מד מן 7.09: עסק חדש

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 15/04/2015 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

"מד מן" עונה 7 פרק 9

Mad Men - 07x09 - New Business

פורסם לראשונה בוואלה
(הביקורת מפורסמת כאשר שש תגובות מקדימות אותה)

צביטה חדה בלב

למה בעצם הגענו אל עונה שביעית? כדי שדון יישבה שוב בקסמיה של מישהי, אוהב כדרכו התחלות של דברים, כפי שאיבחנה היטב פיי מילר לפני חמש שנים? לטובת עוד מתח במקום המפגש האהוב, המעלית, עם השכנים ארנולד וסילביה? בשביל הליך גירושין נוסף? עבור עוד מאבק קרייריסטי של מייגן ונאלחות של הארי? הפעם, השבח לאל, במקום לפרוש את הסיפור על חצי עונה שאין, סיפורה של דיאנה המלצרית נחתם תוך שני פרקים, או לפחות כך נדמה, ובמקביל נסגרה הדלת על מייגן והגירושין הגיעו לקצם אחרי תקופת פרידה ארוכה. האם נראה שוב את מייגן? יש לקוות שלא.

מדובר בדברים שכבר ראינו והכרנו. לאורך רוב הפרק שמו האירוני-בכוונה, "עסק חדש", רק הפך את הדשדוש שעל המסך לבוטה ומעצבן יותר. הוא החיל את שם הקוד שכבר שמענו בסדרה, סקירת העסקים החדשים בפגישות השותפים במשרד, על דברים שבעליל ראינו לפני כן באופן כזה או אחר. אין חדש כאן. המצגת להרשי שבמסגרתה התעוררה אופטימיות כלשהי ושינוי נראית עכשיו כמו חלום רחוק. דון דרייפר ואנחנו כלואים במעגל, והמעגל הזה הוא קרוסלה.

Mad Men - 07x09 - New Business 02

"טדי אמר לי שביוונית פירושה המדויק של 'נוסטלגיה' הוא 'הכאב מפצע ישן'. זו צביטה חדה בלב שעוצמתה גדולה בהרבה מהזיכרון לבדו. המתקן הזה הוא לא חללית, הוא מכונת זמן. הוא הולך אחורה וקדימה. הוא לוקח אותנו למקום שאליו אנו עורגים עד כאב ללכת שוב. הוא לא נקרא 'הגלגל', הוא נקרא 'הקרוסלה'".
(דון, 1960, "הגלגל")

שנים רבות אחרי טדי היווני, מגיע יווני אחר ומפנה את דון אל מסע נוסף בזמן. "יש לי צביטה חדה בחזה", אמרה עכשיו דיאנה לדון. Twinge, ממש המילה שדון השתמש בה בקרוסלה. דון שאל, "כאב?". נוכחותה של דיאנה גם בפרק הזה הפכה את שאלת המשיכה של דון כלפיה לחיונית עוד יותר. הוא ממש חיפש אותה, בדק לאן נעלמה, חיכה לתשובות בטלפון, חיזר אחריה. עד מהרה התברר למה היא היתה מוכרת לו – הוא זיהה בה את עצמו. "אנחנו באותה סירה", אמר לה דון. "בטח ידעתי את זה", אמרה לו דיאנה. הוא ראה בה את השכול ואת האבל, והוא מצא סממן לתא משפחתי הישן והטוב שקיומו כבר הוטל בספק. נוסטלגיה.

אל המעלית נכנסה סילביה, האישה שהיתה תמונת מראה לדמות האם שלו בנעוריו, ובפניה הוא הציג את החברה החדשה, תחליף נוסף. דיאנה בעצמה מטרונית, "ביתית" כהגדרתו של ארנולד, האישה הזו עם התסרוקת הארכאית שלבשה סינר כל אימת שדון פגש בה. והוא היה כה עדין איתה. כה רגיש בנוגע לעובדה שאיבדה את בתה, אדם שידע כל כך הרבה מוות מסביבו. סיפר לה על כך שהילדים באים אליו מדי שבועיים, מלבד בתו "הקטנה", כהגדרתו, שנמצאת בפנימיה.

אבל החיבור הזה נשבר כשהיא סיפרה לו את האמת, ובעיניי אלה היו הדקות היפות ביותר בפרק בינוני למדי. לאדם כמו דון, שכל חייו חיפש דמות אם, שכל חייו כמה לכך, הגילוי שדיאנה נטשה מבחירה את הילדה שלה נראה כמו משהו שהוא לא יכול להשלים עמו. גם אם דיאנה היתה רוצה להמשיך איתו, קשה לי להאמין שדון היה מעוניין. המעמד הזה הוא הפעם הראשונה שבה דון ואנחנו רואים את דיאנה בבגדים עליונים שאינם מדי המלצרית שלה, כאן לראשונה הוא רואה אותה נכוחה.

Mad Men - 07x09 - New Business 06

"יש לי חדר כאן למעלה"

"לא שמעת? אני בן של זונה", אמר דיק וויטמן הילד פעם לנווד שעצר בביתם והשפיע עמוקות על חייו. זו היתה ילדותו, זו היתה מהותו, מה שהביא אותו עד לכאן. מאוחר יותר נעוריו עברו עליו בבית הזונות של הדוד מאק, הזונות היו מעין אחיות ואחת מהן אף היוותה תחליף אם שאיבד לה את בתוליו. לא בכדי – ושוב, לא בפעם הראשונה ב"מד מן" – הפרק הציג כל כך הרבה חילופי אתנן.

דיאנה עם 6 דולר בכיס שנסעה לביתו של זר בתקווה שייראה כפי שהוא נראה, פרק אחרי ששכבה איתו תמורת טיפ של 100 דולר. הארי מצהיר שעזר להרבה בנות למצוא סוכנים, עכשיו אנחנו יודעים איך. מייגן – שאכן שונאת אותו ובכל זאת נפגשת איתו כשכולה נופת צופים – אף טורחת לציין שהוא עזר מאוד לחברותיה מירנדה וג'יל, מה שאומר שגם הן מן הסתם עברו במיטתו. הצלמת שנשכרה עבור 'ורמוט', פימה ראיין (מימי רוג'רס), שוכבת או מנסה להתחיל עם מי שיכול לקדם אותה. "תהיי אישה", אמרה בובי בארט לפגי לפני שנים רבות, "זה עסק רב עוצמה אם משתמשים בו נכון". אבל גם במאי 1970 אנחנו מקבלים המחשה נוספת (בפעם המיליון) לכך שהכוח הנשי אולי עולה אבל עדיין מוגבל ונתון לניצול. אם בובי בארט היתה האישה החזקה והעצמאית שהוציאה את פגי מהכוך שלה, שמונה שנים אחרי כן פימה ראיין היא אישה חזקה ועצמאית שפגי חושפת די מהר את ערוותה, בעזרתו של סטן כמובן.

