הנה הדיון שלנו בפורום באג'נדה על "מד מן" עונה 2 פרק 5

מד מן 205, "הבחורה החדשה"
מאת איימס
בתאריך 17/2/2011
נזכרתי למה אהבתי את בובי ברט. היא לימדה את פגי להיות מי שהיא. בתחילת הפרק בובי אומרת לדון שצריך לבחור את העבודה, ואז להפוך לאדם שעושה אותה. פגי עשתה את המסלול ההפוך, היא קודם הייתה מישהו, ואז היא מצאה עבודה שתתאים לזה. היא לא היתה מהמין הנכון, אבל אפילו זה לא הצליח למנוע ממנה מלהגיע לעבודה שמתאימה לה. הבעיה היחידה עכשיו היא פגי, שעומדת בדרכה שלה עצמה.

דון מומחה בלשכוח, לשים את הדברים מאחור ולהעמיד פנים. אחרי התאונה הוא מספר לבטי שהיה בתאונה, לעמיתיו שנפל במדרגות, ולג'ימי שזו פציעה ישנה. הוא שולף את השקרים הללו כלאחר יד, ונדמה שהוא שוכח מהם שנייה אחרי שיצאו ממנו (אם כי זה לא נכון. אני בטוחה שאם ג'ימי ישאל אותו בעוד שנה איך הכתף שלו, הוא ידע לענות). הוא מייעץ לפגי לעשות את אותו הדבר, מדבר מניסיון. הרי זה לא שהוא תכנן את גניבת הזהות או התכונן אליה. היא פשוט קרתה כפי שהייתה אמורה. הוא קיבל את הדברים כמו שהוא מצפה מפגי שתקבל את השינויים החדשים בחייה ותמשיך הלאה (כלומר, תתעלם מהם ולא תסתכל לאחור).

מערכת היחסים בין פגי ודון מעניינת כי היא מלאה חובות הדדיים. פגי צריכה להגיד תודה לדון כל בוקר, אבל דון חב לפגי לא מעט. היא מעמידה פנים שזה שום דבר, שזהו תפקידה כי זה מה שאישה עושה: במנעד המזכירות בין מלצרית ואם, פגי קרובה יותר לאם. אבל זה לא מדויק, הלא, כי פגי לא עושה שום דבר בגלל שזה האופי שלה, למעשה היא לא עד כדי כך נחמדה (כפי שראינו כבר בעבר), היא פשוט לא מצליחה להתנהל ליד דון, ועכשיו אנחנו יודעים למה. היא אמרה את כל התשובות הנכונות, הקריבה את הנוחות שלה בשביל אישה זרה ובשביל הבוס שלה, היא התכוונה אפילו לא לבקש את הכסף בחזרה (אלא רק הזכירה שהדלק עלה עוד שני דולר, בצורה פאסיבית-אגרסיבית), בגלל שדון הוא זה שהציל אותה, ולא בגלל שום סיבה אחרת. דון אמר לה שגם אם היא לא מבינה את המציאות, שתעמיד פנים שכן. הוא לא אמר את זה כי הוא רוצה שתחזור מהר, הוא אומר את זה כי זה הפתרון היחיד שהוא מכיר לבעיות שלו.ואחרי שדון הציל את חייה, בובי עשתה לה עוד טובה גדולה כשאמרה לה "את לא תהיי גבר, אז היי אישה". אלו המילים שהייתה צריכה כדי שתוכל להתקדם קדימה. היא קיבלה את העבודה הזו בזכות יתרונותיה כאישה, והיא תתקדם רק אם תדע להוקיר אותם. פגי לא מצפה מדון להיות שום דבר מלבד מי שהוא. עכשיו שתתחיל לצפות את אותו הדבר מעצמה.

עוד שתי קטנות:
הניגוד בין טרודי שרוצה להביא ילד ובין פגי שהביאה ילד בעל כורחה, שתיהן לפיט, זועק. אני לא אוהבת את הסדרה כשהיא ישירה מדי, והפרקים הללו ישירים מדי מדי. אבל בכל זאת, מעניין שפיט בעצמו לא להוט לילד, ואם היה יכול לבחור נראה שכל פרמטר היה שולח אותו לפגי, למרות שטרודי נהדרת.

הנערה החדשה שהפרק קרוי על שמה היא אולי פגי, אבל גם ג'יין הגיעה למשרד. בניגוד לפגי, היא דווקא יודעת שהיא אישה, וזו הדרך שלה להתקדם, במשרד ובחיים.

