"קרא לזה משבר מנהיגות"
(פרופוזישן ג'ו לסטרינגר)
הנה זה, הסיר המבעבע. המלחמה מפילה עוד ועוד חללים, החזית בין סטרינגר ואייבון מתחממת, עומאר עומד מול שניהם, האח מוזון חוזר העירה כדי לסגור חשבון, קולווין חושף את מעשיו בפני הממונים ומקנולטי מצוי בעיצומו של חשבון נפש, מרגיש שהוא אינו שייך בשום עולם מהותי. כשהאח מוזון מגיע לעיר הוא מגחך לנוכח השטח שבו עמדו המגדלים. כאן תהיה רכבת איטית, וזאת הבטחה חה חה. וכמו שבמקרה הזה הרפורמה מושבת ריקם, כך גם כמעט בכל מקום אחר. היחיד שאיכשהו מצליח לעשות שינוי הוא דניס, וגם זה כמובן בדי עמל. ככה זה בחיים.
"תקרא למשהו 'מלחמה' ודי מהר כולם יתרוצצו ויתנהגו כמו לוחמים"
(קולווין לקארבר)
אני אוהב את קארבר העונה. עם דרגתו החדשה ותחת חסותו של קולווין הוא צומח להיות בחור כארז, ולא אידיוט שמושפע מדי מהרק. מעניין אותי איך השיחה של קולווין עמו תשפיע עליו. בקומנטרי של הפרק הראשון לעונה אומר דיוויד סיימון שקרבות הסמים בעונה הזו – שנוצרה בשנת 2004 – הם אלגוריה למלחמה בעירק, מה שהופך את קריסת הבניינים בפרק הראשון לסמל לאסון התאומים. אני חושב שהפרק הזה המחיש את האלגוריה יותר מאי פעם. מוזון עומד בגראונד זירו, ארגון ברקסדייל קורס בזמן שהוא נקרע בין הקרבות (אייבון) לבין הקפיטליזם (סטרינגר), הרפרומציה קורסת ועכשיו מחפשים את מי להאשים.
אהבתי עד מאוד את ג'ימי הרודף אחרי בידי ראסל החמודה, כלומר השוטרת הפלמונית. הייתה בין השניים התחלה של משהו בעונה הקודמת, הוא כבר היה בבית שלה אחרי ששניהם שתו בירה, אבל בזמן שבידי השכיבה את הילדים הוא הבין שהיא אשת משפחה שעדיף לה לא להיקרות בדרכו. כבר בפרק הקודם ראינו שהוא מסתכל על תמונה שלה התלויה על המקרר במטה היחידה, ועכשיו הוא כמעט עושה תאונה כדי להגיד לה שלום, וכל זה בזמן שהוא במשבר קיומי.
המזימה של פרימון עם מכירת הסלולריים לברנרד הייתה משעשעת במיוחד. סקוויק, החברה של ברנרד שהפרק גילינו שהיא גם מכרה של באבלס, היא זהב טהור. דמות כל כך מעצבנת, שחקנית מעולה. השוטרת קרוליין התפנתה מגזירת הקופונים שלה ליד מחשבי הציטוט במטה כדי להצטרף כאחיינית של מוכר הסלולריים החלקלק, וגם היא עשתה את זה מעולה. "ערב בינגו". ועוד בגזרת הקטעים: ראולס בבר הומואים. שומו שמים.