אמש הגיעה אל סיומה "צ'אק", אחת הסדרות שהכי אהבתי בשנים האחרונות מאז שהפציעה ב-2008.

רגע, אתחיל אחרת.

את "צ'אק" זנחתי כבר בשנה שעברה, במהלך העונה הרביעית שלה. אסתפק בלומר שמהסדרה הכי כיפית בטלוויזיה היא הפכה למטומטמת עד דמעות. את צמד הפרקים האחרונים שלה, ששודרו אמש בארה"ב, לא ראיתי ואני לא יודע אם אפשר לראות כך במנותק (בדומה למה שעשיתי עם סדרה אחרת שזקנתה ביישה את נעוריה – "מופע שנות ה-70"), אבל קראתי כמה דברים על הסיום ביממה האחרונה ונזכרתי עד כמה הסדרה הזו הייתה קרובה ללבי עד לפני שנתיים. היא הצחיקה אותי בטירוף, היא ריגשה אותי לפרקים, היא סחפה אותי תדיר. היא גרמה לי לחשוש לביטולה אחרי כל עונה ועונה (עד הרביעית, אחריה כבר לא שינה לי).

ג'וש שוורץ, היוצר יחד עם כריס פדאק, מסכם באופן יפה ומלבב את חמש השנים האחרונות. "מה שמנע מ'צ'אק' להפוך ללהיט גדול היה הדבר שהפך את אלה שאהבו אותה לכל כך אדוקים: מאש-אפ בין ז'אנרים – מריגול ומד"ב לקומדיה רומנטית – עם לב שמוקדש לדמויות שלה ונשמה רוויה בתרבות הגיקים של סרטי הקיץ מהאייטיז. טוב, האייטיז נקודה.

"היוצר השותף כריס פדאק ואני נהגנו להתפעל מהעובדה שאם הגרסאות בנות ה-13 של שנינו יכלו לראות את הסדרה שאנחנו עושים, היינו יוצאים מדעתנו. זו הייתה אהבת הנעורים שלנו ל'זינוק לאתמול' שהביאה אותנו לשכנע את סקוט באקולה לגלם את תפקיד אביו של צ'אק. ביודעו את מצב הרייטינג הלא יציב שלנו, סקוט יעץ: 'תשאירו את הראש למטה, תמשיכו לעשות את התוכנית. לפני שתשימו לב, עברו חמש שנים. ככה אנחנו עשינו את זה ב'זינוק לאתמול'…

"…התקווה שלי היא שיום אחד לאיזה ילד שגדל עם צפייה בתוכנית שלנו תהיה תוכנית משלו, והילד הזה ישכור מישהו מהשחקנים המוכשרים שלנו להופיע אצלו. אז השחקן הזה יוכל לייעץ לילד, 'תשאיר את הראש למטה, תמשיך לעשות את התוכנית. לפני שתשים לב, עברו חמש שנים. ככה אנחנו עשינו את זה ב'צ'אק'".

ומאחר שאני לא ראיתי את פרק הסיום, הנה דבריו של איילון צפון עליו (ספוילרים כמובן):

היה סיום חמוד, אבל יכול להיות הרבה יותר טוב. צ'אק חזר להיות האינטרסקט, כפי שקיוויתי שיהיה. עכשיו כשהוא לא ממש מרגל יותר, הוא יוכל ליהנות מיתרונותיו הכיפיים יותר (כמו לדעת לרקוד!) והמסוכנים פחות. כולם כמעט קיבלו סוף טוב, ובעיקר ג'פסטר שסוף סוף זוכים להכרה שמגיעה להם. הצמד הזה היה ממש טוב העונה, ונחמד לראות שהם מסיימים אותה כשידם על העליונה.

באשר לסצינת הסיום – מבחינתי היה חסר בה רק דבר אחד, שלא האמנתי שהכותבים לא עשו. כל כך ציפיתי שהנשיקה של צ'אק ושרה תגרום לשרה לקבל את הזכרונות שלה בחזרה בצורת פלאש. זה היה יכול להיות רגע אדיר. לראות את המסך הזה שאנחנו רגילים לראות כשמישהו מקבל פלאש באינטרסקט, אבל מחוץ למכשיר הזה. פלאש אנושי, מה שנקרא. זה היה יכול להיות מושלם, אבל זה לא קרה. צ'אק ושרה יצטרכו לעבוד קשה יותר על זה.

—

כמה דברים שטרם קראתי:
ראיון עם כריס פדאק על הפרק האחרון.
ראיון עם פדאק ושוורץ על הפינאלה.
והדובדבן: ראיון מקיף של שניהם עם אלן ספינוול על כל עונה ועונה בסדרה –
חלק ראשון | חלק שני | חלק שלישי | חלק רביעי | חלק חמישי