ספוילר "המשרד" 9.16

זהו. תחילת הסוף. החל ממאי תשודר "המשרד". אם צוות הצילום השפיע על חייהם עד עכשיו, העובדה שחייהם (גם אם פרק היסטורי מהם) משודרים תשפיע לבטח. התיעוד יפסיק להיות מעניין, והצילומים יחדלו. כצפוי, זה מעציב אותי מאוד.

הצפיה בעונות 1-6 של המשרד הבהירו לי היטב את הבעיות של עונות 8-9. בעונות הראשונות של המשרד, הסדרה היתה על ג'ים ופאם. בעונות 1-2 ג'ים היה הדמות הראשית הברורה, ובשלישית הם חלקו את התפקיד הזה. מייקל סקוט היה עוד מכשול בחייו של ג'ים בעונות הראשונות. אחרי שהפרק הזה נחתם, בסוף העונה השלישית, מייקל קיבל יותר ויותר פוקוס, והסדרה הפכה להתרכז בו. ההופעה המוצלחת של סטיב קארל יחד עם כתיבה מעולה הפכה אותו לדמות מבריקה, ולמהות של המשרד. אבל אני לא חושבת שזה תוכנן להיות כך. סטיב קארל היה כל כך מוצלח בתפקיד מייקל סקוט, שהוא גרם לכולם לחשוב שהמשרד היא סדרה על הבוס. וכך, כאשר חיפשו בוס חדש, ומאוחר יותר כשאנדי קיבל את התפקיד (וכשנלי גנבה אותו), הסדרה התמקדה כמעט רק בהם. שינתה את הדמויות כדי להתאים לקונספציה הזו. אבל ה"משרד" היא על המשרד, לא על מישהו ספציפי בו. וזו הבעיה שלי עם העונה השמינית.

בעונה הזו מנסים לתקן את זה, עם חזרה לטיפול בג'ים ופאם. אלא שעברו חמש שנים מאז שהם קיבלו התייחסות משמעותית בפעם האחרונה (כלומר, משהו שהוא מעבר ל"הזוג הכי מקסים בטלוויזיה"), וההתייחסות ההולמת היא בעובדה שהם מתפתחים לכיוונים שונים. העובדה שזה ממחזר מאוד את מעללי פאם בניו יורק (בהבדלים משמעותיים, כמובן – פאם נסעה לזמן קצוב, ובפירוש מכיוון שמאוחר יותר תהיה לה משפחה והיא לא תוכל לנסוע [1]) קצת מצערת בעיני. כי עם האהבה העצומה שהיתה שם, יכולים להציג את המרחק שנוצר גם ללא מרחק פיזי (ג'ים לא היה חייב לנסוע לפילדלפיה). אני שמחה שפאם אומרת שהיא לא רוצה לנסוע, ובטח שהיא לא אמורה לחזור אחורה לתפקיד מזכירת הקבלה של מייקל סקוט (לא אהבתי את כל הקונספט הזה, אגב, של הבוס המייקל סקוטי), אבל אני לא בטוחה שהחשש הזה של פאם הוא לא סימפטום של הפחד הזה שלה משינויים, שליווה אותה מתחילת הסדרה. כפי שהיא אמרה למייקל סקוט פעם, היא נותנת לדברים לבעבע בתוכה, ואז עושה מחווה גדולה מדי. כמו להתפטר. או לעזוב את ג'ים? אני לא חושבת שזה יכול לקרות. אולי לשנייה, אבל לא לתמיד.

[1] אגב, האם אזניות הבלוטות' הן רפרנס לאזניות הקטנות בעולם שג'ים ופאם הרכיבו על מנת לשמוע אחד את השניה כל היום? אותו היום, שבסופו חברה של פאם מניו יורק אמר לה שהוא חושב שהיא צריכה להישאר?

דווייט ואנג'לה גם סוגרים את הסיפור עם חסד אחרון. רק לפני שבוע או שבועיים דווייט דחה בגסות את ההצעה של אנג'לה להצטרף אליה, אבל נדמה שאז היה האירוע החריג, ולא היום. סיכום הסיפור ביניהם (שאולי יתחדש לאור העובדה ש"החווה" מתה) היה נאה והולם, גם אם עצוב.

במפתיע, מאוד אהבתי את הסיפור של אנדי. כמה מכעיס מצד ארין ופיט לומר לו שפשוט יתקדם. כמה חסר רגישות מצידם לא להשתדל יותר להסתיר את הסיפור ביניהם (שאמנם נחשף על ידי אנדי, אבל משנחשף יכלו להישאר רגישים קצת יותר). כמו כן, גייב הוא דמות אדירה (בלי מספיק כוח בריאות כדי לשרוק במשרוקית!), וכמה חבל שהוא כבר לא במשרד. מה שכן, ליד גייב אנדי הוא באמת הגבר המקסים שהיה כשרדף אחרי ארין כשהיתה תפוסה, וליד אנדי פיט באמת נראה מקסים יותר, ובאופן אבסולוטי כולם די דפוקים).

ובמכלול, למרות שיש לי לא מעט מה לומר, קשה להגיד שמדובר בטלוויזיה הסוחפת, המרגשת, הנוגעת ש"המשרד" היתה בעונותיה הראשונות. אולי זה בגלל שהסיפורים של הדמויות מלפני 8 שנים, חבורה של רווקים אבודים, דיברו אלי יותר מהסיפור של חבורה של אנשים שמתמודדים עם חיי משפחה, עם מחוייבויות ועם הבטחות לא מקוימות. אני נוטה לחשוב שזה לא המקרה, כי שני הצדדים תמיד הוצגו שם.

אם לסכם, הצפייה בעונה הזו במקביל לעונות המוקדמות מבהירה עד כאב כמה אבדנו של מייקל סקוט היה קריטי למשרד. ואם מייקל לא יבוא לצפות בפרק הראשון של הסדרה עם החברים שלו, אם לא נשמע ממייקל שלפחות הוא הסתדר וזכה לסוף הטוב שלו, אז אני לא יודעת במה צפיתי בשנתיים האחרונות (אם לא יותר).