אבל הביטויים המשמעותיים לכסף תמורת מין היו כמובן במחוזות האחרים בפרק. רוג'ר ומארי הגדירו לחוד את מה שהולך לקרות. כשמייגן סיפרה לאמה שדון נתן לה צ'ק על סך 500 דולר, אמרה לה מארי, "כמו זונה?". אבל מאוחר יותר, אחרי שקיבלה מרוג'ר 200 דולר, היא מזכה אותו מיד בתשורה מינית. רוג'ר למוד תלאות הגירושין שאל את דון על מייגן, "היא מעולם לא אמרה שבזבזת לה את נעוריה ויופיה?… סיכלת את הקריירה שלה?". והנה כי כן, בפגישה האחרונה של מייגן עם דון היא הטיחה בו, "למה האמנתי לך?… למה אני נענשת על כך שהייתי צעירה?", אבל יוצאת מהמקום עם סכום מטורף.

Mad Men - 07x09 - New Business 07

בפגישה האחרונה של דון ומייגן, כיאה לסחרחרת הקרוסלה בפרק, צפים ללא אומר דברים שנאמרו לדון בעבר וכל כך הולמים את הרגע הזה. "אתה לא מבין כסף. מעולם לא הבנת", אמרה לו בטי ב-1963, על סף גירושיהם, ושנה אחרי כן אמרה לו אחותה של אנה: "אתה רק איש, בחדר, עם פנקס צ'קים". הנקמנות של מארי וריקון הבית אולי היו חצי-משעשעים בהתחלה, אבל שלוש הסצינות האחרונות של דון הציגו בזו אחר זו את המכות העצובות שחטף. הפרק שנפתח עם דון לצד שני בניו – מביט בערגה על המשפחתיות שהותיר מאחוריו – נסגר כשהוא נפרד ממייגן בחסות המחאה של מיליון דולר, נפרד מדיאנה הנוטשת, ולבסוף מגיע אל ביתו נטול האנשים והרהיטים.

"אתה חושב שאתה עומד להתחיל את החיים שלך מחדש ולעשות את זה נכון", אמר לו פיט מוקדם יותר באותו יום, "אבל מה אם אף פעם לא תגיע שוב אל מעבר להתחלה?". לדון לא הייתה תשובה, אבל הדבר הבא שאמר היה פשוט, "תסתכל על הדרך". אולי עכשיו דון יעצור לרגע, יסתכל על הדרך וירד מהקרוסלה.

Mad Men - 07x09 - New Business 12

קטנות

* מארי הדהימה בחצי הרעל שלה כלפי דון – "אני שונאת את מה שהאיש הזה עשה למשפחה שלנו" – אבל יעדם הנכון הוא בעלה או היא עצמה.

* מייגן ללא ספק נדבקה מאמה במרמור הזה. עברו 10 חודשים מאז הפרידה הטלפונית בין דון ומייגן שבה אמרה לו שהוא לא חייב לה כלום, והגישה שלה השתנתה ב-180 מעלות. דון ללא ספק פגם בקריירה שלה בכך שגרם לה להתפטר מהסבוניה, כפי שהארי היטיב לתאר הפעם, אבל הוא זה שמלכתחילה סלל לה את הדרך למשחק אחרי שנכשלה שוב ושוב, והוא זה שהעניק לה קורת גג עשירה בזמן שחברותיה נאלצו למלצר כדי לכלכל את עצמן. היא אפילו לא טרחה להתנצל על היעדר הסלון שלו לפני שהלכה.

* מארי עזבה לטובת ניו יורק ולטובת רוג'ר? דווקא יהיה נחמד אם שני האנשים הכי שנונים ב"מד מן" יסיימו אותה ביחד.

* הסינוף ל'מקאן' ממשיך להניב רק צרות עבור הסוכנות. רוג'ר נראה כמו הקרבן העיקרי, והעומס עליו מתחיל לעורר חשש. עצם העובדה ששרד ככלות הכל עשר שנים אחרי התקף הלב האחרון שלו מעורר השתאות, אבל זה נראה כמו מתכון בטוח לאחד נוסף.

* גם בתו של רוג'ר נטשה את בנה, כזכור, אבל במקרה שלה זה נעשה מטעמים הרבה יותר אנוכיים, והיעד היה הפוך – מניו יורק אל חווה. גם פגי נטשה ילד, כמובן, והמקרה הזה פחות הפריע לדון.

* רוג'ר לא יכול ללכת לשחק גולף כי ברט פיטרסון שם, האיש שפוטר על ידו פעמיים – בפעם הראשונה בתחילת העונה השלישית אחרי שהבריטים רכשו את 'סטרלינג קופר' (למרות אשתו חולת הסרטן) ופעם שנייה בעליצות רבה אחרי המיזוג עם 'קאטלר גליסון צ'ואו'.

*רוג'ר קלע בפרק הקודם כאשר קרא לדיאנה 'מילדרד פירס' – כמו לדמותה גם לדיאנה היו שתי בנות שהקטנה בהן מתה. זה מסביר את עצות המוות שלה לדון בסוף הפרק הקודם.

* בטי תלמד פסיכולוגיה? פחחח. אבל סגירת מעגל יפה עם הסשנים אצל המטפל שלה בעונה הראשונה.

* פיט השמין באופן ניכר. יש לקוות שכמו אצל בטי ופגי בעבר גם כאן מדובר בתוספות שומן ולא שתרם את גופו לסדרה כשם שהוא עושה עם גילוחי מפרצי השיער שלו בשנים האחרונות.

Mad Men - 07x09 - New Business 11

תוספות מעניינות מהתגובות

* "חיכיתי קצת. אולי יותר מדי. ואז נעלמת" (דון לדיאנה).

כמה אנשים שסובבים את דון חוו את ההרגשה הזו של לחכות לו ולהתאכזב? נשותיו, מאהבותיו, ילדיו, אחיו אדם, הקולגות שלו. דיאנה, בתגובה, שותה משקה אחרי משקה, מדברת מבעד למסכה מוכרת, משקרת, אבלה, חשה אשמה, מבקשת להעניש את עצמה ובסוף בבבואתה מישירה מבט לדון ואומרת לו את מה שהיה צריך לומר לעצמו מזמן: "אתה משלה את עצמך אם אתה חושב שזה ישנה משהו", ואז פוצחת במונלוג 'הרשי' משל עצמה ומספרת באמוק את האמת על עברה בזמן הנכון ובמקום הנכון. היא לא תהיה הדבר המתוק היחיד בחייו הנוכחיים, אבל דון עדיין המשיך לאחוז בכוס המשקה בחוזקה וסירב להרפות או לשמוע עוד. היא לא רוצה להרגיש משהו אחר פרט לפצע הישן והכואב. היא לעולם לא תרצה לשכוח. היא לעולם לא תרצה לכבות את השידור שאומר לה להסב נזק.

