ספוילר "המשרד" 9.08
הפרק השבוע היה חצוי מבחינתי. חציו האחד עסק בסיפור שהוא המהות והלב של המשרד – הפחד של פאם מכשלונות והאופן שבו הפחד הזה מונע ממנה להצטיין, והרצון של ג'ים (ועכשיו גם של בן דמותו הצעיר) לא להכנע לשגרה. שתי העלילות האלו היו מעט צפויות (ברור שפאם מפחדת לצייר, וברור שפיליס וסטנלי יחפו על ג'ים), אבל הדרך היתה עשויה היטב, נאמנה מאוד לדמויות ולסיפורים שלהן בתשע השנים האחרונות.
מהצד השני היתה העלילה של אנג'לה, דווייט ואוסקר. בעוד שאהבתי את אנג'לה ודוייט מההתחלה, ותמיד חשבתי שהטירוף שלהם הוא מספיק הגיוני בשביל לעבוד בעולם הריאליסטי של המשרד, לא אהבתי את הפרידה שלהם, ובמיוחד לא אהבתי את כל עלילת הסנטור. השילוב של ה"מתנקש" בפרק הזה, היתה כבר ממש מופרכת, ואין לה כבר ממש הצדקה במשרד. החצי הזה השאיר אותי עם טעם רע, למרות שגם הוא היה עשוי היטב, עם העמידה של דווייט לצידה של אנג'לה, כמו פעם (למשל כשהתפטר למענה, בקו עלילה יפה מאוד), אבל זה לא מחפה על רעיון מפגר, בעיני. גם מצער אותי שהעיסוק היחיד כמעט בדמותו של אוסקר היא דרך הנטייה המינית שלו [כל הפרקים המוקדשים לו, דורשים אותה כנקודת מוצא), אם כי הרעיון שאהבת האמת נובעת מבגידה מבוססת במשרד (ג'ים ופאם, אפילו מייקל והולי, ארין ואנדי, וכנראה שגם ארין ופיט (וחבל שאחרי כל הבלאגן עם אנדי וארין בעונה שעברה, הכל ירד לטמיון בגלל שנזכרו להחזיר את דמותו של אנדי למקורות)].
בקיצור, אני מרגישה שכשהם מזגזגים יותר מדי, הם פוגמים בדמויות ובעלילה, וכשהם נאמנים לעצמם ומצליחים לחדש, זו שלמות.