ספוילר שובר שורות 4.11

וואו. יש מצב שהדקות האחרונות של הפרק הן הדבר הכי היסטרי שראיתי אי פעם בטלוויזיה? הסיקוונס הזה, שמילא את שלוש הדקות האחרונות של הפרק, היה מצד אחד מרעיש וסוחף, אבל מצד שני מוגזם ואפילו מעט מגוחך. טעינת הקטע במוזיקה הפועמת, בחילופי הדברים האמוציונליים של וולט וסקיילר, בזעקה שלו שהפכה לצחוק פרוע, בצלצול הטלפון, בקולה הנסער של מארי במשיבון – באיזשהו שלב זה נראה מופרז. הרי בואו נודה על האמת, מלכתחילה הסיבות להזדעזעות של וולט לא מחזיקות יותר מדי. גאס אמנם איים על משפחתו, קרוב לוודאי הדבר הכי מפחיד שבנאדם יכול לשמוע, אבל הוא גם התחיל את האיום בתנאי "אם תתקרב לג'סי". אז פשוט אל תתקרב לג'סי.

אני לא מקל ראש באימה שנפלה על וולט או שופט את הרציונל שלו, אבל אני גם לא לגמרי מבין מדוע הסדרה נסחפה איתו לקלחת הזו, לתהומות האלה שמרחב הזחילה מתחת לרצפתו מסמל היטב. למרות העובדה שזכינו אגב כך לכמה תמונות נהדרות, בראשן ההתרחקות מוולט (שנראה כמו מת, אגב) בסוף הפרק מלמטה ועד התקרה, לא יכולתי שלא להיות מובך קצת מהבומבסטיות.

בזמן שוולט צוחק את בעתתו, סקיילר מוכיחה שוב שהיא מסוגלת להתעשת, כי מישהו צריך להגן על המשפחה הזו מפני האיש שמגן על המשפחה הזו. היא אמנם לא מודעת לסכנה האפשרית שאורבת להם, אבל היא כובשת את סערת רוחה ועונה לאחותה בקול שקול ומרגיע. זה שוב קורה, האנק שוב סימן לעצמו מטרה על הגב. האיש הזה חריף, רבאק. בעוד האחרים מחסלים זה את זה ומנהלים את שגרת יומם, הוא כבר קולט שהמכבסה מהווה חזית אידיאלית למעבדת הסמים.

עוד רגעים לציון (מדהים כמה רבים כאלה יש בסופי העונות, לעומת היובש המייגע בתחילתן): סוג הדם של ג'סי נמצא גם הוא באוהל הניתוח של גאס. מסתבר סופית שהוא שם בזכות ולא בחסד, וזה עוד לפני התושיה שהפגין באחוזתו של דון אלדיו. ג'סי יוצא מלך שוב כאשר הוא מתריס בפני גאס שאם הוא יהרוג את וולט, יש לו בעיה – הוא עצמו לא יבשל.

הסיפור עם טד בנקי נגמר בקול ענות חלושה של מפרקת שבורה. כשהתחיל קו העלילה הזה כתבתי עליו שהוא יכול להיות מעניין אם יוביל לפוקוס על סקיילר ומשם אל וולט, אבל בדיעבד הוא נראה כמו מריחת זמן שהסתבכה שלא לצורך, ואז נפתרה בדאוס טיפשי אקס מכינה. באורח פלא האיש שילם את חובו ואז מעד ומת, איזה יופי. השורה התחתונה של הסיפור הזה היא הכסף שהעבירה אליו סקיילר ושכעת לא נמצא לרשותו של וולט, אבל אם היו מוותרים על פיתולי הסיפור הזה היו יכולים לגמור אותו בתוך שני פרקים באורח מספק, ואם היו משאירים את בנקי בחיים הייתה חרב נוספת שמונחת על צווארם.

אבל בסדר, בינתיים וולט מורד שוב ושוב על גחונו, והפרק הזה בחר לעשות זאת באופן הכי מובהק וסמלי. הוא חבוט שוב, הפעם בעקבות התאונה שגרם לה, הוא מפוטר, אין לו כסף להימלט, בשלב הזה נראה שהוא חסר אונים. אי לכך הוא ייאלץ לשנות פאזה ואת התוכניות שלו, אולי לחזור לתוכניתו המקורית: השבת מלחמה. עצם העובדה שלגמרי לא ברור מה יהיה עכשיו, הופכת את המשך הסיפור למעניין מאין כמוהו.