כעת דון סוף סוף מבין שהוא כן רוצה לעשות זאת. שהוא צריך לעשות זאת. מייקל גינזברג ניסה לעשות זאת בדרך פסיכוטית למדי באמצעות חיתוך הפטמה. דון משחרר מאחיזתו את הכוס, משתחרר מדיאנה, משתחרר ממייגן, מסילביה, מבטי ויתר התחליפים, מהשולחן המשפחתי ומשאר הרהיטים בדירה שלו, ויורד ממלכודת המוות של חייו: הקרוסלה.

* בפרק הזה, אולי על רקע האמא המטורללת שלה, ואחותה המדכאת, מייגן נראית כמו תוצר שפוי יחסית של משפחה לא מתפקדת, ומד מן עוסקת לא מעט במשפחות לא מתפקדות, ומה שהן גורמות לצאצאים שלהן

תגיות:
  • Michael Ginzburg

    פרק שני ברציפות בו הרגשתי שהכתיבה די חלולה וחסרת משמעות עניינית. אפשר בבקשה לקבל את חמשת הפרקים האחרונים כמעוררי מחשבה? אשמח. כשאין עומק או רגעי מופת, הסדרה הזו טובעת למוות בביצת האוברייטד.

  • ההרצליינית

    פרק די מוזר. בינתיים אכתוב רק כמה מלים:
    – מארי קאלבה ממש חולת-נפש! גם מרוקנת את הדירה של דון מכל חפציה, וגם "מחללת" אותה בסקס עם רוג'ר.

    – השחקנית שמשחקת את דיאנה ממש גרועה! צורת המשחק שלה מזכירה את צורת המשחק של אלכסיס בלדל בעונה ה-5 של הסידרה.

    – מה היה הסיפור של ועם הפימה ריאן הזאת (זאת היתה מימי רוג'רס- אם לא IMDB, לא הייתי מזהה אותה בחיים)???

    • Chen Honig

      אני דווקא ממש התחברתי למשחק של אליזבת ריזר (דיאנה), ההצגה הסטואית שלה שנשברה הייתה די צפויה, אבל אני חושבת שהיא העבירה את זה יפה. אבל לא סתם, בכל פעם שאני רואה את השחקנים הזו ("אנטומיה של גריי", *שיעול*"דמדומים"*שיעול*), היא תמיד משחקת את אותה דמות.

      מה שהיה גרוע זה מה שיאדו כתב בסיקור שלו – ראינו כבר את הסיפור הזה, את הכמיהה הזו של דון למשהו חדש (דיאנה במקרה זה), הוא באמת צריך לרדת מהקרוסלה.

  • aviad

    דיאנה היא בצורה ברורה מאוד השתקפות של דון. חור בלב, גירושים, מתקשה להתמודד עם מוות, חיבה לאלכוהול, לא רוצה שיחבקו אותה, מרגישה מנותקת מהילדים שלה. ממש עברו על צ'ק ליסט כשרטטו את הדמות בפרק הזה. אני לא כל כך בטוח שהבנתי מה הפואנטה שלה. ההנחה האוטומטית שלי היא שהיא כאן בשביל לעזור לדון לעבור איזה תהליך קטרזי כלשהו עד סוף הסדרה. מצד שני דון בעצמו כבר זיהה את הדמיון בינהם במהלך הפרק. מה שגרם לי לחשוב שאולי היא פה בשביל הצופים. כי אין מהפכות גדולות ודון לא ישתנה לגמרי עד סוף הסדרה, אבל זה זמן טוב לראות עד כמה הוא כבר השתנה. הוא *כן* מחובר לילדים שלו, לכל הפחות יותר מפעם. והוא באמת רוצה בטובתה של מייגן. הוא כן מחפש קירבה ויודע להצביע על האמונה שלו בעבר ש"לא מגיע לו טוב יותר". מצד שלישי, היה גם ניגוד ברור בין המבט שלו אחורה לתוך המטבח ולחיי המשפחה שכבר לא יהיו לא, עם בטי בוגרת יותר – לבין סוף הפרק כשהוא עומד לבד בדירה. (קצת מפורש מידי וצורם לטעמי)

    אני לא חושב שפעם אחת בתולדות הסדרה הזדעזעתי מהפגנת שובינזם כלשהי, בד"כ אני מצליח להשאיר את זה בגבולות הדמיון, סה"כ זה הומור שחור עם קצת ביקורת חברתית בסדרת טלוויזיה. איכשהו הפעם עם הארי באמת הרגשתי בחילה אמיתית. אפילו בפרק הקודם בסצינה של ג'ואן במקאן לא הרגשתי ככה. מוזר להיזכר איך הוא היה בתחילת הסדרה.

    איכשהו בפרק שרוג'ר ביקש קרדיט על זה שהוא בכלל זוכר שיש לו פגישה, עדיין הקטע הכי טוב בפרק היה שייך לפיט –

    Don: I'll throw my tie over my shoulder and roll up my sleeves. They'll love it.
    Pete – Probably will….

    • הכל נכון לגבי דיאנה, ויכל גם להיעשות בצורה טובה, אבל כשהכל נדחף לגרון בצורה כל כך ברורה זה די צורם (לפחות בסטנדרטים של מד מן).

      ובנוגע להארי – ההתנהגות שלו אכן הייתה מגעילה, אבל המהלך שלו היה כל כך מגושם ופתאטי, שהוא עורר בי יותר רחמים מאשר גועל. לא נראה לי שהארי השתנה כמו שהוא פשוט מנסה לחקות בצורה די עלובה את ההתנהגות של הגברים שסביבו.

      • ocean

        איך הוא אמר בעבר? "לפחות המעשים שלי נעשו באור יום". אם פעם ניסיון נואל כזה היה מלחיץ אותו וגורם לו לגמגם ולעשות טעויות, הפעם לא רק שהוא לא עושה כן אלא טורח להבהיר למייגן בדיוק למה הוא התכוון ואיך הדברים אמורים לעבוד. אז כן, לדעתי הארי כן השתנה.

