"האלים לא יצילו אתכם"
(בורל)

מצחיק, לא ידעתי שזהו שם הפרק בעת הצפייה, ובמהלך קרב היריות האדיר בין חבורת עומאר לבין אנשי בארקסדייל סברתי שהוא ממש מזכיר סצינה מסרט מלחמה. החיילים נפלו מכל צד – טושה של עומאר, טנק של ברקסדייל וריי קול של המשטרה. האשכבה שעשו השוטרים לריי קול היא מחווה אמיתית של צוות הסדרה לאחד ממפיקיה, רוברט קולסברי, שאכן גילם את את הבלש ריי קול בשתי העונות הראשונות ומת עקב סיבוכים בעקבות ניתוח לב. קולסברי יצר את התבנית הויזואלית של הסדרה, ובצירוף מקרים הבנתי בפרק הזה עד כמה היה חסר לי בעונה השנייה הנוף של השיכונים. "הסמויה" מציגה את העיר הזו באופן כל כך יפה, כל כך אסתטי ואפי, אפילו בלב לבו של הסחי, בבתים מטים לנפול שנרקומנים מזריקים בהם. זה היה חסר לי מאוד בעונה השנייה.

בנוף האורבני הזה מוביל מרלו סטנפילד למלחמת הטריטוריות. הבחור ממחיש שהוא לא מפחד מהיריבים שמולו, אלה ששמעם יצא למרחוק ושהצליחו לגבות בדם את המגדלים, אלה שבראשם עומד מלך הכלא ששאר האסירים מפסיקים את משחק הבייסבול שלהם כאשר הוא עובר לאטו בחצר. הבניינים פוצצו, אולי זהו בכל זאת שחר של יום חדש.

הלחץ של המפקדים הולך ונעשה מטורף יותר ויותר למראה, כאשר רב פקד מסכן אחד מודח ותחתיו מומשח סגנו בו במקום. בקומנטרי של הפרק סיימון מחדד את העובדה שהפרק ממחיש את השלכת האחריות – בישיבות הסטטיסטיקה, אצל ראש העיר, במטה המשטרה, כולם מנסים לטפול את האחריות על האחר. כולם מלבד עומאר, שמול חבריו הנותרים לכנופיה הוא קם ואומר שהאשמה היא עליו בלבד.

באותן ישיבות סטטיסטיקה יושב דניאלס נטול בעיות, לשם שינוי, היחידה שלו דווקא עושה לה שם מצוין ועוברת ממחוז למחוז כדי לעזור לחבר'ה שלהם. עם זאת, המטרה החדשה שלהם לא מרשימה את מקנולטי וקימה, שאכן נראה שהופכת אט אט למיני-מקנולטי, והם דווקא בוחנים את מה שקורה במערב הפרוע האהוב עליהם. ג'ימי כבר הבין שהמוות של דיאנג'לו היה רצח, שניהם מבינים שמשהו מבעבע לאור העובדה שאנשי בארקסדייל צריכים שטח, והם מגיעים אל באבס האהוב. ימים כקדם.

אני ממשיך לאהוב עד מאוד את העלילה של דניס, האסיר המשוחרר. מרומם רוח לראות מישהו שמנסה לצאת מהחרא, נוגע ללב לראות את ההתנהלות הבודדה שלו ואת האינטראקציה שלו עם אמו, מרגש לראות את הניסיון שלו לאחוז שוב בדברים הטובים מעברו ובלית ברירה להתפכח. הוא לא מצליח לזכות בלבה של אהובתו משכבר (שאגב, אותה שחקנית גילמה הן אותה והן את אחותה המסוממת), היא כבר נשואה עם ילד. פה אין פתרון מהיר או גאולה חפוזה. האלים לא מצילים.