מיהי באמת הבחורה החדשה?
מאת yaddo
בתאריך 17/2/2011
ג'יין סיגל, שבפועל מגיעה חדשה למשרד ומנערת קצת את העניינים, בעיקר בכל הנוגע לגברים בו? או ג'ואן המתהדרת בטבעת חדשה שכולה מבטיחה דף חדש? או אולי בובי הנושאת ונותנת, אישה מזן חדש, פתיינית ופמיניסטית? או שמא רייצ'ל מנקן? סליחה, רייצ'ל כץ. כולן, מן הסתם, אבל בעיקר פגי, שסוף סוף זכינו לראות מה קרה לה אחרי הלידה. עכשיו היא חדשה, קוראת לדון בשמו הפרטי אחרי שראתה נתח לא אסתטי מחייו של דון, ממש כשם שהוא ראה את שלה בבית החולים. נעתרת לעצה של בובי, פגי מבינה שדון והיא אכן שווים, לפחות ברובד מסוים. הרי לא בכדי דון התקשר דווקא אליה מכל האנשים. על פניו רוג'ר הוא הבחירה המתבקשת לשיחה הזו.

דון, אמן ההדחקות ולמוד הניסיון, מבטיח לפגי שתהיה המומה מעד כמה כל זה לא קרה. בדיוק באותה מידה הוא מסביר ששכח להחזיר לה את דמי הערבות בעקבות הניסיון שלו לשכוח את הערב הזה לחלוטין. היא עצמה אומרת לו "אני אשכח את זה" כאשר היא מסיעה אותו ואת בובי מתחנת המשטרה. היא לא רוצה שהוא יתייחס אליה רע כי פניה יזכירו לו את החוויה המפוקפקת הזו. שניהם טובים בלשכוח.

המפגש בין בובי לפגי היה מאוד טעון ומעניין. אדיב ובוטה בו זמנית משני הצדדים, בשיחות שבין השורות שלהן נאמר לא מעט. "אני לא התחרות שלך", פגי אומרת לה, ועל דון היא אומרת בדיפלומטיות, "אני לא מצפה שיהיה שונה ממי שהוא". וזה מעניין מכמה סיבות, כי עם ביקורו של דון בבית החולים הוא בעצם עשה מעשה חסד ויצר ביניהם קשר של סוד. אז זה מי שהוא בכל זאת? אדם הגון, כמו שבובי אומרת? נראה שאפילו דון עצמו לא סגור על מי שהוא. כשבובי שואלת אותו מה הוא אוהב נדמה שהוא לא יודע לענות על כך.

רוג'ר הוא הכי לא הבחירה לשיחת הטלפון הזו
מאת backbeat
בתאריך 1/3/2011
כלומר – כן, על פניו, כמו שאמרת, אם אדם זקוק לחברו שיכסה עליו. אבל דון ורוג'ר הם לא באמת חברים, הם שותפים עסקיים. לדון אין חברים והוא לא יתן לאיזה slip-up להוות חרב מתהפכת בידי רוג'ר בשעת הצורך. מאותה סיבה הוא לא מפלרטט ובוגד לעיניי כל כמו שאר הגברים, למרות שברור לכולם שהוא פְּלֵייר. לא כי הוא שומר על כבוד בנות זוגו (או אשתו) אלא כי הוא שומר על החזות החסינה שלו, הגדר שהוא בנה בינו לבין העולם. מספיק שפיט מחזיק בסוד שלו, זה כבר יותר מדי.

*
איזו סצינה נפלאה הייתה בין רוג'ר וג'ואן במשרד שלו. הייתי מצטטת אבל זה כל משפט ומשפט. גם הטקסט וגם הביצוע.

פרק מצוין
מאת hila5
בתאריך 21/2/2011
(דיסקליימר – אני צופה כרגע בסדרה בפעם הראשונה, אז ייתכן שמה שאכתוב פה יופרך לחלוטין בעתיד)כ"כ הרבה קרה בפרק הזה. החל מחשיפת הסוד של פגי – מה באמת קרה בבי"ח. אני עוד לא לגמרי בטוחה איפה הילד (הייתי בטוחה שהוא אצל אחותה. אבל בפרק מראים גם את אחותה בהריון…). הביקור של דון בבי"ח היה מפתיע ובאמת נחמד לדעת שפגי לא לגמרי לבד בקטע הזה ויש לה שותף סוד. חבל שרייצ'ל נשואה עכשיו. ציפיתי לשובה מאוד. ללא ספק הופעתה דכדכה את דון, שהסכים לפיתוייה של בובי לבוא לחוף. וגם בובי – עד עכשיו לא סבלתי אותה, והפרק – בעקבות השיחות הכנות והמעניינות עם פגי – מראה שיש בה קצת יותר ממה שראינו.

האירוסין של ג'ואן – נזכרתי שבפרק הראשון היא אמרה לפגי "עם קצת מזל, אולי תמצאי פה חתן ולא תצטרכי לעבוד בסטרלינג קופר". אני בספק אם ג'ואן תיישם את העצה שלה עצמה. ללא ספק הבחורה החדשה היא פגי – הטרנספורמציה שהיא עברה בעקבות הביקור של דון היתה קיצונית. וסצינת הארוחה המשפחתית בסוף כ"כ דיכאה אותי. דון האומלל – ללא ספק הפרק הכי טוב מתחילת העונה.