      • miss bojarsky

        לא הרגשתי שום רחמים כלפי הארי, רק רצון חזק להכות אותו. איזו התנהגות דוחה ונוראית.

  • במד מן תמיד מה שלא נאמר חשוב לא פחות ממה שכן. ובפרק הזה כמעט הכל נאמר, וכמעט כלום לא נעשה ברמיזה – דיאנה, שהייתה מצויינת בפרק הקודם בתור זיכרון מטושטש של דון, מתגלה כקלישאה במבט מקרוב, ופימה ה"ארטיסטית" אפילו יותר גרועה (לא הצלחתי להחליט אם היא באמת התחילה עם פגי או סתם התעניינה בה כאובייקט לצילום).

    ובכל זאת, לא התאפקתי מלהכין את התמונה הזו…

    • Chen Honig

      אנשים הם בדרך-כלל מעניינים יותר כשמסתכלים עליהם מרחוק וקולטים רק רמיזות, לא?

      • או כשאנחנו לומדים עליהם בהדרגה – בעונה הראשונה לקח פרק שלם עד שגילינו שדון דרייפר נשוי, ועונה שלמה עד שגילינו שהוא לא דון דרייפר. על דיאנה למדנו המון בפרק זמן קצר מאוד, מה שהפך את האישיות שלה להשתקפות ברורה ולא מאוד מעניינת של העבר שלה.

        • Chen Honig

          לא חשבתי על זה ככה, יש משהו במה שאתה אומר

          • ואפשר לעשות את זה טוב בהרבה עם דמויות משנה – כמו גינזברג שהרקע הטראומתי שלו הגיע הרבה אחרי שהכרנו את הדמות עצמה, וגם דרך ההתמודדות העקיפה והמופרעת שלו הייתה מעניינת הרבה יותר.

            • Chen Honig

              לדעתי היה משהו קצת פסיכוטי בדיאנה, היא הייתה מאוד אטומה, כמעט אי אפשר לראות כלום על איך שהיא מרגישה בפרצוף שלה. אני חושבת שהבעיה איתה היא הזמן שתקעו את הדמות שלה, ואני בכוונה משתמשת בפועל הזה, ככה זה הרגיש לי – שהיא תקועה.

              • מירב

                נכון, והדמות של הדיכאונית של פיט היתה יותר מעודנת, ולכן בעיני יותר משכנעת

    • Tally S

      And they're like: It's better than yours.

  • מירב

    דון נמשך לדיי אנה בגלל שהיא מוכרת לו. מוכרת כמו רייצ׳ל , כמו עצמו. היגון העמוק. קצת דה זה וו לדכאונית של פיט, שכחתי את שמה. המבט במשפחת פרנסיס, כמו המבט על האבלים המתפללים, מבחוץ. החיים שפוספסו, הכמיהה למשפחה. פיט אומר לו משהו כמו : מה אם זה היה הטוב ביותר. את זה הוא פספס. פעמיים. ומה עכשיו? לא דיי, הוא בעצמו מרפה, מבין אולי שזה יותר מידיי אפל גם בשבילו. וגם שייך לליקוק פצעי עבר, לא לעתיד. ובניגוד לעצות שקיבל ממיטב המזוהמים שנוגעים בו מכל עבר, דון בוחר לתת מיליון דולר , לשחרר את מייגן, לשחרר את דיי, וגם ומוצא את עצמו נקי מרהיטים. סיום והתרוקנות שמפנות מקום לעסקים חדשים. ובטי – הסטרי! בסוף היא מכולם זו שתעשה התפתחות!. ופגי? מה העסק החדש הזה?? לדעתי פרק טוב בסהכ אם כי לא הרגיש אמין ונעדר כימיה/חשמל ההתאהבות במלצרית.

  • Chen Honig

    יאדו, איזה חיבור מאיר עשית עם הקרוסלה והנוסטלגיה לפרק הזה, לא שמתי לב להבדל הגדול בין ההתחלה המשפחתית של הפרק לסוף שכמעט כולו ריק מתוכן (גשמי כמובן). תודה על הביקורת!

    כפי שנכתב כבר, הייתה לי הרגשה של דה ז'ה וו במקרה של דון, דיאנה הזכירה לי יותר מדי נשים מן העבר של דון (סוזן, מידג', סילביה). היא הייתה השתקפות של דון (כמו שנכתב בביקורת ובתגובות פה), כאן נח ההבדל בינה לבין כל האחרות, אבל עם כל היופי שבדמיון ביניהם אני מקווה שנגמר הסיפור איתה.

    אני זכרתי למייגן את זה שהיא אמרה לדון שהוא לא חייב לה כלום. עוד פעם נסחפתי לרחמים על הדמות הזו, ורציתי להאמין שהיא לא תיפול למערבולת ההאשמות שאימא שלה התחילה בפרק הזה, אבל היא נפלה חזק ולצערי זה גם זיכה אותה בצ'ק שמן מדון. ביי ביי מייגן, מאכזבת אחת. היא האשימה את דון על זה שהוא שקרן, היא ידעה את זה כבר מההתחלה ובכל זאת המשיכה איתו. הקלות שבה היא הכניסה את הצ'ק השמן למעיל שלה, היה באקט הזה משהו מאוד מזלזל – גם בדון וגם במייגן עצמה. מדהים כמה סכום גדול כל-כך של מיליון דולר יכול להוזיל ערך של בן אדם.

    היו יותר נשים בפרק הזה מגברים – דיאנה, פגי, מימי רוג'רס, מייגן, מארי קאלבה (כלבה?), מארי-פרנס, בטי. כולן נשים עם סיפור מאחוריהן, כל אחת עם שאיפות, חלומות, מטרות, כל אחת עם השפעות שונות.
    הן כולן האפילו על הגברים שאיתן
    – סטן הרשה לעצמו לשבח את עבודתה של פימה רק אחרי שהיא "כישפה" אותו עם סקס, ופגי הייתה היחידה העירנית מספיק בשביל להבין מאיזה חומר הצלמת עשויה.
    – מייגן במפגן מרשים של ג'ואניות סירבה להצעתו המגעילה בלשון המעטה של הארי (אפשר שהוא יקבל התקף לב במקום רוג'ר?), וגם הוציאה מדון ג'ובות נוספות על הגירושין.
    – מארי עזבה את בעלה כדי לעבור לניו-יורק לחיים חדשים
    – בטי הולכת ללמוד (אז מה אם זה פסיכולוגיה)
    בעולם גברי של משחקי אגו גבריים, כיף לראות נשים משחקות עם הכלים שיש לזכותן.

