ספוילר "צדק פרטי" 3.02

בדיוק באתי לכתוב על קשרי העבר ששבים ומופיעים, ואז אני רואה בדיעבד את שם הפרק – "לחתוך קשרים". גרהם יוסט, יוצר הסדרה, אוהב להביא חברים שאיתם עבד על יצירות קודמות. הוא היה בעבר מהאחראים על "אחים לנשק", ומשם הביא לפרק הראשון העונה של "צדק פרטי" את ניל מקדונו, שהיה שם באק קומפטון וכאן הוא מחסל המאפיה רוברט קוארלס; ואת פרנק ג'ון יוז, לנצח ביל גארניר, שגילם בפרק השני כאן את טרי פאו הנאלח, המסגיר את עמיתיו העדים תמורת בצע כסף. את שניהם ניתן היה למצוא בסדרה הבאה של יוסט, "בומטאון" המשמימה, ממנה הגיע בפרק הנוכחי גם מייקלטי וויליאמס, שנראה כי עתיד להישאר קצת בתור הרשע העונתי – הוא גילם כאן את אלסטין ליימהאוס חובב המסת הידיים. לא מאגס בנט, אבל לא רע מההתרשמות הראשונית.

בנוסף לכל האנשים מעברו של יוסט, קיבלנו גם אחת מעברו של ריילן ומעברו של אלמור לנארד ומעברי שלי: קרלה גוג'ינו אהובתי, שבפרק נקראת עוזרת מנהל גודאול, אבל קפיצה אקראית לימד"ב העלתה ששמה הפרטי, שכלל לא נאמר בפרק, הוא קארן. מקרי? מן הסתם לא. תכל'ס היא שבה ומשחזרת לכל דבר את דמותה כקארן סיסקו מהסדרה המלבבת אך קצרת הימים שנשאה את שמה. כאן היא נקראת על שם בעלה לשעבר ("מתי התחתנת?" – "כמה חודשים לפני שהתגרשתי"), קארן גודאול. כמה נהדר, קרוס אובר מופנם שכזה שמחבר בין שתי דמויות שאני מאוד אוהב. אהבתי את העובדה שהיא, ווינונה וריילן היו באותו חדר באותו זמן, המבט שנתנה בהם כאשר התנשקו – אני תוהה אם זה משהו שתהיה אליו התייחסות או בעצם מעין סגירת מעגל מרירה. מאחר שפעם קארן הייתה קרובה ללבי, ולו לזמן קצר, מבאס לראות את מבטה כך.

באשר לשלושה מעברו של יוסט – אין חיתוך קשרים במקרה שלהם (מה שמפתיע הוא שנדרשו שלוש עונות עד שיגיעו, בדרך כלל זה לוקח אצלו פחות זמן). עם אלה אני סבבה, אבל הייתי מצפה לחיתוך הקשר עם דיקי, או לכל חיתוך שהוא מצד בויד קארודר כלפי דיקי בנט. ממש אהבתי לראות את בויד נכנס לכלא בפרק הקודם, חולף בנונשאלנט על פני דיקי ודיואי. חשבתי לעצמי שזה ממש כמו "נמלטים" רק טוב, שכל זה בשביל לנקום בדיקי ולבוא עמו חשבון על הירי באווה. אבל זה? בשביל כסף? אנטי קליימקס של ממש. לא עוזרת העובדה שאני לא סובל את ג'רמי דיוויס, שמגלם את דיקי.

אבל בינתיים שני הפרקים הראשונים די נעים על מי מנוחות, מניחים להם יסודות בניחותא. הם מבדרים ומסקרנים, אבל קצת מזכירים את פרקי הסטנד-אלון של העונה הראשונה, שחיבבתי אבל אין מה להשוות בינם לבין העונה השנייה. זו מן הסתם אשליה, ענייני הפרק הראשון כבר זכו לשני משפטי המשך שמרמזים על עיסוק נוסף בהם בפרק הבא, והפרק השני הציג לנו את ארט בשיא גדולתו והקנה לו נפח; כך שבינתיים אפשר לרשום אותי כמבסוט, אבל אני מקווה להעלות הילוך בפרקים הבאים.