Posts Tagged ‘The After’

האחרי: לאן נעלמו היוצרים?

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 10/09/2014 בקטגוריה ‏כתבות

The X-Files

פורסם לראשונה בוואלה

בתחילת 2015 צפויה להגיע אל שירות הסטרימינג של אמזון סדרה חדשה של כריס קרטר, יוצר "תיקים באפלה", בשם "The After". מאז שירדה "תיקים באפלה" מהמסך בשנת 2002 עם תום עונתה התשיעית, קרטר נעלם כמעט כליל ונדרשו קרוב ל-12 שנים עד שחזר בתחילת השנה הנוכחית עם הפיילוט לסדרה החדשה. בין לבין הוא הבליח ב-2008 עם סרט מיותר נוסף של "תיקים באפלה", זה כן, אבל רוב הזמן קרטר ניצל את זמנו לטיפוס הרים ובגלישת גלים מסביב לעולם, ובמקביל בהתמחות במוסד לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת קליפורניה שבסנטה ברברה. תענוג. בשיחה עם TVLine הסביר קרטר את ההפסקה הארוכה שלקח, "בהחלט הייתי צריך לטעון מצברים. בנוסף, הטלוויזיה השתנתה כש'תיקים באפלה' נגמרה. תוכניות ריאליטי ממש השתלטו. ראיתי בזה זמן להתרווח ולתת לאבק לשקוע".

מתברר שהאבק שקע במשך זמן רב וקרטר חזר בתחילת 2014 עם פיילוט חדש לאמזון. השיטה של אמזון להזמנת סדרות היא לשחרר את הפיילוטים לצפייה, ועל פי תגובת הצופים להחליט אם להזמין סדרה. "The After" היא אחת מהסדרות שזכו לקבל הזמנה לעונה מלאה בת שמונה פרקים, דרמת מד"ב המתרחשת בעולם פוסט-אפוקליפטי, ובמרכזה שמונה זרים – ביניהם אדריאן פסדר ("גיבורים") ושרון לורנס ("NYPD") – הנאלצים לחבור זה לזה כדי לשרוד בעולם אלים ובלתי צפוי.

היעדרותו הארוכה של קרטר מעלה על הדעת מספר יוצרים טלוויזיוניים נוספים שלקחו פסק זמן, או פשוט נמוגו פתאום והותירו את דף שלהם ב-IMDB מיותם מעדכונים טריים. כאשר מדפדפים ברזומה של חלקם אחרי שסיימו את יצירתם הגדולה, מופיעה פעמים רבות המשרה מפיק-מייעץ. אחרי שסיימו לעבוד על הסדרה שלהם, לקחו על עצמם תפקיד מינורי ורגוע יחסית, שבמסגרתו יכלו להרעיף מחכמתם וניסיונם העשיר על תסריטאים הלומים בחדרי כתיבה של סדרות אחרות. אחדים ניסו ליצור סדרות חדשות וכשלו או העבירו את עיקר פועלם אל אפיקים אחרים כמו תיאטרון, אחרים ניסו פעם אחר פעם להחיות באמצעים מלאכותיים את יצירתם הגדולה, והיו אף כאלה שהחליטו לפרוש כליל מהתחום. הנה סקירה של יוצרים שזרחו ואז דעכו.

פורסם לראשונה בוואלה

לי דיוויד זלוטוף ("מקגייוור")

ההוגה של אנגוס מקגייוור, סוכן השטח בעל התושיה שמצליח לייצר פצצות ושאר אביזרים מכל אמצעי שעומד לרשותו דוגמת סלוטייפ וקרטון קרוע, המשיך הלאה יפה אחרי שהסדרה הסתיימה ב-1992. שנתיים אחרי הפינאלה עוד הגיעו שני סרטי טלוויזיה חדשים בכיכובו של מקגייוור, אבל ב-1996 זלוטוף כתב וביים את הסרט "ספיטפייר גריל", דרמה עדינה בכיכובם של מרשה גיי הרדן ואלן בורסטין שזכתה בפרס הסרט אהוב הקהל בפסטיבל סאנדנס והייתה מועמדת בו לפרס נוסף.

אחרי כן הגיעו השנים השקטות. לי דיוויד זלוטוף עוד יצר פיילוט שלא צלח בשנת 2002, ועד סוף העשור הסתפק בכתיבת תסריטים לשני פרקים של "NCIS" ובמשרת מפיק-מייעץ שם. מאחר שרעיונות אחרים שלו לא בדיוק הסתדרו, זלוטוף שב אל כור מחצבתו הנוח והמוכר והצליח להשיג חזקה מלאה על הזכויות של "מקגייוור". השנים החולפות מאז שירדה הסדרה לא עמעמו את השפעתה על תרבות הפופ, וב-2008 זלוטוף הכריז על כוונתו ליצור סרט סביב דמותו של מקגייוור. מאז נדרשו עוד ארבע שנים תמימות עד שהעניין קרם סוג של עוד וגידים – לתפקיד הבמאי נשכר ג'יימס וואן ("המסור", "מהיר ועצבני 7"), ובמקביל לעבודה הזו עמל זלוטוף גם על גרסת קומיקס ל"מקגייוור" שאכן יצאה עם חמש חוברות החל מסוף 2012.