    אני שוקלת להקים דף מעריצים בפייסבוק למכנסיים המשובצות של פיט. "ג'ימיני כריסמס" הוא אחד הביטויים האהובים עליי ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה, חיפשתי מעט בגוגל ולא מצאתי שום קשר למשהו אחר. אולי זה סתם ביטוי חנוני, אבל כשהוא יוצא מפיו של פיט, הוא אוצר עצום. אוהבת לשנוא אותו.

    • meiravre

      אולי זה הצרצר ההוא מפינוקיו, שבגרסת דיסני קראו לו ג'ימיני.

      • Chen Honig

        פיט דומה קצת לצרצר 🙂

    • מירב

      מייגן מגעילה וטעונה בפגישה עם דון גם בגלל הגועל והזעם סביב אמא שלה ורוג׳ר בדירה האקס שלה (״חשבת על זה שזו אשתו של אבא שלי״ או משהו כזה). לא קל… . (אחכ משהו משתנה כשהיא מדברת עם אחותה.)

      • Chen Honig

        קיוויתי שכל מה שקרה עם אימא שלה, יגרום לה לעשות בדיוק ההיפך – למרוד בדרך ה"נקמנית" של אימא שלה. אבל בסופו של דבר היא עשתה את מה שמארי-קלבה רצתה שתעשה וזה לסחוט מדון כמה שיותר על עוגמת הנפש שלטענת האימא הוא גרם לה

    • meiravre

      במסגרת מרתון (חוזר) של רוק 30, גיליתי את קנת' אומר "ג'ימיני כריסמס" (ולא ג'ימיני קריקט הצרצר). אם זה באמת מתייחס לזה אז זה כבר רפרנס שני ממד מן לרוק 30, אחרי שם המשקה (שפרח מזיכרוני) בעונה החמישית.

  • SHULA

    אני מאוד התאכזבתי ממייגן.
    מרגיש מהעונות האחרונות שהיא כבר עולה על העצבים…אבל הפעם נשברו שיאים.
    אני מאוד מקווה לא לראות אותה יותר.
    לדעתי אכן הרומן עם דיאנה יהיה לו השלכות לסיום הסדרה….שכן הכיוון הוא לחזור למקורות.
    כלומר שדון יחזור לכפר ממנו הוא הגיע…לדעתי לשם הכיוון.
    גם לדעתי מנסים לסגור כאן מעגלים עם כל הדמויות מהסדרה: הפרק סילביה וארנולד, פרק קודם רייצ'ל.

  • dor_dugy

    האם אני היחיד שבמידה מה, ליבו יצא אל מייגן בפרק הזה? דווקא בחצי הראשון של העונה, היא הוצגה כבחורה מפונקת ואנוכית להחריד. בפרק הזה, אולי על רקע האמא המטורללת שלה, ואחותה המדכאת, מייגן נראית כמו תוצר שפוי יחסית של משפחה לא מתפקדת, ומד מן עוסקת לא מעט במשפחות לא מתפקדות, ומה שהן גורמות לצאצאים שלהן – שימו לב שגם אחותה של מייגן אומרת "לך אין ילדים שאת צריכה להסביר להם את זה" – ובאמת איך ילדיו שלדון דרייפר מתמודדים עם זה? לפי סצינת הפתיחה (הנהדרת) דון עומד בסלון עם שני הילדים הבנים שלו (ההיעדרות של סאלי נוכחת כאן מאד, זו היעדרות חזקה לאללה). בובי כרגיל דמות פלקטית, ג'ין כרגיל לא מדבר, והוא מכין להם מילקשייק. נראה שסך הכל, אצל הבנים התמימים והטיפשים הללו הכל סבבה. אנחנו רק יכולים לדמיין מה סאלי חושבת על כל המצב הזה. סאלי היא הילדה היחידה של דון שהייתה מספיק מבוגרת וחכמה, כך מסתבר, להבין באופן מודע את כל החרא שהמשפחה שלה עברה (כנראה שגם בובי סובל מזה אבל באופן לא מודע – ע"ע הקירבה הרבה שלאחותו שהוא מחפש בחצי הראשון של העונה). אבל בכל מקרה, בסצינת הפתיחה, ללא סאלי, שהיא מן גורם שמחולל ומקדם תמיד את העלילה בציר דון-בטי-הנרי, הסצינה די מתנהלת על מי מנוחות.

    אבל סטיתי קצת מהנושא. הלב שלי כאמור יצא למייגן, אולי כי אל מול האמא והאחות שלה היא שפויה, ובוודאי מול הארי קריין הנאלח. חברה שלי מאד הופתעה לגלות שהארי נקט במהלך כזה – אני טענתי שזה היה שם כל הזמן. בדומת של הארי תמיד הייתה שניות – מצד אחד אדם עם אמביציה, רואה את הנולד, מקדם את הכניסה לעולם הטלוויזיה ואת המחשב לחברה. מהצד השני – אדם רודף כבוד ושררה, ומנצל נשים. זה לא שבסטנדרטים של מד מן הגברים האחרים הם כאלה מלאכים, אכל הארי כל כך נאלח שהוא אשכרה צריך להגיד את זה בצורה ישירה, וכמובן שאחר כך, הוא מצדיק את עצמו בצורה אומללה ועלובה בפני דון (שכנראה ישר מבין במה מדובר, ומבין מה הארי הציע). בכלל, נראה שעכשיו דון כבר לא מעריך כל כך את ההתרפסות של הארי מולו (בפרקים הקודמים כאמור – הוא דווקא רצה שיהיה שותף).

    אני היחיד בכלל שהופתע מזה שדיאנה הופיעה לעוד פרק? וכל הקטע עם הריהוט בדירה – עוצב ממש כקטע סלפסטיק, עד הרגע הנוגע ללב כמובן, שדון נכנס לדירתו הריקה.

    וגם – ברוך הבא סטן, נחמד שהייתה קצת התמקדות בדמות שלו,גם אם זה היה בכל לכדי להעביר מסר על פימה. בהתחלה סטן היה דמות מרכזית מאד וגם מגה-דוש. דווקא כשהפך להיות נחמד יותר, דמותו הפכה לפחות חשובה, לכן שמחתי לקבל הצצה יותר מעמיקה לדמותו החדשה ואפילו התמימה במידה מה.

    נ.ב – ג'ים קאטלר? אייכה?

    • אני גם בצד של מייגן. היא בסך הכול ניסתה להיות הוגנת כלפי דון, ולהגן עליו מול אמא שלה. הצ'ק אולי שבר את הפסאדה הזו, אבל מי מאיתנו סירב לצ'ק של מליון דולר?

