בשנים האחרונות יותר ויותר סדרות מוסיפות נציג של הקהילה הגאה לקאסט הדמויות שלהם, אבל האם מדובר באמת בהתקדמות מבחינת הצגת הדמות והאם הדמויות באמת יכולות לייצג את הקהילה בכבוד? החלטתי להביא סקירה קצרה של מספר דמויות גאות מהסדרות בהן אני צופה, ולראות אלו סדרות נותנות ייצוג הולם ומכובד לקהילה הלהטב"ית. בגלל שתחום "ההתמחות" שלי הוא קומדיה, זה הז'אנר שבו אתרכז.

הנורמלים החדשים:
ריאן מרפי, יוצר "גלי", החליט להקדיש סדרה שלמה להטפה נגד דעות קדומות על הומואים במקום לרכז זאת ב"גלי". הסדרה מספרת על זוג גברים שמחליט למצוא אם פונדקאית על מנת להביא ילד לעולם. זוג הגברים הם דיוויד ובריאן, ולמרות שאנו פוגשים בעוד הרבה דמויות חד מיניות, הם הייצוג העיקרי. דיוויד, גניקולוג במקצועו, מהווה את הצלע הגברית במערכת היחסים. הוא חובב ספורט, ללא חוש אופנה והתנהגותו "סטרייטית" לחלוטין. בריאן, שעובד במשהו של אופנה, מהווה כביכול את הסטריאוטיפ הגיי; נשי, מוחצן, מתלבש בצעקניות וחומרני.

בלי שום קשר לכך שמדובר בסדרה די מעצבנת לטעמי, הסדרה כולה מוקדשת להטפה ועד כמה גייז אינם שונים מסטרייטים, אך בשלב כלשהו במהלך ההטפה האינטנסיבית, הרצון לגרום לזוג להיראות כל כך בסדר יוצר בדיוק את ההרגשה ההפוכה מזו שהסדרה מנסה להשיג. ההומואים כל כך טובי לב, כל כך מתחשבים, כל כך לא אנוכיים, עד שאי אפשר לא לעצור ולחשוב שריאן מרפי עצמו מסתכל על הקהילה בעיניים סטריאוטיפיות. אומנם לטובה, אבל עדיין.

לדוגמא, הזוג מחליט כי למרות העובדה שהוא משתמש בשירות של אימהות פונדקאיות והאם הולכת לקבל סכום כסף מכובד, הם ייתנו לה לגור אצלם בבית, ישלמו את ההוצאות של האם ובתה (היא לא עובדת, אני לא רואה כיצד היא משלמת על הלימודים של בתה), ובאופן כללי הם מוכנים לזרום בפן הכלכלי והחברתי עם כל השיגעונות של הילדה הקטנה שמצטרפת אל האם. הבעיה העיקרית של הסדרה היא שהיא מנסה להציג ראייה ריאליסטית וכנה על הקהילה הגאה, אך בעצם מציגה מין פנטזיה אידיאלית בה כולם עוזרים ושמים את צרכי האחרים לפני הרצונות שלהם, ותפקיד ההומואים בעולם הוא להיות מלאכים בשליחות אלוהים הגדולה על מנת ללמד את הסטרייטים את דרכי החיים.

אולי אני בנאדם רע ביסודי, אבל כל הטוב, הסוכר והדבש הזה גורמים לי לבחילה נוראית ולאנטי מהדמויות. השטחיות והילדותיות בהצגת הדמויות האלו נראות מין חנופה לקהל הסטרייט, או הצגה לא אמינה על הקהילה, ולכן דווקא הסדרה שמטרתה העיקרית היא ההטפה לקבלת ההומואים עושה עבודה נוראית בכך, למרות שאת המסרים שלה היא לא מכניסה בעדינות. ברגע שיש נושא שמרפי רוצה לדון עליו, אחת הדמויות תפצח במונולוג שיציג את הבעיה ואת הפתרון.

שותפים:
סדרה אחרת שעלתה השנה ובמרכזה גם נמצאת דמות חד מינית היא "שותפים". שני חברי ילדות, האחד סטרייט והשני גיי, שבבגרותם הופכים לשותפים במשרד ארכיטקטורה ונמצאים במערכת יחסים די ארוכה עם בני זוגם. הסדרה, מבית היוצר של "וויל וגרייס" שכנראה לא תמשיך לעונה שנייה בגלל רייטינג נמוך, מציגה אולי את הדמות הכי מעצבנת בתולדות הטלוויזיה – לואיס (מייקל יורי, מארק מ"בטי המכוערת"). דמות טיפשה, מעצבנת, מתעלקת, נדחפת, קולנית, דרמטית, חסרת כל טאקט בסיסי ויחסי אנוש. הוא גם ההומו בצוות.

