני ממש לא סגורה על זה. הרפרנס הברור היחיד הוא ל"רצח על האוריינט אקספרס" המצוין של אגתה כריסטי, מה שכנראה אומר שבעולם של "שרלוק" גם הרקול פוארו לא קיים… אבל הסיפורים האחרים לא העלו אצלי כלום. מפני שלרוב הם מתוארים מאוד בקצרה, ומפני שרובם מקרים מאוד פשוטים ואחד מהם מסובך ומופרך בצורה די מוגזמת, יש לי איזו הרגשה שהם דווקא לא נועדו כרפרנסים לקאנון אלא פשוט כאמצעי להסתכל עוד קצת על הדמות של שרלוק – וגם כשעשוע של היוצרים (השעשוע הזה די ברור במקרה המופרך של 'קופסת הגפרורים הבלתי-ניתנת-להסבר', שם ווטסון עושה לנו טיזינג נוראי לגבי הולמס בתחפושת ליצן). וכמובן, התגובות לפוסטים מחזירות כמה דמויות שראינו בבלוג קודם, חלקן דמויות מוכרות יחסית כמו אחותו של ווטסון וחלקן אנשים שמוכרים רק בניקים שלהם – ומופיעה שם גם מרי מורסטן, שאותה מן הסתם עוד נפגוש כמו שצריך בהמשך.
נראה לי שזה כל מה שהיה לי להגיד (וכל מה שהצלחתי לשחזר מהתגובה שנמחקה). אשמח להתדיין בתגובות, אבל מכיוון שאני לא יודעת מתי אוכל לראות את הפרק, בבקשה בלי ספויילרים כאן.
