"הכל במשחק"
(אימרה עממית במערב בולטימור)

זה מה שכתבתי על הפרק אחרי הצפייה הראשונה בו, ב-2004:

אהבתי את ה"אל תגיד לגרגס" שביקש באבלס ממקנולטי, רווי רגשות אשם על שהוא לא מצליח להישאר נקי, כדי לא לאכזב אותה. אהבתי כשפקד ראולס, המפקד של מקנולטי – שפשוט מתעב לו את הצורה – מדבר אתו על העבודה היפה שעשה בצוות החקירה המיוחד שמינה השופט, ולבסוף אומר לו, "שמע, אני רוצה שתנחת טוב – לאן אתה רוצה לעבור?", מקנולטי מגחך והסצינה נגמרת. בלי שום "Previously on The Wire", ודאי וודאי שבלי פלאשבקים, אנחנו פשוט אמורים לזכור שלפני איזה חמישה פרקים אמר הבלש פרימון למקנולטי, "כשישאלו אותך – וישאלו אותך – לאן אתה רוצה לעבור, אל תענה. אני אמרתי, 'לא משנה לי, רק לא עבודה משרדית', ושמו אותי באגף המשכון".

אבל מעל הכל, הרבה מעל הכל; כל פרקי הפתיחה האיטיים והפרוזאיים בהם צפיתי על ניוטרל, כל הבירוקרטיה שעברתי יחד עם השוטרים, המרדף אחרי הפרק שבטעות לא הוקלט, הכל היה שווה, ולו רק בשביל המונולוג של דיאנג'לו ברקסדייל, האחיין של הקודקוד של כל ענייני הסמים בבולטימור. שם אין להם ברירה, הם נולדים לתוך החיים האלה. אבא שלו היה בזה, אמא שלו עדיין, האחים שלו, בני הדודים שלו – כולם נולדים לשיכונים ולחצרות האלה ואין להם שום תקווה מעבר לזה. בגלל זה הוא כל כך רצה שוואלאס יחזור לתיכון, שאולי ימצא לו דרך החוצה. אבל הרצח שלו הוא שמוטט אותו וגרם לו לפנות כנגד כל זה, אפילו אם זה אומר להלשין על הדוד שלו, אפילו אם זה אומר להלשין על כולם, העיקר שיקחו אותו למקום אחר, רחוק, שתינתן לו אפשרות להתחיל מחדש, דבר שלא היה לו אפילו כשנולד.

המונולוג הזה היה שירת רחוב, פיוט אורבני. מלחמת ההישרדות של הצפרדע הטובעת בתוך השמנת. המונולוג הזה היה נקודת השיא של נקודת השיא שלי.

אבל דיאנג'לו לא הלשין. אמא שלו הגיעה לבקר אותו, וכשאתה מתעמת עם האמת, אתה יודע שלא תוכל לעשות את זה. הרי לא תעזוב את התינוק שלך בשביל לבנות חיים בלעדיו, נכון? ממש לא. להפך. אתה תקבל 20 שנה בפנים במסגרת עסקת טיעון. אתה תהיה המרטיר בשביל דוד שלך, שיקבל רק שבע שנים. It's all in the game, כמו שאומרים בבולטימור.

דיון נוסף מהעבר על העונה ועל הפרק: החתול מסכם את העונה (ובסוף יש גם פסקה על הפרק הראשון של העונה השנייה).

"Nicely done"
(סטרינגר למקנולטי כשהוא יוצא מבית המשפט/ מקנולטי לסטרינגר כשהוא יוצא מבית המשפט בפרק הראשון)

"What the fuck did I do?"
(מקנולטי כמעט בכל פרק, וגם הפעם)

גם ברגעי האופוריה שאפיינו את תחילת הפרק, מקנולטי לא היה נרגש כמו האחרים. לא כמו רונדה, למשל, שהתלהבה מפירות החקירה, או כמו דניאלס שסיפר על כך לאשתו. ניכר שבמקרה של מקנולטי כל העבודה הזו באה למלא חלל בחייו, וברור עד כאב שהעובדה שסטרינגר חמק מהאזיקים כואבת למקנולטי מאוד. בפרק הקודם הוא הודה בפני דניאלס בפה מלא שאת כל זה הוא השיק לכבוד עצמו, לפאר, אבל תכל'ס אנחנו יודעים שהוא גבר עם יצר הרס עצמי, עם יותר מדי אלכוהול ומעט מדי נאמנות וזמן עם בניו שהוא כה אוהב. אתה רעיל לכל מי שמסביבך, אמר לו באנק השיכור מהתחת מתישהו באמצע העונה, אחד החצים הכואבים ביותר שנשלחו בסדרה.

עד מהרה התנפצה השמחה של המשטרה על קרקע המציאות. דיאנג'לו חזר בו מעדותו המרהיבה ביופיה (אחד מרגעי העשור שלי), זו שהביאה אותנו להבין עד כמה וואלאס המנוח והוא קורצו מאותו חומר. אבל לא. גילו של דיאנג'לו בערך כפול מגילו של וואלאס והוא פחות תמים, בכל המובנים של המילה. בסופו של דבר לא הכל הולך לקרוס בארגון ברקסדייל. בסופו של דבר רבים מאנשי הארגון הולכים לכלא, כולל העומד בראש, ויש מחסור רציני בחומר שהם יכולים לספק, אבל בודי, פוט ואחרים נמצאים שם כדי לסגור להם את הפינות, וסטרינגר ימשיך במשנה זהירות לעשות את העבודה הטובה.

ג'יי: לאן אתה לא רוצה להגיע, חרא? פיקוח ראיות? כוח אדם? אבטחת המפקדה?
מקנולטי: לסירה.
באנק: יחידת המרינה?
מקנולטי: כן, אדי דיזל שיעשו לי מחלת ים.
(שיחה בפרק הראשון)

גזרי הדין חלו גם מחוץ לבית המשפט. סנטאנג'לו עזר לאורך העונה לראולס וסיפק לו מידע מבפנים על התקדמות החקירה, עד שהתהפך והסב את נאמנותו למקנולטי. זו כנראה הסיבה לכך שהוא מוצא את עצמו עכשיו כשוטר מקוף במדים, אחרי שבפרק הקודם הוא נפרד מהיחידה ואמר משהו כמו, "מה כבר ראולס יעשה לי?". למקנולטי לא עזרה העובדה שהחקירה הארוכה שהביא ליצירתה עזרה להעלות את אחוזי סגירת התיקים של מחלק הרצח (בעיקר בעזרת התוודויות של ווי ביי), והוא נשלח אל המקום האחרון שרצה להגיע אליו. את מקומו כשותפו של באנק תפס לסטר פרימון, שהרוויח מכל עניין היחידה הזו.

קארבר התגלה כאיש מבפנים של בורל ובהתאם הועלה לדרגת סמל. הרק לא הועלה בדרגה אבל הוא חופף את האנשים החדשים במחלק הסמים ומסביר להם שהשכל הוא זה שסוגר תיקים. במקביל בחצר פוט ישב על הספה והסביר לנער הצעיר את מה שדיאנג'לו הסביר לוואלאס הי"ד בפרק הראשון, שלא יקבל את הכסף ויביא ללקוח את המנה, כי כך מישהו שמצלם רואה את כל העסקה. כברת דרך.

הדיון המקורי בפורום טלוויזיה אג'נדה