ספוילר "מחלקת גנים ונוף" 4.10

לזלי מככבת בהרבה שמות פרקים בעונה הזו, זהו כולה פרק עשירי וכבר שלוש פעמים נופ בשם הפרק, אבל כמו שקורה לעתים קרובות בסדרה הזו, לפעמים השוליים הם שמושכים את תשומת הלב, או את הלב בכלל. התגובות של רון סוונסון למחוות של אחרים כלפיו הרגו אותי, והפעם לא מצחוק אלא רגשית. העפעוף והשפתיים הרוטטות מתחת לשפם כשהוא מציג את מתנתה של לזלי [1], או כשהוא נשנק קלות כשהוא רואה את יצירת המרשמלו שעשתה אפריל בדמותו.

אני כל כך אוהב את כולם שם. ההירתמות שלהם בסוף לטובת הקמפיין הייתה הצגה לראווה של הלב הגדול המפעם תחת "גנים ונוף", אלמנט כל כך בולט בסדרה שהצליח הפעם להתעלות על עצמו ולסחוט עוד כמה דמעות התרגשות. אהבתי גם את כל השאוט-אאוטס של לזלי לאן. הדמות של אן פחות מורגשת בעונה הזו, אבל הצבתה כעוגן רגשי כל כך גדול ללזלי מצליחה לנמק אותה בקלות וביופי רב. לזלי "ללא ספק אוהבת את אן", כמאמר סוונסון.

הייתי מצפה שבן יצטרף למאמץ הזה של כל החברים. גם מטרה טובה, גם כעת עתותיו בידיו וגם להיות קרוב אליה משל עבדו יחדיו בבניין העירייה. למעשה, נוכחותו שם גם עשויה לעמעם את ה"קלון" שבהתפטרותו, כפי שהוא נהנה שוב ושוב לומר. מצחיק היה לראות אותו כנטע זר בחברת מנהלי החשבונות, והיה משמח להיתקל אגב כך בז'אן-ראלפיו האליל, על סיפורי השעווה הברזילאית ולקחיו לחיים, שמי פילל, אפילו עשו את העבודה מבחינת בן. עכשיו כשהמיזמים של טום וז'אן-ראלפיו מצויים בהפסקה חששתי שפחות נראה את האחרון, אבל הנה הוא צץ בלי קשר לטום, וטוב שכך.

[1] כל המתנות שלזלי הביאה לעמיתיה היו גדולות ומעולות ואת כולן אני רוצה לעצמי, אבל אני מוכן להסתפק במתנה של אפריל – ציור שלה הורגת את חברי בלאק אייד פיז, אמן כן יהי רצון (אני תוהה מה די ג'יי רומבה היה אומר), סיבה נוספת לאהוב אותה עמוקות. זוהי הבדיחה הראשונה מני שתיים שקוטלת – בפועל, במקרה של אחת מהן (בערך) – את הלהקה המשוקצת הזו בקומדיות יום חמישי של NBC. השנייה הייתה אצל אחותה הגדולה של "גנים", "המשרד", בפרק נהדר בפני עצמו (שאפרסם עליו פוסט מחר).