      • גם לי לא הייתה בעיה איתה, עד לרגע האחרון, שבו לא אמרה לדון על הריהוט רגע אחרי שהיה הכי הוגן איתה.

        דור, אתה לא לבד, הופתעתי בהחלט לראות שוב את דיאנה.

        • זה נכון, מצד שני הצ'ק רק מגדיל את המבוכה שלה על מה שקרה עם הרהיטים (שלא היה באשמתה), והופך את ההעלאה של הנושא לקשה עוד יותר.

          אגב – אולי פיספסתי – לאן הרהיטים האלו הולכים בדיוק? נוסעים עד לקליפורניה?

          • לא נאמר, גם אני תהיתי. הסכומים שהמובילים דרשו היו לא קטנים, למיטב זכרוני זה התמצה בסביבות 550 דולר, שבימינו שווים בערך פי שש, אז ייתכן שמדובר בהובלה מחוף לחוף. מצד שני, מה אני יודע על סכומים למובילים בארה"ב.

            • SHULA

              עזוב…כל הקטע עם הרהיטים היה פאתטי ברמות. כאילו זו הנקמה????? לקחת לו תרהיטים…אל תשאלו, הוא יושב ובוכה עליהם…
              היה עדיף לו היו מסיימים את סאגת מייגן בצורה פחות מביכה- כמו למשל שהיא באה אליו עם גבר חדש.

    • SHULA

      מה שלא הבנתי…כאילו בתחילת הפרק הוא התקמצן- לא הזרים כספים.
      סיפר סיפור הזוי שבגלל המיזוג הוא בבעיה…..ואז הפך את עורו ונתן צ'ק של מליון דולר , שצריך להבין שבמונחים של אז זה משהו כמו 10 מליון דולר של היום

      • 6.25 מיליון (:

    • meiravre

      מייגן בהחלט הייתה בסדר בפרק הזה ובעיקר חטפה מכל הכיוונים בלי שיגיע לה. אבל כמו שיאדו אמר, היו לה עשרה חודשים חופשיים להתארגן על החיים שלה מחדש, וגם בהתחלה היא לא הייתה מי יודע מה מוצלחת כשחקנית. אולי עם מיליון דולר וכל הרהיטים היא תמצא כיוון חדש לחיים.

      • dor_dugy

        נעשה רגע סדר – אני לא חושב שמייגן היא איזה מצפן מוסרי בפרק הזה או שהיא אפילו טובה. אבל ליבי כן יוצא אליה בפרק הזה, עם כל שפע השגיאות הענקיות שהיא עשתה (למרות ובגלל השגיאות האלה גם יחד)

        • meiravre

          ארי החצי הראשון של העונה ריחמתי עליה בעיקר בתקווה שהיא הלכה לבלי שוב.

    • miss bojarsky

      גם רחמיי שלי נכמרו עליה. לרוב לא חיבבתי אותה וחיכיתי לרגע שבו דון והיא ייפרדו והיא תצא מחייו ומחיינו, אבל גם אני הרגשתי כלפיה אמפתיה בפרק הזה לאור אמה ואחותה ומעשיו המבחילים של הארי. נאום האומללות שלה בפני דון היה מוגזם, בסופו של דבר היא הייתה מזכירה כשהיא הכירה אותו והוא עזר לקדם אותה גם בעולם הפרסום ואז בעולם המשחק כשהיא החליטה שהיא רוצה לרדוף אחר החלום שלה. אבל היא בהחלט אהבה את דון וניסתה לגרום לו אושר והוא הכאיב לה.

    • מירב

      גם ליבי עם מייגן. זה לא רק הארי, זה גם התפקיד. הארי מתחיל כגיק שמנמן חסר בטחון שלא מתאפק לספר לאשתו על מעידתו בכריס ס עם המזכירה, עובר לזה שברגשות תאווה ואשם מעורבבים מפותה לסקס עם לאקשמי של פול, ועושה מעשה של חמלה לפול, וגם לדון, ועם התפקיד והכח הולך ונהיה מושחת ומגעיל כמו אחרון המתעסקים ברפש הזה.

      • dor_dugy

        האבחנה על תפקיד, כוח ושחיתות מדויקת. בעונות 5-6 דון היה בשיא כוחו בסטרלינג קופר (שותף, מנהל בכיר) וגם היה אדם בעייתי מאד. בפרק האחרון של העונה השישית, במקביל לניסיון שלו לעשות את כל הדברים הנכונים (לעשות טובה לטד, לחשוף את עברו האמיתי) הוא מנושל ממעמדו, ומנסה לבנות את עצמו מחדש, אבל בצורה יותר מוסרית בכל זאת. השאלה הגדולה עכשיו היא האם זה יעבוד

      • ocean at work

        לא ריחמתי עליה. כלומר בהתחלה, בתחילת העונה, כן. אבל כשחושבים על זה, את קריירת המשחק הראשונה* שלה מייגן חייבת לדון שנתן לה את ההזדמנות להשתתף בפרסומת בסוף עונה 5, וגם זה היה קשור בתקיעת סכין בגבה של חברתה. היה לנו קמצוץ מהתסכול הילדותי הזה כשמייגן פרשה מסוכנות הפרסום וחטפה תשובות שליליות על בסיס קבוע בפרק זמן קצר יחסית של נסיונות. אין ספק שדון חיבל למייגן בקריירה באופן מאד אנוכי אך גם מאד נאיבי – זה לא היה מעשה זדוני או מכוון. אלא שבשלב מסוים האשמה בכישלון הזה נופלת גם על מייגן עצמה. בכל זאת, עברו עשרה חודשים מהיום בו החליטה להתגרש, כלומר היא שנה פלוס בקליפורניה על חשבון הברון ועדיין לא הצליחה לעשות דבר בכוחות עצמה. למה? להארי היא סיפרה מפורשות שהיא התקבלה לתפקידים קטנים וסירבה להם (נדמה לי שהיא אמרה שהסיבה לכך נעוצה בתיוג של שחקנית-של-תפקידים-קטנים). זו לא התנהלות של מי שמנסה לבנות את עצמו מחדש, זו התנהלות של מישהו חסר מודעות עצמית או פרספקטיבה. אני לא אומרת חלילה שהיא היתה צריכה לשכב עם אנשים את דרכה לפסגה (וזה בחיים לא היה קורה ולו בגלל שהיאוש שלה יותר נוח – יש לה כסף), אבל ניכר שהיא חיה בסרט. מספיק להסתכל על הדרך של השחקנית שמגלמת אותה – ג'סיקה פארה נכנסה לתפקיד שבתחילה היה שוליים שבשוליים, וגדלה להיות דמות משמעותית. מייגן, סביר להניח, היתה מסרבת לגלם דמות כזו.