אבל לא הכל היה דבש בחייו של זלוטוף. לצד העבודה על הסרט הרשמי, צפויה היתה לצאת לאקרנים באותה שנה קומדיית האקשן "מקגרובר", פארודיה של "סאטרדיי נייט לייב" על דמותו ההירואית של הסוכן שהפכה לסרט קולנוע באורך מלא. זלוטוף, שללא ספק חשש שהפארודיה תגנוב את התנופה של הדבר האמיתי, לא אהב כלל את הרעיון של סרט "מקגרובר" ועורכי דינו שלחו אל המפיקים דרישה לחדול. כידוע, הגרסה הפארודית יצאה לאקרנים, ואף נכשלה בקופות. אולי זאת הסיבה שבסופו של דבר עד כה הסרט של "מקגיוור" לא יצא לפועל, וב-2013 התחמק ג'יימס וואן מהשאלה בנוגע לסרט ואמר שהוא עצמו עסוק עם "מהיר ועצבני". בכל זאת, סביר להניח שזלוטוף לא הניח לרעיון של המסך הגדול ושעוד נקבל דיווחים מהגזרה הזו. אחרי הכל, ניכר שקשה לא להרפות מהדמות האיקונית ביותר שלו, ואולי בצדק.

ג'ון פולסי וג'ושוע ברנד ("מקום אחר", "חשיפה לצפון", "לעוף רחוק")

ב-2013 קיבלו ג'ון פולסי וג'ושוע ברנד מעמיתיהם בגילדת התסריטאים את פרס לורל למפעל חיים בטלוויזיה, וכמו שקורה פעמים רבות, הפרס שמסכם את פועלם מגיע אכן אחרי שחלק הארי של פועלם הסתיים. השניים הללו אחראים על כמה מהסדרות פורצות הדרך ועטורות פרסים של הטלוויזיה האמריקאית בשנות השמונים ותחילת התשעים. דרמת בית חולים ריאליסטית ופורצת דרך באייטיז ("מקום אחר", או "St. Elsewhere" בלעז). דרמה קומית לירית ונפלאה על רופא ניו יורקי שנאלץ לעבור לגור לעיירה קטנה ומשונה באלסקה ("חשיפה לצפון"). דרמה עדינה העוקבת אחר סוכנת בית שחורה בביתו של התובע המחוזי בדרום ארה"ב של סוף שנות ה-50 ("לעוף רחוק"), סדרה שאמנם שרדה רק שתי עונות בין השנים 1991 ל-1993, אבל זכתה לשבחים רבים.

פולסי וברנד עזבו את "חשיפה לצפון" ב-1993 עם תום עונתה הרביעית, סופן של 12 שנים שבהן עבדו באינטנסיביות על סדרותיהם השונות. ברנד נעלם כליל למשך עשור, הגיח ב-2004 כדי להפיק את מיני-סדרת המתח "The Grid" בכיכובם של דילן מקדרמוט וג'וליאנה מרגוליס, ואז שוב נעלם. רק בתחילת העשור הנוכחי הוא שב ללחוץ על הגז עם כמה פרויקטים במקביל, בכללם שלושה פיילוטים לסדרות שונות, וכן גיג קבוע בצוות המפיקים והכותבים של "האמריקאים" המעולה, בכיכובם של קארי ראסל ומתיו ריס.

לעומתו פולסי חזר לטלוויזיה שש שנים אחרי "חשיפה לצפון", שימש כמפיק מייעץ בדרמה הזניחה "פרובידנס" למשך מספר חודשים ואז שוב נעלם. ב-2004 צצו דיווחים על סרט בשם "Car Wars" שכתב יחד עם דיוויד עשהאל, כותב נוסף של "חשיפה לצפון". שמותיהם של דסטין הופמן ודקס שפרד נקשרו לפרויקט על אודות שני בעלי סוכנויות רכב יריבות, ג'וש ברנד הצטרף אף הוא כמפיק, אבל בסופו של דבר הסרט לא יצא לפועל. פולסי ניסה את מזלו עם תסריט נוסף ב-2011, הפעם עבור HBO, אבל גם ממנו לא צמח משהו ממשי. באסה, אבל לפחות הוא ממשיך לנסות.

