"אל תנסה את החרא הזה בבית"
(נורמן)
אוח, רנדי, רנדי. ילד חסר מזל. הוא ללא ספק הפגין שיפוט גרוע עם הנערה בשירותים, אבל עם לקס? למה שלא יגיד לו לפגוש את החברה שלו בחצר? בניגוד לשאר הילדים, יש לרנדי המון להפסיד. כל אחד אחר מחבריו יכול להתפרע בבית הספר ולא יעשו לו כלום בבית, אבל לרנדי יש אם-אומנת קשוחה אך טובה שהוא חושש לאבד. אז הוא מציע לספר על הרצח שהוא יודע על קיומו, טאבו מוחלט בעולם של הילדים האלה.
אפילו על הגרפיטי בקירות בית הספר אסור להלשין – לפני שני פרקים דניס ווייז היה במקרה בבית הספר בזמן שרנדי דיבר עם סגנית המנהל שהאשימה אותו על שהשחית את הקירות, ורמז לילד בעיניו שלא ילשין. באותו פרק אמו של לקס לא העזה לספר לשוטרים על העובדה שבנה מת. אנחנו כבר יודעים מה עלול לקרות למלשינים – או לספק מלשינים – בסדרה הזו. אני ממש מקווה שגורלו של רנדי יהיה שונה משל אחרים, אני מתנחם בעובדה שבאבס עדיין עומד. בינתיים אנחנו רואים שיש לו מוסר עבודה גבוה ויוזמה עסקית, הוא אשכרה יוכל להסתדר בחיים אם רק תינתן לו ההזדמנות. אין ספק שבסביבה אחרת הוא היה עולה ופורח. אבל הוא לא בסביבה אחרת.
מה שקשה לומר על ניימונד, שבעצמו נלחץ על ידי אמו הגועלית לצאת לעבוד בפינה. בריאנה ברקסדייל יצאה חכמה בכך שהזמינה גם את ניימונד, ולא סמכה על אמו שתספר לו את האמת. בתוך כך גם גילינו ששנה אחרי שאייבון נכלא, לבריאנה עדיין לא איכפת ממנו כהוא זה, לדבריה. במקביל פרזבו מנסה לעזור ככל יכולתו לדוקי, המקסים בילדים. מאיפה מצאו אותו? כל כך מתוק ופגיע. פרז מאפשר לו להיכנס למלתחות כדי להתנקות ואפילו מתנדב לעשות עבורו כביסה. גם לרנדי הוא דואג. עם עברו כשוטר הוא יודע בדיוק מה הן ההשלכות האפשריות עבור נער שמלשין בעולם הזה, ועל כן פונה למפקדו לשעבר, זה שתמיד היה הוגן איתו, כדי שידאג לילד.
איש טוב, כמו גם קארקטי. הבחירות מגיעות, ולמרבה ההפתעה הוא מנצח. אני חושב שכל הסיפור הפוליטי היה הרבה פחות מעניין אילולא הסימפטיה שמעורר קארקטי, ולא פחות מכך, גילומו על ידי איידן גילן המעולה. כמה שמחתי שהוא לא נכנע לבסוף לפיתויי תרזה אחרי הניצחון. הרי אשתו כזו חמודה. ההימנעות שלו מסקס איתה עיבתה אף יותר את אופיו החזק של טומי. כמו שנהוג לומר פעמים רבות בפוליטיקה – אם הוא לא נאמן לאשתו, מדוע שיהיה נאמן לציבור? אבל הוא לוקח ברצינות את ניצחונו בבחירות ובאבחה משנה את דרכיו.
מעניין גם לעמוד על הקווים המקבילים בינו לבין דניס בכל הנוגע לרדיפת שמלות. בשני המקרים זה לא הוצג בפנינו בבוטות, לא כמו אצל מקנולטי בעבר למשל, אבל גם לדניס וגם לטומי יש חולשה למין השני. "אני לא מלאך", דניס אומר למייקל. גם לא קארקטי, שמפלרטט עם בלונדה עוברת אורח כשהוא מחלק פלאיירים, אבל שניהם משתדלים להיות טובים כל אחד בדרכו. אני אוהב את העמקת הדמות של דניס בעונה הזו.
מרלו וכריס שוב יוזמים תוכנית, הפעם כדי להערים על המשטרה. הסיפור עם האישה בתחנת הרכבת היה מצחיק ומבריק, תוצאה נוספת של קלות הראש שבה הרק הדביל מתייחס לאלה שהוא עוקב אחריהם. חבל שסידנור הוא חלק מזה בעל כרחו, למרות שהוא ממשיך בעקביות להפגין שכל. גם התוכנית של מרלו נגד עומאר מתקדמת כסדרה, לא עלינו. הוא נעצר על ידי אותו מניאק שגנב מרנדי את הכסף לפני כמה פרקים, והפעם הוא גנב מעומאר את הטבעת שגנב ממרלו שגנב מאנדרה אולד פייס. נראה אם זה ימשיך להתגלגל. עומאר הפגין לחץ של ממש בזמן המעצר הזה, על גבול ההיסטריה. ראינו אותו בעבר עצוב ונסער, אבל הפעם זה היה יותר מזה. מזל שמקנולטי היה שם, פנים ידידותיות בין כל אלה ששונאים אותו, והוא אכן עזר לו. מפחיד היה לראות איך כולם מבקשים את רעתו של עומאר ברגע שהוא נכנס למעצר. טוב שבוצ'י דאג לו.
קטנות:
אחד משני הבריונים שנכנסים לתאו של עומאר בשליחות בוצ'י, ההוא שאוחז בסכין, הוא דוני אנדרוז. הוא אחד מני כמה שדמותו של עומאר מבוססת עליהם, כאלה ששדדו את סוחרי הסמים בבולטימור. עם הזמן אנדרוז עבר לדרך הישר, הקים משפחה ועזר לנוער בעייתי.