כולם מחכים: עשור לפינאלה של "עמוק באדמה"

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 22/08/2015 בקטגוריה ‏כתבות

זה מה שאמרנו על הפרק האחרון של "עמוק באדמה", ששודר אתמול לפני עשר שנים.

יושבים שעות, מחכים (ספוילר עמוק באדמה 512)
yaddo

אני חושב שזהו הפרק האחרון הכי טוב שראיתי מעודי לכל סדרה אי פעם. מלאכת מחשבת מושלמת, שמובילה את הצופה יד ביד (של נייט) מהתקווה שבהיוולדה של ווילה פישר צ`נווית – בפעם הראשונה שבה פרק נפתח בלידה ולא במוות – אל תהומות הייאוש והאבל, ואז אל החמצן של ההתאוששות והתוחלת, ואז בשש דקות וארבעים שניות מדהימות, עותקות נשימה, יפהפיות, אכזריות, רומסות ושוברות לב, מזכירה לנו שוב מהו הסוף הבלתי נמנע. קלייר התרחקה עם המכונית ממשפחתה, נייט עשה ג`וגינג במראה הצדדית שלה ואז פג – זה היה קשה כבר כך, אבל לא הייתי מוכן לאינטנסיביות שהגיעה מיד אחרי כן.

אומרים שכל סיפור נגמר באחת משלוש אופציות: חתונה, נסיעה או מוות. אלן בול לא חסך באף אחת מהן, אבל הבהיר מהו הסוף האמיתי. היו שזורים כאן חתונות, נסיעה, הגשמות, ימי הולדת, אבל הם היו המדרון שהוביל אל מוות ועוד מוות ועוד מוות. בפיכחון ברוטלי הוגש לנו רגע מותה של כל אחת מהדמויות באופן שגרם לי בתחילה לדחות אותו. לא רציתי לדעת מה יקרה אחרי כן, תנו לי לנחש, תנו לי לחיות עם האושר והעושר או לפחות ההשלמות המתוקות-מרירות, אל תביאו לי על מגש את כל הסופים של כל הסיפורים. אבל במהרה הבנתי שאין אפשרות אחרת לסדרה שכל חייה רקדה בצמידות עם המוות. מכה אחר מכה קיבלתי את השמות המלאים, שנות הלידה והמוות וגזרי הדין בגרון חנוק: רות רואה את נתניאל מעשן ואת נייט הצעיר מחייך אליה רגע לפני שהיא נאספת, קית` המסכן נורה, דיוויד הוזה את קית` הצעיר, ברנדה מאזינה לבילי המלהג, פדריקו חוטף התקף לב על ספינת תענוגות וקלייר בת 102 לבד במיטתה, מוקפת בתמונות של משפחתה וחייה, אבל עיוורת.

דיוויד: אנחנו נאחזים בכזו נואשות בעבר, ובשביל מה?
רות: מפני שבעבר הייתה תקווה.

נייט לקלייר: את לא יכולה לצלם את זה, זה כבר נעלם.

אכן סיום משובח
Number 6

ונדמה לי שלפחות בחלקים מהפרק, היה מאוד בולט (בעיני בכל אופן) המחסור באיפור של השחקניות. דבר שהצטלם הרבה יותר אנושי ואמיתי. זו גם בין הסדרות הבודדות (וגם סרטים) שהצליחו להציע סוף סגור באופן מוחלט לצופים, וזאת מבלי להפוך אותו למשהו מאולץ ומלאכותי.

אני מצטער אם זה כבר מתקרב לאובססיה
yaddo

אבל אני לא מצליח להירגע מזה ונודד באינטרנט כדי לחפש דעות וראיונות הנוגעים לפרק הסיום, כולל של סיה עצמה, שהשיר שלה התנגן בדקות האחרונות של הסדרה, כפי שציין Number 6. היא סיפרה שהם רכשו את זכויות השימוש בשיר והיא הסכימה מיד כי היא אוהבת את הסדרה, אבל חשבה שישתמשו בו בשביל פרומו או משהו. היא עצמה, שדרה באנגליה, עוד לא ראתה את פרק הסיום בזמן הראיון, אבל קמה משינה וראתה מלא מיילים מחברים בארה"ב, שסיפרו לה שהשיר שלה התנגן בפינאלה עצמה. Awesome, זה פחות או יותר היה הסופרלטיב המעמיק שהיא הצליחה לתאר באמצעותו את העניין.