טרייסי טורמה ורוברט ק. ווייס ("גולשים בזמן")

שניים יצרו את סדרת הממדים המקבילים הניינטיזית "גולשים בזמן", שמצד אחד ומצער חשפה לעולם את ג'רי אוקונל ומצד שני הנחילה לנו את הפראזה הממכרת "מיס וולס!". רוברט ק. ווייס נשאר בתעשייה כמפיק שמדי פעם מעורב באיזשהו פרויקט, לרוב קולנועי, לרוב פארודי (סרטי "מת לצעוק", "סופרהירו"). לעומתו, טרייסי טורמה (בנו של זמר הג'ז מל טורמה) עמד במבחן הזמן בערך כמו הסדרה שלו. הוא לא נעלם מיד אחרי "גולשים בזמן". טורמה היה שם שלוש עונות ונקלע כל העת לחיכוכים מול רשת FOX עקב חילוקי דעות יצירתיים. לבסוף הרים ידיים ופרש ב-1997, וכנראה נותר כה מצולק מן החוויה של עבודה מול הרשת המשדרת (הוא אינו היחיד, ע"ע "נשואים פלוס" בהמשך), עד שלא עסק בתחום שוב במשך חמש שנים.

בהמשך חזר טורמה ושימש כמפיק וכותב ב"אודיסאה 5" וב"קרניבל", אבל החל מ-2005 נעלם שוב מהתעשייה לבלי שוב. ב-2009, במסגרת ריאיון לאתר מעריצים של "גולשים בזמן", סיפר טורמה על שני פרויקטים חדשים שהוא עובד עליהם. האחד העוסק בחטיפות על ידי עב"מים, נושא הקרוב ללבו. האחר עוקב אחר חבורת נערים שבעקבות התרסקות של עצם בלתי מזוהה מזנקת אל העתיד שבו כדור הארץ משועבד לגזע חייזרי זר, וכעת עליהם לנסות לבטל את הגזירה. "אני מציג את זה כ'גולשים בזמן' פוגשת את 'הגוניס' פוגש את 'זינוק לאתמול'", תיאר טורמה את הרעיון וניטרל מיד האשמות על העתקה. עד כה, חמש שנים אחרי הריאיון, כלום לא קרה עם הפרויקטים האלה.

לינווד בומר ("מלקולם באמצע")

לינווד בומר, היוצר המחונן של "מלקולם באמצע", הידועה גם כסדרת המופת הראשונה שבה שיחק בראיין קרנסטון לפני "שובר שורות", לא הפסיק לנסות כאשר "מלקולם" הסתיימה ב-2006 אחרי שבע עונות, אבל הוא ללא ספק נמוג אל הרקע. שנה אחרי שהסתיימה הקומדיה המשפחתית הפרועה והמעולה שלו תיפקד בומר כמפיק-מייעץ בסרט טלוויזיה נשכח, וב-2009 ניסה את מזלו עם פיילוט חדש-ישן לסיטקום מולטי-קאמרה לרשת CBS, סדרה בשם "The Karenskys", שנהגתה ושהתסריט לה נכתב כבר ב-2000, אבל נזנחה כאשר FOX הזמינה את "מלקולם". העלילה עסקה באישה שחזרה הביתה אל משפחתה האקסצנטרית האתנית הענפה, אחרי שבעלה קיבל עבודה בעיר שבה גדלה. כלום לא צמח מהפיילוט הזה, ובומר שוב חזר להתרווח במושבו. ב-2012 הוא חזר לעבודה רציפה, עוד פעם על תקן – כן כן – מפיק-מייעץ, הפעם בסיטקום "מינדי" של מינדי קלינג, אבל למרבה הצער אין חדשות בנוגע פרויקט חדש משלו נכון לעכשיו.

Malcolm in The Middle s

אפילו ריאיון עם בומר אין, אז הנה תמונה של "מלקולם באמצע"

ניל מרלנס וקרול בלאק ("להתבגר ולהתגבר", "שנות הקסם", "אלן")

בין השנים 1985 ל-1998 היו לבני הזוג ניל מרלנס וקרול בלאק שלוש סדרות להיט. ראשונה היתה "להתבגר ולהתבגר" , הקומדיה המשפחתית המוסרנית והמתקתקה בכיכובו של אבא של רובין ת'יק, על האם שעובדת בחוץ והאב שעובד מהבית ושניהם מגדלים את שלושת ילדיהם ובהמשך גם את ליאונרדו דיקפריו. אחריה הגיעה "שנות הקסם", הדרמה הקומית שאכן היתה קסומה ותיארה את התבגרותו של קווין ארנולד בשנות השישים. לבסוף היתה "אלן" בכיכובה של אלן דג'נרס, שלימים הפכה לסיטקום הראשון שהגיבורה שלו יצאה מהארון. כל הסדרות האלה היו הצלחות ברייטינג ובביקורות, "שנות הקסם" אף זיכתה את השניים בפרס האמי, ובעקבותיה הם פותו לעבור לחוזה בשווי מיליוני דולרים לפיתוח סדרות עבור דיסני, מה שהוביל לפרישתם מ"שנות הקסם" אחרי 19 פרקים בלבד.