רוב העלילות עד עכשיו בסדרה התמקדו בכמה לואיס לא מודע לעובדה שיש עוד אנשים בעולם חוץ ממנו, והיותו הומו כמעט ולא השפיעה על מהלך העלילה, אבל היוותה סוג של תירוץ לקלאמזיות שלו עם בני אדם, כמו בפרק שהוא אינו מבין למה לארוסתו של חברו חשוב שתהיה פרטיות בבית ושהוא לא ייכנס לדירה שלהם כאילו היא שלו. בקיצור, מיחזור של ג'ק מ"וויל וגרייס", רק בלי להיות מצחיק. אם לואיס לא היה הדמות הראשית וזה שמוביל את העלילה, אולי היה אפשר להתעלם מהייצוג הנוראי הזה ולהתנחם בעובדה שיש את וואיט, בן זוגו, שמוצג בצורה יותר אותנטית וחביבה, אך זה לא המצב ולכן הסדרה הזו מקבלת ציון 0 בתור פרזנטורית לקהילה. הסדרה הזו (מלבד היותה נוראית ולא מצחיקה) נתקעה איפשהו בשנות ה-90 שבהן אם הוצגו הומואים בטלוויזיה, הם לא היו חלק אינטגרלי מהעולם ומהעלילה, הם לא היו דמויות אמיתיות אלא כל האפיון שלהן היה 'הומו'.

הכול לטובה:
זוהי בעצם "חברים" המודרנית, סדרה שמספרת על חבורה של ששה חברים בשיקגו והיא מצחיקה בטירוף. ממש. בלי שום קשר לנושא הנדון מדובר בסדרה מאוד מומלצת.

אחרי שהבהרתי את זה, אני אסביר למה לפי דעתי מדובר בסדרה שנותנת את היחס הכי שוויוני ופוליטיקלי קורקט לקהילה הלהט"בית. מקס, אחד החברים, מוצג בתחילת הסדרה כטיפוס עצלן, אוהב לאכול, שמן, לא היגייני, חובב משחקי וידאו ובירה – ומעדיף להשתובב עם גברים. למרות כל תכונות האופי השליליות כביכול על אופיו של מקס, הדרך בה דמותו מוצגת מראה את ההבדל בין הגישה של הסדרה הזו לסדרות שצויינו קודם לכן. דבר ראשון, הוא שובר את כל הסטראוטיפים שיש לסטרייטים על גייז, די בבוטות אפילו.

דבר שני, למרות היותו דמות מגוחכת כמו כל שאר הדמויות בסדרה, הוא עדיין דמות עגולה ומלאה שבמקרה היא גם הומו. העלילות שלו לא מתחילות ונגמרות בזה שהוא הומו או בעברו ככזה, אלא שזורות בסיפור שלו ובעלילות שלו. הוא לא הומו מוחבא, אך המהות של קיומו בסדרה היא לא הרצון להציג מגוון במבחר הדמויות (והם עושים זאת נהדר גם עם הדמות של הבחור השחור בחבורה), אלא כי הוא חלק מהותי מהחבורה, ובתור דמות על שלל התכונות שלו תורם לסיפור. ישנם פרקים שנטייתו המינית לא תוזכר כלל, וישנם פרקים שיתעסקו במערכת יחסים שלו עם גבר אחר, אך בשני המקרים הטיפול שהוא יקבל יהיה כסיפור של אדם כלשהו בסיטואציה מסויימת, ולא של הומו בסיטואציה הזו. פה הסדרה מראה עד כמה השתנתה הצגת ההומואים במדיה במהלך השנים ובוחרת בגישה הטובה ביותר באפיון הדמויות שלה.

משפחה מודרנית:
המשפחה הכי מתוסבכת בטלוויזיה כיום ("משפחה בהפרעה" ירדה ממזמן) כוללת את האח ההומו שנמצא במערכת יחסים ארוכת שנים עם גבר אחר וילדתם המאומצת. פה אין שום דבר ששובר את המוסכמות, אבל ביחד עם "הכול לטובה" הייצוג של ההומואים בטלוויזיה נראה שלם ושוויוני מתמיד. שני הגברים אמנם נושאים את הסטראוטיפים של הומואים באפיונם, אך הצלע השנייה תמיד סותרת את הסטריאוטיפ המוצג. אם אחד לא יודע לזרוק כדור – השני היה תותח בפוטבול; אם אחד מהם אוהב תלבושות נוצצות ותחפושות ודרמה – השני יהיה הרבה יותר צנוע וביישן. אך כמו "הכול לטובה", שתי הסדרות מראות דמויות של אנשים ואת סיפורם ולא סתם שני הומואים. יש להם אופי, יש להם עבר, יש להם סיפורים ונטייתם המינית משפיעה על כל אלה כי אפשר שלא, אך זה לא הנושא העיקרי.

כל ארבע הגישות השונות האלו בהצגת הומואים בטלוויזיה מראות עד כמה התקדמנו במהלך השנים ועד כמה אנשים כיום לא מייחסים לדמויות חד מיניות חשיבות מעצם היותם חד מיניים. הרייטינג הנמוך של "שותפים" ככל הנראה לא נובע מההתעסקות בהומואים, אלא כי מדובר בסדרה גרועה ולא מצחיקה. הסדרה של ריאן מרפי לפי דעתי אינה מציגה את הקהילה הגאה באופן שוויוני וריאליסטי, אך זה נובע מכך שליוצר אין רסן בהעברת מסריו, ואולי באמת קיימים אנשים כל כך אטומים ובעלי דעות קדומות שצריך לצעוק עליהם ולדחוף להם את העובדה שהומואים הם פשוט בני אדם.

הידד! הגענו לליברליזם. לא ממש, כי עם כל הדמויות החד מיניות שהזכרתי, קשה מאוד למצוא כיום את הסדרה שתציג נשים לסביות. זה כבר לא נובע מהגישה כלפי הומואים, אלא כי הייצוג של נשים במדיה לוקה בחסר גם כך, וגם נשים לסביות נפגעות מזה. אבל היי, לפחות זה שוויוני.