"הם מתים איפה שזה לא משנה"
(פלטשר)

שלושה לילות רצופים שמקנולטי לא חזר הביתה. לילה ראשון (בפרק הקודם) הוא הלך עם מישהי מהבר, לילה שני הוא נשאר במחלק כדי ליצור את הרוצח הסדרתי ובלילה השלישי הוא שוב זיין מישהי מהבר (איך לעזאזל הן רוצות אותו כך, מגעיל, סמוק, מיוזע ומן הסתם גם מסריח מאלכוהול?). מצד שני, למחרת הוא כבר לבש חולצה אחרת, כך שאולי אחרי הפעם הזו הוא דווקא כן חזר הביתה. הוא במצב הכי מחורבן שבו ראינו אותו אי פעם. גם בעבר הוא התהולל, אבל הוא לא היה עם מישהי באותה עת וגם לא עשה זאת בהיקף כזה. אפילו את נישואיו לאליינה הוא דפק כי זיין את רוני פרלמן, ולא סתם הלך ושכב עם כל בחורה שפגש בבר. דווקא אחרי שהשתקם כל כך יפה בעונה הרביעית, הוא חוזר לסורו ביתר שאת.

היה מצחיק ביותר שבאנק השיג את התוצאה ההפוכה בכך שעירב בעניין את פרימון. שמן למדורה. גם במקרה הזה, בצפייה השנייה שלי בפרק כעבור שנים, הרגשתי שקו הפעולה של ג'ימי מנוסח ומבוסס טוב יותר מכפי שסברתי בפעם הראשונה, שבה בעיקר הייתי בהלם מעצם הרעיון. עם זאת, העובדה שכל זה קורה בזמן שבמערכת העיתון ישנו עיתונאי שבעצמו ממציא כתבות וציטוטים נפיצים וגדולים מהחיים, נראית נוחה ומתוסרטת מדי.

ולא רק זה. אחרי הפיטורין הלכו גאס וטוויג, כתב המשטרה המנוסה והמפוטר (כזכור, דיוויד סיימון היה כתב משטרה בבולטימור סאן בעצמו ומשם נבעו ספריו שהפכו ברבות הימים לסדרות), לשתות ביחד. הדיאלוג ביניהם, שאף שובץ בו ציטוט של איזה משורר או מי שלא יהיה, היה נשמע מלאכותי ולא אמין באופן שאני כל כך לא מצפה לו בסדרה הזו, אבירת האותנטיות. ברור, אלה הם שני אנשים חכמים ומשכילים, אבל באקלים הזה זה פשוט לא עבד ולטעמי אפילו היה מעט מביך.

מה שכן, אני אוהב את העובדה שחוזרים אל עניינים מהעבר, באופן שנראה כמו סגירת מעגלים לפני הסוף. בפרק הזה מדובר בעברו של דניאלס בנפה המזרחית, שמעולם לא נאמר לנו בדיוק מה היה שם אבל הוא ריחף מעליו בעקביות במהלך שיחותיו עם בורל בעונה הראשונה; וכמו כן הנהג של קליי דיוויס, שבעונה השנייה (כמדומני) נתפס על ידי המחלקה המיוחדת במכוניתו עם כסף שקיבל מאנשי ברקסדייל. בשעתו הוא שוחרר בלי הכסף אחרי התערבות מהמפקדים למעלה.

במקביל מרלו ממשיך להתפרע. קשה לתרבת את הבן זונה הזה, כפי שמאבחן ג'ו, ובעיניי המשפט הזה נופל בול על מקנולטי. אין ספק שישנה הקבלה בין ג'ימי למרלו, כל אחד בדרכו הוא, ואין ספק ששניהם גם יישאו בתוצאות בסופו של דבר. הפעם הקרבן של מרלו הוא בוצ'י המסכן, שמושך את עומאר אל מחוץ למחבואו ופרישתו. Just when he thought he was out וגו'. אולי עומאר ישים סוף סוף קץ לשלטון האימים של מרלו. יש לקוות.

הדיון המקורי בפורום טלוויזיה באג'נדה