ספוילר "הישרדות" 23.12

תשעה ימים לסיום המשחק, וכמו בימים הראשונים על האי, גם כאן יש נקודת שבירה מסוימת לאנשים רבים, שמתבטאת בבכי, הצהרות דרמטיות, אמירות מטופשות וחירפון כללי.

קואץ', ששיגעון הגדלות שלו התמתן קצת עם העונות, חוזר בעוד נאום בומבסטי ולא קוהרנטי. משהו עם גאות ושפל וצללים וגורל. בקיצור, הג'יבריש הרגיל של קואץ'. דון מכריזה על אהבתה לפרובסט רגע לפני שהיא עפה מהאי עם המסקנה התמוהה שהכל בחיים אפשרי, עדנה וברנדון מראים רגשנות יתר שלא תעזור להם בהמשך המשחק, ואלברט טוען שהוא עובד על הפן החברתי במשחק בזמן שהוא מתבטל במחנה ונותן לחבריו לשבט לעשות את כל העבודה השחורה.

עד כאן הכל מובן. אחרי מחסור של חודש בשינה ואוכל, הרבה מאמץ גופני ולחץ פסיכולוגי אני מופתעת שעוד יש בשבט אנשים שמראים סימנים של שפיות.

קוקרן, לעומת זאת, הוא סיפור אחר לגמרי. אני לא יודעת כמה העריכה משפיעה פה על הצופים, אבל הבנאדם בלתי נסבל. בכל פעם שהוא מכריז על הגאונות האסטרטגית שלו אני מזדהה לחלוטין עם ג'ים, שמגלגל עיניים מספסל המושבעים ונראה כאילו הוא עוד שנייה קופץ על קוקרן וחונק אותו. הפרק הוא היה מעצבן במיוחד, עם השוואות קריפיות לשרון טייט, שקר מטופש על יום הולדת, ועקיצה על החולצות של פרובסט, שהיתה יכולה להיות משעשעת אם היא היתה באה מכל אחד חוץ מקוקרן. כי הוא מעצבן ברמות. אני יכולה רק לקוות שאוזי יעיף אותו אחר כבוד בדו-קרב בפרק הבא, ואולי לפחות בתור מושבע הוא יהיה קצת יותר נסבל.