"מחלקת גנים ונוף" 3.01

פרק פתיחת עונה נוטה לשלמות של "מחלקת גנים ונוף", כזה ששיקף באופן כמעט אופטימלי את הנקודות החזקות של הסדרה. זה משמח אותי במיוחד לאור הרייטינג הגבוה של פתיחת העונה, כי קהל חדש נחשף אל הסדרה בשעה שהיא סיפקה פרק כל כך טוב. עוד לפני הפתיח, הטיזר היה כל כך מדויק עם ה"חזרנו!" השב ונשנה. אני אישית ראיתי את העונה השנייה במלואה אחרי שכולה כבר שודרה ועכשיו אני צופה בה שוב בשידור השבועי בחם 3, כך שלא באמת נפרדתי ממנה לשמונה חודשים כמו מי שצפה בקצב של ארה"ב (וזה אמור היה להיות ארבעה חודשים אם היא הייתה מתחילה כסדרה בסתיו). גם כך הטיזר עשה את העבודה עלי ועורר בי התרגשות על החזרה, אפילו שמעולם לא באמת נפרדתי. סופו עם טום היושב בין דונה לג'רי במושב האחורי ומתלונן שכולם שמעו אותו אומר "שאטגאן" היה באופן מיידי רגע קלאסי של קסם.

נראה שאחד העניינים הראשונים שעל הפרק של הפרק היה הפיכת דמותו של כריס למשהו שהוא יותר מקריקטורה, וזה קורה הרבה לפני שהדמות התקרבה למיאוס. כך למדנו מה גרם לחיוביות והנמרצות הבלתי נדלות שלו, וגם ראינו אותו לראשונה מתבאס קמעה אחרי שגילה מדוע התקיים הדייט. מה שמביא אותי לאלמנט שגרע לי מההנאה – טפילת האשמה של לזלי על אן הייתה מאוד לא אופיינית לה. אפשר היה לשמור על אותה עלילה גם בלי זה.

דבר נוסף שפחות אהבתי היה כשטום איבד את זה בשיפוט משחק הכדורסל. זה היה משעשע עד נקודה מסוימת ואז הפך ללא הגיוני ולא מצחיק. גם זו עלילה מעניינת, הקנאה שלו לאשתו לשעבר, שהייתה יכולה להיעשות באופן נורמלי יותר. חוץ מזה, אני חושש ששימוש היתר באהבות לא ממומשות ביקומים של "המשרד" ו"גנים ונוף" עלול למצות את עצמו. פם וג'ים, אנדי וארין, טום ואשתו לשעבר ועכשיו אנדי ואפריל. מבחינתי תמיד יפה לראות את תהליכי ההתקרבות והחיזור, כשם שאכן היה עם אנדי ואפריל בעונה שעברה, וקל להזדהות עם הלב הנחמץ כשם שהיה עם טום, אבל איכשהו יש לי חשש ממנת יתר או סתם חזרה על דברים.

הרתיעות הללו לא פגמו בתוצר השלם. הנאום של לזלי בפני כריס ובן היה סיכום נפלא ומעורר השראה של אותן נקודות חזקות (תרמה כמובן מוזיקת הרקע שהשמיע סוונסון), שיקוף העיירה – כלומר הצופים – בפני הדמויות במחלקת הגנים והנוף.

ולסיום: תשורה, פירמידת הגדולה של סוונסון (זהירות, קובץ PDF). הנה עקרונותיה בזו אחר זו.

הדיון המקורי בפורום טלוויזיה באג'נדה