        * אפשר לחשוב, שחקנית משנית באופרת-סבון.

        • dor_dugy

          שוב, מייגן לא בדיוק דמות חיובית, ובכלל היא הולכת ומתעצבת כדמות שלילית מאד. אבל משהו ברקע המשפחתי שלה שמאד בלט הפעם, הראה שאיך בכלל אפשר אחרת

          • ocean at work

            היא מאד מזכירה את אבא שלה. יש בשניהם משהו מאד אידאליסטי ולא פרקטי.

        • miss bojarsky

          את צודקת ולכן את נאום המסכנות שלה לדון לא קניתי. ואני באמת לא חובבת גדולה שלה. אבל כן הייתה לי אמפתיה כלפיה בפרק הזה לגבי מה שהיא עברה עם אמא שלה, אחותה והארי. נדמה לי גם שדון הבין מה קרה עם הארי ובגלל זה בין היתר נתן לה את הכסף, לנסות להקל עליה.

          • ocean

            לגבי המשפחה – כן, היא זכתה ממני לאמפתיה. לגבי הארי – זה נראה לי מוזר שאף אחד לא ניסה עליה את המהלך הזה קודם, ועוד בקליפורניה. יתרה מכך, היא שונאת את הארי זה מכבר בשל הדברים הסקסיסטיים שאמר עליה אחרי זו-בי-זו. לא הבנתי מלכתחילה מדוע היא חשבה שהוא יעזור לה אחרת. לא שזה מפחית מהנאלחות של הדברים, אבל יש משהו במה שהארי אמר לה – you're a big girl. יכול להיות שכל ההצגה שלה כילדה עם התקפי זעם בעונה חמש לא היתה בכדי.

            • miss bojarsky

              הייתי מרגישה רע עבור כל בחורה שעוברת קטע מסריח כזה, אז הרגשתי רע גם בשביל מייגן.

          • מירב

            מסכימה לגבי דון והארי

  • ocean

    מצטטת דברים שכתבתי על דיאנה מהפרק הקודם:

    "כל המהות
    שלה – אשה מבוגרת, לאה, קשת
    יום, חמורת סבר, טכנית. עושה את המוטל עליה. זה הזכיר לי יותר מכולן את
    אביגיל… אולי אין יותר מדי סנטימנטים מצדו של
    דון כלפי האמא שהוא מדגיש שוב שהיתה "חורגת", אבל זו עדיין דמות אם שכן
    דאגה לו בזמן אמת ואולי עכשיו, למראה המלצרית שגם מזכירה אותה חיצונית, הוא
    גם לומד להעריך את זה. זאת ועוד – הספר שהיא קוראת מדבר על 30 השנים
    הראשונות של המאה ה-20, ויצא ב-1930 כשדון / דיק עצמו היה בן 4. זמנים
    אחרים, שעולם האידאלים של אפלטון היה עוד משהו שאהבו להתרפק ולשאוף אליו.
    זמנים בהם לארצ'יבלד וחבריו היה קואופרטיב, שאמך החורגת מאמינה שצריך
    להכניס קבצן הביתה ולשלם לו תמורת עבודה מתוך הוגנות בסיסית, מהעת שדיק
    הקטן חלם שהוא מלאך והוא מושלם. סצינת הסיום מתרחשת כאשר דון מגיע לדיינר
    ודיאנה פוצחת במונולוג מפכח… אך דון רק רוצה להמשיך לשבת שם, כמו ילד שרוצה להישאר קרוב לאמא
    או מישהו שרוצה להיות חלק משולחן אוכל משפחתי כלשהו"

    בפרק החדש התיעול האימהי המעוות של דון הגיע ביתר שאת. לבושה תמידית בסינר מטרוני או בכותונת לילה סקסית ארכאית, דיאנה עולה במעלית עם זו שהיוותה שכפול של השכפול – אמא, רעיה וזונה. וגם עם הבן של הזונה.

    "חיכיתי קצת. אולי יותר מדי. ואז נעלמת" (דון לדיאנה).

    כמה אנשים שסובבים את דון חוו את ההרגשה הזו של לחכות לו ולהתאכזב? נשותיו, מאהבותיו, ילדיו אחיו אדם, הקולגות שלו. דיאנה, בתגובה, שותה משקה אחרי משקה, מדברת מבעד למסיכה מוכרת, משקרת, אבלה, חשה אשמה, מבקשת להעניש את עצמה ובסוף בבבואתה מישירה מבט לדון ואומרת לו את מה שהיה צריך לומר לעצמו מזמן: "אתה משלה את עצמך אם אתה חושב שזה ישנה משהו", ואז פוצחת במונלוג 'הרשי' משל עצמה ומספרת באמוק את האמת על עברה בזמן הנכון ובמקום הנכון. היא לא תהיה הדבר המתוק היחיד בחייו הנוכחיים, אבל דון עדיין המשיך לאחוז בכוס המשקה בחוזקה וסירב להרפות או לשמוע עוד. היא לא רוצה להרגיש משהו אחר פרט לפצע הישן והכואב. היא לעולם לא תרצה לשכוח. היא לעולם לא תרצה לכבות את השידור שאומר לה להסב נזק.

    אבל דון סוף סוף מבין שהוא כן רוצה לעשות זאת. שהוא צריך לעשות זאת. מייקל גינזברג ניסה לעשות זאת בדרך פסיכוטית למדי באמצעות חיתוך הפטמה. דון משחרר מאחיזתו את הכוס, משתחרר מדיאנה, משתחרר ממייגן, מסילביה, מבטי ויתר התחליפים, מהשולחן המשפחתי ומשאר הרהיטים בדירה שלו, ויורד ממלכודת המוות של חייו: הקרוסלה.

    • ocean

      מיליון קטנות מהפרק:

      * בטי לבושה בשמלה דומה מאד לשתיים בה ראינו אותה בעונה – אחת על ספת העילפון, מובסת חפה מתכשיטים ופנטזת על הנרי, שניה עם כפפות וסט פנינים עדין בעת הפגישה המשמעותית האישית איתו. השמלה הנוכחית עדיין עם כפפות, אבל זוהרת יותר והתכשיטים – בהתאם, מייצגת את הדרך שעברה מאשה פאסיבית וחסרת ביטחון לזו שתלמד תואר שני בפסיכולוגיה.

