ביום שלישי החליט החם קסם שלי לאתחל את עצמו רגע לפני שמסתיימת ההקלטה של בכורת העונה השנייה של "המירוץ למיליון", דבר שמחק את מה שהוקלט מהתוכנית עד לאותו רגע (שזה הכל, בשלב ההוא כבר התחילה ברירת המחדל של רשת, "החיים זה לא הכל"). אחרי שבוע עמוס סרתי סוף סוף אל האתר של רשת כדי לצפות בפרק בלי יותר מדי תקוות, או ליתר דיוק, עם ציפיות למריחה מאסיבית כשם שהייתה בעונה הקודמת. העובדה שהפרק הראשון אורך שעה וחצי בלי פרסומות תרמה לציפיה הזו.

אבל לא, הפרק הראשון היה ממש כיפי. כתמיד בתוכניות האלה, הכל קם ונופל על הליהוק, והפעם הוא מדויק עד מאוד. בולטים במיוחד האחים אלון ואורן, שהעקיצות ביניהם – או אולי 'דקירות' תהיה מילה הולמת יותר – מצחיקות במיוחד, אוסי וכרמית התימניות הארכיטיפיות שמהוות משקל נגד הולם לתהילת ה"צ'יקי צ'יקי צ'יק" מהעונה הראשונה, ואפילו דמות האיש הרע המגולמת בשירה מהצמד פיראס ושירה, ששילחה רעל דוחה לכל עבר. בנוסף יש גם סייד קיק מבטיח בדמותו היפה והטיפשה של טום מהצמד טום ואדל, שוערה השני של מכבי חיפה. אהבתי גם את האסטרטגיות שנטוו, הן מצוות האחים שמנסה לקדם את הזוגות החלשים, והן הניסיון בשטח של מוטי להוציא מטום את הצבע השלישי שחסר לו, ניסיון שאכן צלח.

בכלל אני תולה תקוות גם בצמד החברים מוטי ופונדק בתוכניות הבאות, וכן השוליה ובת האופה, ניצן ופיפי – שני זוגות בלי יותר מדי זמן מסך, אבל מהמעט נראה שהם יכולים לספק עניין. לפלוסים האלה אלה ניתן להוסיף את העובדה שלבסוף הודח הזוג הכי מעצבן, גדי ואלונה. מעצבן לא בגללו אלא בגללה, עם המחשוף הוולגארי והחפירות הבלתי נדלות. נראה שהמהפך שסידרו לה טריני וסוזנה לא החזיק מעבר לתוכנית שבה השתתפה, למקרה שמישהו תהה. עכשיו הציפיות שלי מהעונה הזו כבר גבוהות, והפרומו לפרק הבא מאשש אותן.