ספוילר "אימפריית הטיילת" עונה 4 פרק 1
אין דרך להימנע מזה אחרי עונה שלישית שכתשה את המוניטין של "אימפריית הטיילת", במיוחד בעקבות שקדמה לה עונה כה נפלאה כמו השנייה, אבל הציפיות אינן כשהיו. כן, אל חבר הכותבים של העונה החדשה הצטרפו אנשי "הסמויה" דניס ליהיין וג'ורג' פלקאנוס, אולם הצלקת שהותיר ג'יפ רוזטי בנפשנו עמוקה וטרייה, וזמן המסך המכובד-מדי שזכה לו בתקציר הפרקים שהקדים את הפרק לא עזר במיוחד.
תחת הנסיבות האלה, הפרק היה לא רע. למעשה, הייתה בו מעין הצהרת כוונות שאני אוסף בשתי ידיי – ריצ'ארד הארו אולי לא נצפה יותר מדי במהלכו, אבל הוא פתח וסגר את הפרק, כלומר ממש עטף אותו (וגם הבליח באמצע). כמו בעונה הקודמת, גם הפעם אנחנו מוצאים אותו בעיצומה של נקמה. בשעתו זה היה בגלל אנג'לה דרמודי, הפעם – אנחנו עדיין לא ממש יודעים, אבל זכרה צף אצלי שוב כאשר ריצ'רד הגיע אל חוות משפחתו בוויסקונסין, אל אחותו שעליה סיפר לאנג'לה כאשר ציירה אותו נטול מסכה. הנוכחות הזו של ריצ'רד, שאולי ואולי לא יצא מהסיפור של אטלנטיק סיטי לכדי מסע פרטי משלו, היא השריד האחרון לימים ההם. לימים שבהם הייתה ל"אימפריית הטיילת" נשמה של ממש ולא רק מעללי גנגסטרים, הימים של הבויצ'יק ג'ימי דרמודי ואנג'לה.
כן, ישנה ג'יליאן, אבל היא פסיכוטית מדי, ואם זוהי תכונת האופי המרכזית העולה בראשי בעניינה בזמן שאני משווה אותה לרוצח בעל חצי פנים, אני מניח שזה אומר הרבה. כעת מסתבר שהיא נלחמת על משמורת על טומי הקטן מול ג'וליה סגורסקי, נאלצת למכור את גופה ואת ביתה, וכדי להתמודד עם זה משתמשת בסמים (הזרקה לסקס, הסנפה לנדל"ן). צעד נוסף בכיוון של נשמה ניתן לזהות במשפחתיות של האחים תומפסון, ובמיוחד כמובן משפחתו של איליי, ובמיוחד כמובן בנו הגדול שמנסה להיכנס ביתר שאת ל"עסק המשפחתי" בזמן שהוא לומד בקולג'. זהו הד נושן לתחילת הסדרה, כשג'ימי עצמו ניסה להפוך למעט יותר מאשר נער שליחויות עבור נאקי תומפסון, וגם האכזבה שהנחיל עוד קודם לכן לנאקי כשעזב את לימודיו והתגייס למלחמה. זה לא הסתיים טוב עבור ג'ימי, יש לקוות שאצל ווילי תומפסון זה ייגמר טוב יותר.
יתר הפרק, כך נדמה, הציב יותר את כלי המשחק ועשה צעדים ראשונים. נאקי בולע את הגלולה המרה, או החמוצה במקרה הזה של ניו יורק סאוור, וקונה לעצמו פיוס עם הניו יורקרים. אל קאפון מתעקש לתקן עיתונאי שאיית את שמו בשגיאה. על פניו צעד כה יהיר ומטופש, אבל אי אפשר להימנע מהמחשבה שאם יש אישיות אחת בסדרה הזו שבאמת מפורסמת עקב מעלליה, הרי שאל קאפון הוא האישיות, כך שההקפדה היתרה ללא ספק הצליחה לו. הוא עושה את זה בזמן שנאקי יוצא מגדרו להישאר בצללים, משתכן כעת באיזה חור בפאתי הטיילת (ואם אני מבין נכון – בכל זאת בוחן אופציות להגדיל את הטריטוריה שלו, ע"פ העיון שלו בחומר ששלח לו ביל מקוי).
נחמד גם לראות את שני אחיו של אל קאפון, אחד מהם הוא פליט נוסף מ"הסמויה", דומיניק לומברדוזי (הרק), ומעניין יהיה לראות את הדינמיקה שלהם. הסוכן סוויקי מופל בפח ונרצח על ידי שותפו הכאילו-אהבל הסוכן נוקס, מעניין מה הסיפור שלו. וכמובן האקשן העיקרי הגיע מהחזית השחורה של אטלנטיק סיטי, בעלילה קלישאתית משהו, אבל אני בכל מקרה בעד דאן פארנסלי (מה גם שאני מאוד אוהב את הדמות). הוא רצח איש של הגנגסטר אוני מאדן, ההשלכות בוודאי לא יהיו נעימות. בפרקים הבאים: הגנגסטר מהארלם, פטרישה ארקט, ואן אולדן, ולמרבה הצער גם מרגרט.
הרייטינג של פרק הבכורה לעונה הוא פרק הפתיחה הנמוך ביותר בתולדות הסדרה, והיעדרה מרשימת המועמדויות לאמי הנוכחית בקטגוריית הדרמה הטובה ביותר מעידה על באזז הולך ודועך. עדיין מדובר באחת הסדרות המרהיבות ביותר למראה בטלוויזיה (תמיד כשאני צופה בה אני מתקנא על התקציב בשמה של "מד מן", שנדחתה על ידי HBO), ואם במקרה זו תהיה העונה האחרונה שלה, אני מקווה שהיא תעשה את זה בקול תרועה יצירתי אמיתי, כשם שעשתה בעונה השנייה, ותשאיר לנו טעם של אטלנטיק סיטי סוויט.