      * האימג' שדון משאיר מאחוריו מציג את הנרי בגבו למצלמה, כך שבאותה המידה דון רואה שם את עצמו כחלק מהמשפחה הזו.

      * גם מייגן וגם פיט לבשו את הבגדים בהם קיבלו לראשונה את דון כתושבי קליפורניה. לשניהם האשליה התפוצצה אז בפרצוף, ולשניהם היא מתפוצצת גם כעת: הם מתקשים להצליח לבדם.

      * העלילה של פימה היתה מטופשת בעיניי, אבל לדעתי היא נועדה להגיד לפגי
      (וגם לסטן) שיפסיקו לשגות באשליות שלהם וידבקו במי שהם – צייר מחונן ומישהי נשית שהגיע הזמן שתתחיל להשתמש בכוח שלה כראוי (כמו שהיה בדייט של פגי בפרק הקודם).

      * דון הביע מראש את רצונו למכור את הדירה שלו, ממש כשם שרצה מאד להיפטר מבית הפרברים המשותף שלו ושל בטי לאחר גירושיהם.

      * נחמד לדעת מדוע דון הגיע לניו-יורק מכל המקומות שיש בארצות הברית.

      * דון עבר מחדש למשרד הפינתי הישן שלו, אבל עדיין שמר את דגל המטס של ליין.

      * שיר הסיום של איב מונטאן כמדומני, סה סי בון. קראתי את תרגום המילים, זהו שיר אהבה אופטימי. האירוניה של העסקים החדשים ממשיכה גם בכותרות הסיום.

      * הארי למייגן: so, give me the lay. You know, of the land

      * שוב חרציות לבנות מכל מיני סוגים – על הדש של מרדית, בציור על קיר משרדה של פגי, בפגישה בין מייגן להארי. זה רימז בעבר על המוות של ברט קופר. איזה מוות נקבל הפעם?

      * אני מקווה מאד שזה לא יהיה רוג'ר. גם המזכירה שלו מתלוננת על עומס ונאלצת ליבא עזרה, גם הוא מתלונן על עומס אצל דון. לא רק שמקאן מעבידים אותם שעות נוספות עם הלקוחות שלהם, אלא שגם פיטוריו של קני, ראש מחלקת התקציבים, תרמו לכך.

      * אם להוסיף לאמהות הנוטשות, גם אימיי הזונה כנראה נטשה או נאלצה לעזוב את בתה (זוכרים? דיק הצעיר רואה תמונה של תינוקת דבוקה למראה שלה ושואל אודותיה).

      • ocean

        תוספת לעצמי:

        הדבר הראשון שעולה לנו לראש לגבי לימודי הפסיכולוגיה של בטי זה גיחוך. אבל כשבודקים קצת לעומק מגלים שבטי אמרה את זה:

        I know it's beyond your experience, but people love to talk to me.They seek me out to share their confidences.

        טייק ברור על העובדה שדון בחר שלא לדבר איתה ולא לשתף אותה בסודות שלו כשהיו נשואים. זה מה שהרס לבסוף את התא המשפחתי שהוא כה מתרפק עליו עכשיו. תכל'ס הסיכוי היחיד שלו לשחזר חלק מזה יתקיים רק במידה והנרי ימות, ואולי לכאן העלילה מושכת – בטי היתה ההתחלה הראשונה של דון, והוא מעולם לא הצליח להחזיק מעמד מעבר לכך. לחזור אליה כששניהם כבר מפוכחים, יתן לו את האפשרות לנצח את מעגל הקסמים השלילי של הקרוסלה ולעבור את נקודת ההתחלה שפיט דיבר עליה.

        • SHULA

          נראה לי שהקטע של בטי זה הפוך על הפוך….כאילו להסתלבט עליה.
          גם אני שמתי לב לשמלה התכלת של מייגן מהפרק הראשון של העונה.
          באופן כללי מייגן נראתה כמו פרוצה בפרק הזה- וקיבלה יחס בהתאם.

        • miss bojarsky

          אני לא יכולתי שלא לחשוב על שרה נתניהו כשבטי אמרה שהיא מתכוונת ללמוד פסיכולוגיה 🙂

          • ocean

            מודה שזה עבר גם לי בראש כמחשבה ראשונה 🙂

            • miss bojarsky

              🙂
              רגע, זה אומר שדון = ביבי?!
              לא, בעצם הנרי הוא ביבי.

        • מירב

          נחמד העניין עם הסודות. ולגבי חזרה לבתי, רעיון נחמד. אני מתייחסת לעניין הפסיכולוגיה ברצינות. וויינר אומר לנו משהו. לא בטוחה שאת זה אבל בכל מקרה בתי מתפתחת.

    • miss bojarsky

      כתבת נפלא. גם אני הרגשתי כך בסוף הפרק, שדון מבין שהוא לא מסוגל להוציא את דיאנה מהמקום של הכעס והשנאה העצמית והצורך להעניש את עצמה על העבר, בעוד שהוא כן רוצה להשתחרר משם וכבר החל בתהליך. ולכן מניח לכוס ולה.

      אני כתבתי על דיאנה בתגובות לפרק הקודם: "לחלופין חשבתי גם אולי שהיא בעצם מזכירה לו את עצמו". אכן.

  • meiravre

    גם אני הרגשתי שמוטיב הזנות בפרק היה חזק מאי פעם, אפילו מ"האישה האחרת".
    נחמה הייתה בזה שפגי, שבדרך כלל כל כך מסורבלת ביחסי אנוש ובניסיון לייצר לעצמה אישיות אסרטיבית, יצאה גדולה כשניפצה לסטן את האשליה לגבי פימה.
    וכן, העונה הזו לא מקדמת אותנו בכלום, הלוואי שיתברר שלכל זה יש פואנטה. ומהר, כי נשארו רק חמישה פרקים.

  • כרמל

    "ג'ימיני קריקט" זה אכן הצרצר מפינוקיו, אבל גם ביטוי חלופי ל Jesus Christ http://en.wikipedia.org/wiki/Jiminy_Cricket
    אגב פיט, קצת מפתיע שהוא לא גידל שפם (הדבר האחרון שחסר לו כדי להיות אפילו יותר דוחה ממה שהוא..)

  • meiravre

    ומוסיפה – מרוב זוגות מתפרקים עוד לא ראינו בכלל פרסום ממשי בינתיים. קריאייטיב טוב היה יכול להעניק לפרק קצת עומק ופיוטיות, כמו בימים הטובים.

  • תמר

    המזכירה של דון עונדת שוב את עגילי החרציות, שהן סימן למוות לפי התרבות היפנית כפי שהוזכר פה בבלוג בעבר

© עידו ישעיהו