"קומיוניטי" 2.19

כמו פרק יום ההולדת של טרוי בפרק העשירי בעונה (שעליו דווקא לא דיברנו), גם פרק יום ההולדת של עאבד הכיל את אותה מידת דכדוך נדיבה שעוברת בעונה הזו כחוט השני. וזה היה יפה. כשעאבד דיבר על ההארה שהייתה לו כאשר גילם דמות שהמציא, על תחושות ההחמצה כאשר העמיד את הביוגרפיה שלו עצמו מול זו של צ'אד הפיקטיבי, היה לי קשה לא להזדהות עם זה.

אבל אם בשלב הזה נמתח קו מאוד ברור בין ההתבגרות שחווה טרוי ביום ההולדת שלו לבין תהליך דומה שעבר על עאבד, הרי שעד מהרה – מן הסתם לא מספיק מהר, לדידו של ג'ף – התברר שגם הפעם הוא אותו עאבד נושן, מגלם דמות מתוך סרט (כמחווה, לא פארודיה). וזה נכון, לאנשים מסוגו קשה לשנות את דרכיהם ואת אופיים, במיוחד בגילאים מתקדמים יותר. בכל זאת – הוא חוגג יומולדת, שנותיו נוקפות. הוא כבר לא ילד שקל יותר ללוש ולגבש אחרת את אופיו.

אפשר להתווכח על כמות הצחוקים בעונה הזו, אבל לא על העובדה שהיא מספקת חיטוטים פסיכולוגיים אינטנסיביים בדמויותיה באופן שלא אופייני לסיטקום, מה שהופך אותה למעניינת ואת היקום שלה למאוד שלם. למרות שעאבד וג'ף הם מהדמויות המעניינות שם, אני מרגיש שהפרקים המתמקדים בהם, כמו זה, עושים עבודה מעמיקה יותר מאשר אלה שמתמקדים בדמויות האחרות. אשמח לראות גם את הפנים האחרים של יתר הדמויות.

אגב, מסתבר שאת הפרק ביים מוס מ-IT Crowd, הלא הוא ריצ'רד איואדי. כזכור, זו לא הפעם הראשונה שאיואדי וג'ואל מקהייל עובדים ביחד – מקהייל נכנס לנעלי רוי בגרסה האמריקנית של IT Crowd לפני כמה שנים, שלמרבה המזל לא יצאה בסוף אל הפועל.

פורסם לראשונה בפורום טלוויזיה באג'נדה