ספוילר "פיוצ'רמה" 6.16-17.

פרק מבריק במיוחד של "פיוצ'רמה" השבוע, שמגיע אחרי פרק נהדר במיוחד בשבוע שעבר. "הרוח במכונה", שבו בנדר מת ורוחו רודפת את פריי, הקנה לי תחושה מוכרת. "פיוצ'רמה" של פעם. יכול להיות שרק המוכרות הזו גרעה מהשלמות של הפרק –הסוף היה צפוי, בהכירי את פריי הרגשתי שזה יקרה גם אם לא חשבתי על כך בפועל. בנדר מנסה להרוג את פריי, בנדר מגלה שפריי מתאבל עליו, בנדר מנסה להציל את פריי. אבל לא הייתה לי בעיה עם זה. פרק יפה שיכול להתיישב עם הטוויסטים הרגשיים היפים של הסדרה הזו. קודמיו בעונות 3 ו-4 היו חזקים בהרבה כמובן, אבל אני סבור שעוצמתם נבעה לא מעט מאותו חוסר היכרות עם הפן הזה בסדרה, לפחות לדידי.
הפרק של אמש, "חוק ואוראקל", היה שונה ממנו בתכלית. הוא היה עתיר התרחשויות וכל כך עמוס בגגים, שנינויות קטנות ובדיחות מעולות מכל עבר, עד שהייתה לי תחושה שהוא ארוך מהרגיל. אני אישית לא זוכר פרק ב"פיוצ'רמה" עם כל כך הרבה בדיחות-שלטים וכיתובים לאורכו. גם הפארודיות שפעו: "טרון", "אוואטר", "בית ספר לשוטרים מתחילים" (אין קשר ל"בית ספר לשוטרים מתחילים 4") וכמובן "דו"ח מיוחד", שספציפית איפשר המון משחקי לשון משעשעים.
אפילו לא משנה לי שהטוויסט לא הגיוני בשום צורה – הרי האוראקל אמור היה לראות אותם מתכננים את האפודים וטמינת הפח מאחורי גבו, אבל הטוויסט שקדם לו, שהוא בעצם זה שניסה להפיל אותם, היה מצוין. במקביל הבנת חשיבותו המוראלית של פריי ל"פלאנט אקספרס" סיפקה את הרובד הרגשי היפה, והבדיחות בפרק היו כמעט ללא רבב: "גם אני לא לובש כלום למטה", "אני יודע, אתה הרבה יותר גבוה ממני"; "וואו, זה היה מרשים אם היית אנושי"; "יש לך מושג איזה נטל זה לדעת את הפאנצ'ליין של כל בדיחה שעות מראש?!", "כמו לצפות בלנו"; והירידה של הכותבים על הבוסים עם הוספת ה-Executive לתוארם של אנשים חסרי ביטחון.
צמד הפרקים הללו היה בעיניי תצוגת תכלית עדכנית ליצירתיות המפורסמת של "פיוצ'רמה", שהיה נדמה שקצת אבדה בחלק הראשון של העונה, והמחשה לעובדה שכוחה עוד במותניה.