"אף פעם לא הייתה שקית נייר"
(באני קולווין)
בשתי העונות הקודמות ראינו איך בשלבים כה מוקדמים של המעקבים, ההאזנה קורסת מסיבה זו (קימה נורית) או אחרת (זיגי יורה בדאבל ג'י). הפעם אנחנו רואים את זה קורה כבר בפרק השני, אבל אין לנו את המעורבות הרגשית שהייתה לנו בפעמיים הקודמות. אנחנו יכולים רק להיזכר בתסכול ובאמפתיה שחשנו אז ולהחיל אותו על מה שהבלשים ודאי חשים עכשיו, אחרי חצי שנה של מעקב שהוביל אותם שוב לתיק חסר ופגום. מקנולטי הוא הנפגע העיקרי מהסיפור הזה. עבורו סטרינגר בל הוא 'האחד שחמק', הוא מתייחס אל פרישה מהמעקב כאל משהו שמביא שוב לנצחונו של סטרינגר עליו הוא, באופן אישי.
אבל סטרינגר מתנהל בחוכמה, מוותר על גופות לטובת עסקים כפי שתמיד רצה, ואפילו מצליח לדבר על כך עם אייבון באופן הגיוני. עם זאת, הסבלנות שלו נבחנת באמצעות עומאר, שכבר הספיק לשדוד שני מחבואי סמים ולהזכיר את שמו של סטרינג אגב כך, מתגרה בו בגלוי. במקביל מקנולטי החד חוקר את מותו של דיאנג'לו וקולע בדיוק למה שקרה לבחור, זוהי בוודאי חזית נוספת שלו מול סטרינגר. סביר להניח שידו של אייבון לא תהיה ברצח אחיינו, מה שמותיר את סגנו.
מרלו סטנפילד נראה מטריד ומפחיד ברמות קשות. מסתמן שהוא היחיד מסוחרי האזור שלא הולך להתקפל, גם לא כשהשמות של אייבון ברקסדייל וסטרינגר בל נזרקים לאוויר. כשהוא בוחן את הצלחות לצמיגים שאחת מהן עולה 10,000 דולר, הוא מעיר שמישהו שנוסע עם כזה דבר פשוט מבקש שיעצרו אותו. במילים אחרות, הוא שקול. הוא מזכיר את אייבון מהבחינה הזו של לא לנפנף בכסף ולהפנות אליו תשומת לב, רק שהוא עושה את צעדיו הראשונים כקינגפין וזה מרתק לצפייה.
אחרי רצף של רציחות במזרח העיר, מכבש לחצים מהמפקדים שלמעלה ושוטר שנורה במסגרת ניסיון לתרגיל החביב של רכישה ומעצר, באני קולווין מתקשה להתמודד עם יומו ועם מורשתו. זה קורה אחרי שזמן לא רב לפני כן, בסוף הפרק הראשון לעונה, כשהוא נעצר באחת הפינות כשהוא עדיין לובש את המדים שלו, ניגש אליו צעיר וניסה למכור לו סמים. ללא ספק רגע משפיל עד כאב עבורו. מה שמעניין לראות הוא שאחרי השיחה שלו עם ידידו הכומר [1] הוא מגיע אל הרעיון שהוא מציג לפקודיו בסוף הפרק. הכומר אומר לו שסמים הם כוח הטבע, ונראה שהתובנה הזו מכה בקולווין. אם סמים הם כוח הטבע ואין לנו מה לעשות נגדם, מה שנותר הוא לעבוד איתם באיזשהו אופן. להסתיר אותם מעין.
"תסתכל סביב, ראש זין, זה נראה לך כמו שחר של יום חדש?"
(קארבר לפוט)
[1] את הכומר מגלם מלווין וויליאמס, שהיה סוחר סמים בבולטימור בשנות ה-70 וה-80. הוא נשלח לכלא אחרי חקירה מקיפה שכללה האזנות – ביחידה שאחד מהשוטרים בה היה אד ברנז, מפיק הסדרה תחת דיוויד סיימון – ובמידה מסוימת היוותה את המשענת לעלילת בארקסדייל בעונה הראשונה. סיימון עצמו כתב על וויליאמס סדרת כתבות בשנות השמונים, ואד ברנז עם יחידתו הצליחו לכלוא אותו לשנים רבות. כאשר וויליאמס השתחרר, ברנז והוא חזרו להיות בקשר, אם אפשר לנסח זאת כך, ואף התיידדו.