הנה הגיעה אל קצה עונה שלמה של "כוכב נולד" שאחראית לאי אילו טעויות-תשומת-לב בהמלצות היום בחודשים האחרונים, מאחר שכתבתי אותן במקביל ל"כוכב נולד" ברקע. אני אפילו לא יודע למה בדיוק החלטתי לצפות בעונה הזו שלה, אחרי שבכל השנים הקודמות ויתרתי על התענוג, אבל הנה זה קרה ונהניתי מהחוויה, הגם שלא הייתה יכולה להיעשות אילולא העברנו בערך חצי מהתוכנית במהירות כפולה. בהתחלה לא הבנתי למה כולם מתעבים את צביקה הדר ואת מרגול, מבחינתי במעט שכן ראיתי הם היו בסדר גמור, אבל עכשיו, אחרי עונה שלמה שצפיתי בהם, גם אני יכול להצטרף למועדון חסרי הסבלנות. הצטרפתי אל התוכנית כאשר הצטרפו אליה שני שופטים חדשים, מירי מסיקה ויאיר ניצני. אני לא יודע איך היה לפניהם, אבל הם היו מעולים. העובדה שיאיר ניצני מוצלח צפויה למדי, הוא הרי איש שנון מטבעו ואיש מוזיקה במקצועו, אבל גם מירי מסיקה הייתה כזו והתבררה כהפתעה נעימה. היו לה אבחנות מדויקות רבות והיא עצמה חיננית וההתמוססויות החוזרות ונשנות שלה היו משעשעות תדיר.

אני מניח שלא הייתי נהנה מהצפייה הזו אילולא היה לי פייבוריט מההתחלה ועד הסוף בדמותו של דוד לביא, ומלבדו היו חיזוקים מצוינים בדמותם של הצמד המעולה נדב ואסף ושל מתמודדים אחרים שגם בהם היה משהו. אמנם לביא הפסיד הערב את הבכורה, באופן שאותי מעט הפתיע, לטובת חגית יאסו, אבל גם אותה חיבבתי כך שאני בסדר עם זה. חוץ מזה, אני מניח שעדיף לו להסתפק במקום השני בלי להיות נתון לאי אילו תכתיבים על האלבום שהוא ייצור. חגית, אני מאמין, תיעלם אל תהום הנשייה המוזיקלי כשם שעשו קודמים לה שנשאו בתואר – היא אולי ניחנה ביופי של קול טכני, אבל בסופו של דבר היא משעממת למדי וקשה לי לראות אותה עושה משהו מעניין משל עצמה. לביא, לעומתה, מסקרן ומעניין אותי לראות מה יעשה.

מה שאהבתי במהלך העונה הוא שגם אצל המתמודדים הפחות בולטים והפחות משמעותיים היו לפעמים דברים שהפילו אותי. הנה לקט כזה, מעורבב.

דוד לביא סחרר כבר מההתחלה עם הגרסה שלו ל"מבול" של רונה קינן, אותו ביצע שוב הערב בגמר.

בשלב הדואטים באודישנים צוותו תמר יהלומי ורותם כהן, שלא הכירו אחד את השני, והיו צריכים לבחור שיר ולבצע אותו ביחד. הם הלכו על "ניצחת איתי הכל", והעובדה שעם החיפזון וחוסר ההיכרות יצא להם הדבר המצמרר הזה מעוררת השתאות (קפצו לדקה 3:07).

לירון איצקוביץ' זכתה בעוד קצת זמן אחרי ששרה את הביצוע המדהים הזה ל"עם הזמן" של אביב גפן, במקור שנסון צרפתי.

ואני מוסיף גם את זה של נדב ואסף, ביצוע ל"היא תבוא" של אריק איינשטיין שלא הפיל אותי כמו הקודמים אבל היה מקסים ומפתיע עד מאוד (אפשר לקפוץ ל-1:25).