אבל זה לא מה שחשוב; עכשיו אני גם מגלה שבאתר של HBO טרחו וכתבו את הודעות הפטירה המדווחים על מותה של כל דמות, ובכך מרחיבים את נקודת המבט של הסיקוונס הסופי. כך אנחנו למדים שאחרי שפרש דיוויד מניהול פישר ובניו הוא החל בקריירת משחק במחזות זמר. כאשר נפטר בגיל 75 רגע אחרי שראה את קית` הצעיר, היה לו בן זוג אחר ושלושה נכדים. מקסים. גם לפדריקו היו שלושה נכדים ואף הוא נפטר בגיל 75. כשברנדה נפטרה היה לה בן נוסף, פורסט, מלבד ווילה ומאיה המקסימות, מבעלה השני דניאל נתנזון.

וקלייר, אח, קלייר. כמעט חמישים שנה עבדה כצלמת אופנה ופרסומות וכעיתונאית-צלמת, עם כמה תצלומים זכורים על כריכות וושינגטון פוסט, W ודה פייס. היו לה תערוכות צילומים תכופות בניו יורק ולונדון והיא המשיכה להשתמש בתהליכי צילום מבוססי כסף כאשר כמעט כולם בתחומה עברו להשתמש בסריקה דיגיטלית ותמונות מוּנַעות-מחשב. היא החלה ללמד אמנות באוניברסיטת ניו יורק לאמנויות ב-2018 והשיגה קביעות עשר שנים לאחר מכן. בעלה האהוב של קלייר, טד פיירוול (רק עכשיו אני שם לב לסימבוליות של השם שלו), נפטר לפניה.

עוד אנקדוטה מעניינת שנתקלתי בה: לפי דיווחים של מי שראה, אלן בול, יוצר הסדרה שאף כתב וביים את הפרק האחרון, אומר בקומנטרי בקטע שבו בילי מדבר אל ברנדה, כי הוא מדבר שם על קלייר, ושברנדה is literally bored to death.

Ending_Six_Feet_Under

"את לא יכולה לצלם את זה, זה כבר נעלם"

ספוילר פרק אחרון
רעות

ראיתי את הש.ח החוזר אתמול בלילה- וגם אני עדיין לא מצליחה להשתחרר מהסיום המדהים הזה, ואין אפילו דרך לתאר במילים את התחושות שהוא השאיר בי. בעיקר אני מצטערת שפיספסתי כל כך הרבה עונות, אבל אני בהחלט מתכוונת להשלים.
עידו- אני לא בטוחה שגם מי שלא מכיר את הנפשות הפועלות יתרגש כל כך מהסוף, הוא עלול להיתפס באופן ציני למדי. ראיתי את הפרק עם חברתי הטובה שלא ראתה אפילו פרק אחד, (כלומר כפיתי אותו עליה), ובעוד שאני נחנקתי מדמעותיי, היא היתה משועשעת מהעובדה שעכשיו כשהרגו את כל הדמויות, הם לא יוכלו להתחרט ולעשות עונה נוספת. (אולי בעצם חברתי הבדר"כ לא רגישה היא לא הדוגמא הכי טובה).
וגם אני אראה את הסוף הזה שוב ושוב. איך אפשר שלא?

אני חושב שחברתך באמת לא דוגמא טובה
yaddo

אחרי ששמתי את הלינק ליוטיוב התחלתי לקרוא את התגובות שם, והיו שם המונים שראו את הקטע במנותק וממש בכו, שזה מרשים בעיני, בלשון המעטה. כנראה שהיא ממש צינית. האמת, עצם המחשבה של לראות את הפרק עם מישהו שיעיר הערות סרקסטיות מעורר בי חלחלה. זה פרק שאני מברך על העובדה שראיתי אותו לבד, ואפילו לא עם מישהו שכן אוהב את הסדרה, כי הייתי לגמרי משוחרר לחסל את מלאי הטישו מבלי להרגיש שאני מגזים.

אני חייבת לראות את הפרק לבד
רעות

מבלי שיטרחו להסביר לי ש`סדרת טלוויזיה היא רק טלוויזיה` וידרשו ממני להירגע…

ועכשיו אני שומע
yaddo

את Breath Me במנותק בפעם הראשונה מאז שצפיתי בפרק. שמעתי אותו עשרות פעמים בעבר, יש שירים טובים ממנו בהרבה, אבל הבחירה בו והעריכה המושלמת שהלבישה אותו על הקטע הזה גורמת לזה להיראות כמעט מיסטי, ועכשיו הוא מעולל בי שמות כמעט כמו לראות את זה שוב.

© עידו ישעיהו