ואז ב-1998 שניהם נעלמו. בערך. מרלנס יצר שני סרטי המשך ל"להתבגר ולהתבגר" ששודרו ב-2000 וב-2004 והציגו שוב את אותן דמויות, ושני בני הזוג יצרו ביחד ב-2005 סרט קצר, אבל זהו. מעבר לכך הרזומה שלהם ריק. המפתיע הוא שחיפוש מקוון אינטנסיבי על קורותיהם העלה חרס. לא ברור לאן הם נעלמו ומדוע הם פרשו, אבל אפשר לפחות להתנחם בעובדה שהם בוודאות בחיים – לאחרונה הם סוף סוף הגיחו לכבוד ראיונות מאחורי הקלעים של מארז ה-DVD החדש ל"שנות הקסם". הנה דוגמית מתוך המארז, אם כי היא אינה שופכת אור על היעדרותם מהנוף.

רון לוויט, מייקל ג'. מוי ("נשואים פלוס")

הצמד שיצר את אחת מהסדרות פורצות הדרך ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית, שגם היתה אחד המרכיבים החשובים בצמיחתה של רשת FOX השולית בשעתו, נפרד אחריה איש איש לדרכו. בשנים האחרונות הרזומה שלהם ב-IMDB ממשיך להתעדכן ביצירות נוספות, חרף העובדה שהאחד (רון לוויט) מת ב-2008 מסרטן הריאות והשני (מייקל ג'. מוי) פרש מעסקי הטלוויזיה ב-1995. הסיבה לכך היא שלל העיבודים הנוכריים ל"נשואים פלוס" ברחבי העולם, שממשיכים לשלשל מעות לכיסיהם ולכיסי יורשיהם גם מבלי שינקפו אצבע. בין העיבודים האלה ניתן למצוא גם את "Nesuim Plus", כי גם אנחנו בישראל הקטנה מפרנסים את לוויט, מוי ושאר הנוגסים בעוגה.

בין "נשואים פלוס" ועד השנים שלפני מותו, לוויט המשיך לעבוד באופן די רציף. ב-1995 הוא יצר עבור רשת ה-WB את "Unhappily Ever After", סיטקום משפחתי שהזכיר מאוד בקווים כלליים את הקומדיה החתרנית הקודמת שלו, רק בצורה יותר מתונה. ה-WB קיוותה שזו תהיה ה"נשואים פלוס" שלה, אבל למרות ש-"Unhappily" הצליחה למשוך מאה פרקים עד 1999, היא היתה ונותרה שולית ואף נמנתה על ידי TV Guide כאחת מחמישים הסדרות הגרועות ביותר אי פעם. לבירא עמיקתא, כמו שאומרים הצעירים.

לעומתו מוי החליט לפרוש מתעשיית הבידור ב-1995, עוד לפני ש"נשואים פלוס" נגמרה. בריאיון מקיף עם האקדמיה לטלוויזיה לפני כשנתיים הוא פירט את התלאות הקשות שנאלצו לעבור עם רשת FOX. כאשר הגיע לתחושת מיצוי אחרי שמונה שנים בסדרה, מוי היה מעוניין להביא את "נשואים פלוס" אל סופה. תחת זאת הוא ביקש ליצור סדרת בת שתעסוק בחבורת "No Ma'am", קבוצת הגברים ששמה לה למטרה להפסיק את העוולות הנשיות כדוגמת אופרה ווינפרי.

מוי מספר שכאשר הציע את הרעיון הזה ל-FOX התגובה שלהם היתה חלחלה. הם אפילו לא האמינו איך מישהו מסוגל לבוא אליהם עם רעיון כה קיצוני, למרות שכידוע החבורה המצוינת הזו כיכבה לסירוגין כבר שנים בסדרת האם. תגובת הרשת, שלדברי מוי נבעה מאווירת התקינות הפוליטית שפשתה בכל, גרמה לו להבין שזמנו בתעשייה הזו תם. אחרי שפרש החליט מוי להסב את מקצועו לתשוקה אחרת שלו – צילום. במקביל הוא מטפח את תחביבו הגדול של אקווריומי שוניות. במילים אחרות, התמלוגים מ"נשואים פלוס" מכלכלים אותו מספיק כדי שיוכל לפרוש ולעסוק בתחביביו כרצונו. הלוואי על כולנו.

© עידו ישעיהו