בשבוע שעבר התקיים הגמר של האקס פקטור הבריטי. היה מהמם, כיף גדול, ובגלל שאת ארבעת המופלאים האמריקאיים אני לא כל כך מחבבת, החלטתי לפתוח במחווה לזוכות, והפייבוריטיות שלי, להקת הבנות שהגיעה הכי רחוק בתחרות, והלהקה הראשונה שזוכה:

וזה סינגל הניצחון:

והנה ה-runner up, בדואט מקסים עם המנטור שלו (אמ"ג זה גארי בארלו!)

בחזרה למציאות העגומה:

השיר הראשון: הבחירות של פפסי, כך שאת השירים בחר הקהל. אל תצפו לבחירות מקוריות או מעניינות. בשבוע הבא כבר הגמר, ואני רוצה לומר שכבר סגור שבגמר יהיו כריס רנה, מלאני אמארו וג'וש קרג'יק אבל אי אפשר לדעת! מרכוס עשוי להינצל שוב! (רציתי לומר שהשופטים בטוח ידיחו אותו השבוע אם הוא יהיה בתחתית, אבל אין תחתית! אין הצלת שופטים. אז כן, אי אפשר לדעת מה יהיה).

מרכוס קנטי: כמה מיושן, יא בא יה. אני מרגישה כאילו אני צופה בבויז 2 מן. הוא לא היה קליל וכיפי אי שם בעברו? כמה חבל שזה מה שהקהל האמריקאי מצפה לו. בכל מקרה סחטיין על שהוא עדיין שם.

http://youtu.be/nJydFvjfpGs

כריס רנה: הופעה מהנה. לראשונה הוא לא נשמע לי כאילו הוא שכח את כל המילים והחליף אותן במלמולים. כיף וקלילות על הבמה, ובלי התנשפויות מיותרות.

http://youtu.be/BGboVfw__vA

מלאני אמארו: הייתי שמחה להופעות וורסטיליות יותר ממנה. אני לא מרגישה שהיא נתנה מגוון מספק לאורך העונה. היא עדיין המתמודדת המובילה מבחינתי (לצד ג'וש), בעיקר בגלל הקול וההגשה המצויינים שלה, גם אם העיבודים וההופעות שלה לא מחדשים כלום. השופטים אוהבים כרגיל (זה כבר לא חדש), אבל ניקול לגמרי ירדה מהפסים, וזו כבר הפעם השניה בתוכנית היום כשהיא מקשקשת על גדולה והשראה (ופאולה נתנה ביקורת מדוייקת להפליא).

http://youtu.be/YRnj187Au9U

ג'וש קרג'יק: האמת, מתוך היכרות עם הקהל האמריקאי (אחרי עשר עונות של איידול), אני אשנה את ההימור שלי לכך שג'וש יהיה המנצח. מי יודע, סיכוי של 1:4 שאני צודקת (ואני מעדיפה שמלאני תזכה, אז סיכוי של 1:2 שאהיה מרוצה).
בחירת השיר מצויינת, שילוב מעולה בין הדרמה שג'וש אוהב ובלוז וקצב שאני אוהבת. בשלושת השבועות האחרונים הוא הוכיח שלא משנה מה נותנים לו (דאנס, רוק, פופ) הוא delivers. יפה לו.

http://youtu.be/H0zuFh7iSyM

השיר השני: בחירה כללית ללא theme. השיר שיביא אותם לגמר.

מרכוס: careless whisper? ברצינות? אני אמורה לקחת את הדבר הזה ברצינות? מעבר לזה שזו בחירת שיר קצת מוזרה, העיבוד היה איום והביצוע היה נוראי. לא יפה לעשות ככה, כשג'ורג' מייקל בבית החולים.

http://youtu.be/Pa61qxHXcP0

כריס: טוב, אני פשוט לא אוהבת אותו. כשזה התחיל על הפסנתר חשבתי שזה אולי ילך לאנשהו (אני תמיד מעדיפה שירי-פסנתר), אבל זה הלך למקום הרגיל, במקום.

http://youtu.be/vDCpqyeczCI

מלאני: אפשר להרגע בבקשה? Feeling good זה לא שינוי 180 מעלות ממה שמלאני רגילה לעשות. כן, בחירה טיפה שונה, אבל באותו עולם, ועדיין הופעה שמתבססת בצורה כבדה על הכישורים הקוליים שלה. בקיצור, עוד מאותו הדבר (כולל הקריצה ימינה וחצי החיוך שמלאני אוהבת לעשות). הופעה טובה (עם קצת פיקשושים בסוף), ואני חושבת שאם היא וג'וש היו מחליפים שירים שניהם היו מפיקים הופעות מושלמות.

http://youtu.be/I4q5mZo39Qk

ג'וש: אני חושבת שצריך להוציא את השיר הזה מסבב תחרויות הכשרונות. זה שיר נהדר, כתוב כל כך טוב שאפשר לשנות אותו לכל סגנון שרוצים (כולל זיופים) והוא נשאר מצויין. אני לא חושבת שג'וש הוסיף משהו חדש או מקורי לשיר (ובעיני גם לא הצליח לרגש בצורה בלתי רגילה), ובמובן הזה זו בחירה לא כל כך מוצלחת, אבל זה שיר כל כך מוכר, עם תו איכות כל כך בולט, שהוא קולע בדיוק לטעם של הקהל (כל קהל).

http://youtu.be/snEXZZiKIus

ובשבוע הבא הגמר. במקרה הכי גרוע, זה בכל זאת יגמר.