ספוילר "מחלקת גנים ונוף" 4.02
מתבקש לתהות מדוע לא כל פרק של "מחלקת גנים ונוף" כולל אחת מהתמיות בחייו של רון, הן אחראיות לפרקים הכי טובים בסדרה. מצד שני, כמובן, רצוי לא לשחוק אותן. גם הפרק הזה יכול להיכנס בשקט לפנתיאון של התמיות, שמצטרף אל המפגש הראשון שלנו עם תמי 2 בעונה השנייה וגם אל 'רון ותמי: חלק ב" הגאוני מהעונה השלישית, שבספר שלי נרשם כפרק הטוב ביותר בסדרה. כנראה.
זה היה פרק ממש מצחיק, והוא הצטרף אל חברו מהעונה הקודמת בלקיחת דמותו של רון וקִווצ'וצ'ה בהתאם לתמי שעל הפרק. בשעתו, כפי שאבחנה לזלי הפעם, הוא הפך עם תמי 2 לחולה סקס דמוני, ואילו הפעם עם תמי 1 הפך לנמושה מסורסת ו – שומו שמיים – נטולת שפם. וכמו ב'רון ותמי חלק ב", עת הפגנת החברות של עמיתיו לעבודה הצליחה לגרום לתזוזה כלשהי בכישוף שרון היה נתון בו, גם הפעם הירתמותם היא זו שעוררה אותו. השילוב הזה היה היסטרי ומקסים בה בעת. לזלי השיכורה הייתה אדירה, והמפגש עם מאמא תמי הייתה רגע בהיר של "כמובן". כמו תמיד כשמדובר ברון, המשפטים היבשים שלו קורעים מצחוק. ה"את מקולקלת?" ששאל את לזלי כאשר לא יכלה להפסיק להזכיר את ה"כלא, רון", וגם התיאורים החוזרים ונשנים לשימושים של המשקה החריף שאמו הביאה. גאוני.
העלילות האחרות בפרק לא היו קשורות לסיפור המרכזי, וגם לא אחידות ברמתן לטעמי. הסיפור עם כריס ו"אן פרקינס!" היה יחסית חיוור ולא ממש התקדם לשום מקום, אם כי רוב לאו קיבל הזדמנות מצוינת להפגין את כישוריו הקומיים, וגם מניית חברות הספייס גירלז הייתה הברקה מוצלחת ביותר. הסיפור השלישי, לעומת זאת, הצליח לעמוד בכבוד עם המרכזי: טום שבא להיעזר בבן, כלומר לנצל אותו במופגן – "עד כדי כך זה קל" – הניב גם בדיחות חזותיות מעולות, גם שנינויות מבריקות וגם סיפור טוב. זכינו לראות מה קורה במשרדיהם החדשים של טום וז'אן ראלפיו, מה שכמובן אומר שגם ראינו את ז'אן ראלפיו עצמו, תמיד תענוג.