ספוילר "אימפריית הטיילת" עונה 4 פרק 6

לא היה לי זמן לכתוב על הפרק הקודם של "אימפריית הטיילת", זה שהגיע אחרי מותו של אדי, ותכננתי להתייחס גם אליו בביקורת שתוקדש לפרק של השבוע, השביעי לעונה. למרבה הצער, הפרק השביעי היה די סתמי ונמרח ואין לי הרבה לומר עליו. אבל אני בכל זאת רוצה להתייחס לפרק שקדם לו.

לא זאת בלבד שהוא היה יפה מכדי להתעלם ממנו, אלא שההשלכות המרגשות ממותו של אדי שוב גרמו לי להצר על היעדר הנשורת ממותו של ג'ימי. אני יודע שאני נשמע כמו תקליט שבור, אבל מבחינתי זהו פיל עצום שנמצא שם ולא זוכה להתייחסות אלא במרומז, ופרק כמו זה מציף את הנושא באופן אינטנסיבי מהרגיל. יותר משנה חלפו מאז מותו של ג'ימי ועד הפריים הבא שראינו ב"אימפריית הטיילת", כך שפספסנו את ההשפעה הכבדה והמיידית של העניין על האנשים הקרובים לג'ימי, כך שהפרק הזה המחיש לנו במידת מה כיצד זה עשוי היה להיראות, לפחות בחזית של נאקי.

המלנכוליה שרתה לא רק אצל נאקי, שמנסה להתחבר שוב עם מרגרט כדי לחוש איזשהי קרבה שכעת חסרה לו, אלא גם אצל איליי. מראה תמונת בניו של אדי הניע בו משהו בסיסי, מעין אחוות הורים, והמכתב המתורגם היה הקש האחרון שהוביל אותו לדמעות. וגם צ'וקי, בלי קשר למותו של אדי, חווה את הבלוז לנוכח דוטר מייטלנד (איזה מין שם זה דוטר?). גם הוא וגם נאקי מגיעים לבסוף אל הקו הדק שבין המתבקש לצפוי, ומתנשקים עם מי שחשבנו שיתנשקו. בשני המקרים זה נראה כמו תוצאה בלתי נמנעת של תחושת בלבול/אובדן/חוסר-ודאות. צורך בעוגן.

וזה בדיוק שם הפרק, כוכב הצפון, שנסך אופטימיות רבה בכל מהלך הדברים. כי ריצ'רד אהובנו הגיע לאיזושהי נחלה, וטומי היה שם כדי להסביר לו כיצד האנשים האבודים יכולים למצוא את דרכם.

—

אם אתם רוצים להגיב על הפרק החדש יותר, פתחתי עבורו פוסט תגובות בנפרד.