רומן בלתי נשכח

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 15/10/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

The Affair 3

פורסם לראשונה בוואלה

יש משהו עוכר שלווה ב"הרומן" כבר מתחילתה, וזה קורה למרות שאנחנו בעצם רואים משהו די מושלם. הסדרה החדשה של שואוטיים נפתחת עם דומיניק ווסט – לנצח מקנולטי מ"הסמויה" אבל כאן קרוי נואה סולוויי – קופץ לבריכה, מה שנראה על המסך מאוד אסתטי ומאוד מטהר ומצולם נהדר. שחיינית צעירה ויפה מגיעה ומבקשת לחלוק איתו את המסלול בבריכה, הוא מסכים. השחיינית מפלרטטת איתו ומאוחר יותר גם מתחילה איתו מפורשות, נדמה שכל הסיפור מתחיל ממש שם בדקות הראשונות. אולם הציפיה הזו מיד מושבת ריקם. השחיינית קולטת שהוא מחזיר לאצבעו את טבעת הנישואין שלו ונרתעת. הוא אינו עושה צעד כדי לשכך את מבוכתה בכך שיפלרטט בחזרה או בכל זאת ייעתר לחיזוריה. איזה גבר מושלם הכובש את יצרו, אם יצרו בכלל עשה כאן עבודה כלשהי.

נואה ממשיך להיות מושלם גם בדקות שאחרי כן. מאוהב באשתו ונמשך אליה אחרי כל השנים שחלפו. סובלני ואוהב כלפי בנו המתבגר גם אחרי שעשה מעשה מרתיח, במקום להחטיף לו כאפה מצלצלת ולו מתוך אינסטינקט. מציל את חייה של בתו כאשר היא נחנקת. לא בקטע של לעשן. לא נעתר לבחורה אטרקטיבית נוספת, אליסון ביילי, שמתחילה איתו.

"הרומן" מתרחשת במונטוק, לונג איילנד. אליסון (רות' ווילסון, "לות'ר") היא מלצרית צעירה שעובדת בדיינר מקומי ומנסה לאסוף את השברים של נישואיה לאחר טרגדיה שפקדה אותה. בעלה קול (ג'ושוע ג'קסון, עדיין פייסי מ"דוסון קריק") מתקשה לשמור על היחסים עם עמה. הנישואים המתוחים של השניים עולים על שרטון כשאליסון פוגשת בנואה, סופר ומורה מניו יורק שמבלה את הקיץ בבית הורי אשתו ואם ילדיו הלן (מורה טירני, "ER").

לאורך כמעט חצי שעה של הפרק, המושלמות הכמעט על-אנושית של נואה מלוּוה בצרימה, והצרימה הזו נובעת מעצם שמה של הסדרה. הרי לא ייתכן שהכל באמת כל כך מושלם אם מעל הכל מתנוסס "הרומן" (או 'העניין' או 'הפרשייה' או כל מובן אחר של המילה 'affair'). הוא גורם לנו להידרך ולהיערך לרגע שבו הכל ישתבש. וזה מה שמבריק בפרק הבכורה, התחושה המתמדת של משהו המבעבע מתחת לפני הדברים עד שבכל רגע אנחנו מצפים לקריסה. לאורך חלקו הראשון של הפרק אנחנו מקבלים כמה וכמה הזדמנויות כאלה, שבסופו של דבר נראים כמו נקודות ציון וסמלים לחייו של הגיבור: מצוי בתחושת חנק תמידית ולא מצליח לשכב עם אשתו בלי שיופרעו.

ואז, באמצע הפרק, נחשפת בפנינו עובדה קריטית – כל הזמן הזה נואה הוא זה שתיאר את מה שראינו, ומסיבה כלשהי שלא הובהרה הוא עשה זאת בפני בלש בחדר חקירות. משם מתחלפת נקודת המבט של הסיפור לזו של אליסון, וכאשר היא מתארת את נקודות ההשקה שלה עם נואה שכבר ראינו לפני כן, הם שונים בתכלית. אבל בתכלית. למעשה, נדמה כי אין אפילו אלמנט אחד בכל המפגשים ביניהם שהשניים מתארים באותו אופן, ומאחר שכל מה שאנחנו רואים על המסך מסתמך על דבריהם לאותו בלש בהזדמנויות שונות, עלינו הצופים להטיל ספק בערך בכל דבר שהם אומרים. משתי הגרסאות עלינו למצוא את המשותף שמצייר את מה שקרה באמת, והעובדה שכל זה נובע מחדר חקירות בלי שנדע מדוע, ממשיכה ללבות את תחושת הבעבוע מתחת לפני השטח.

זהו קונספט מרתק מאיש שיודע דבר או שניים על קונספטים, חגי לוי, יוצר "בטיפול". הוא הגה אותה יחד עם שרה טרים, שאיתה עבד בגרסה האמריקאית של "בטיפול" ומאוחר יותר הייתה מועמדת לאמי על חלקה בכתיבת "בית הקלפים". בראיונות איתו מעיד לוי כי הסדרה האהובה עליו אי פעם היא "הסמויה", ומענג לראות את החיבורים אליה בפועל על המסך. לא רק העובדה שהשחקן הראשי בה הוא גם הכוכב כאן, אלא גם אריק אוברמייר, שכתב ב"הסמויה" ומאוחר יותר יצר עם דיוויד סיימון את הסדרה הבאה שלו, "טרמיי", נמצא כאן על תקן כותב ומפיק. את חמיו של ווסט מגלם ג'ון דומן, האיש שהיה הפקד ראולס ב"הסמויה", כלומר המפקד הישיר של מקנולטי. קשה לא להיזכר בדמויותיהם מפעם כאשר השניים חולקים סצינה משותפת ב"הרומן" ומשחזרים בערך את אותם יחסי כוחות מאז. למעשה, קשה היה לא לדמיין את דומן זוקר את שתי אמותיו כלפי ווסט ואומר לו ביובש, "תשומת לבי המלאה, מקנולטי". אם אלה לא מספיקים, ווילסון שמככבת כנגד ווסט ידועה בעיקר מתפקידה ב"לות'ר", שם התרועעה מול יריבו של מקנולטי, סטרינגר בל (או אידריס אלבה, כפי שהוא מתעקש לקרוא לעצמו).

אבל זכרונות מ"הסמויה" הם רק הדובדבן שבקצפת. לא מעט יצירות אחרות שעולות לראש ביתר שאת בעקבות "הרומן". "רשומון" כמובן, שהתבסס על נקודות מבט ואמת יחסית. "נעלמת" של ג'יליאן פלין מהזמן האחרון, שהשתמש אף הוא בשני נראטיבים מקבילים ולא אמינים, הגברי והנשי, כדי לגולל סיפור אחד. "החשוד המיידי", שבו מה שראינו על המסך לא היה בהכרח מה שבאמת קרה. ואף על פי כן מצליחה "הרומן" לרקוח מהאלמנטים האלו משהו חדש ומרתק, הלוקח לשלב הבא את הצפייה הפעילה והמרוכזת של הצופה שסומכת עליו שיבין ויזכור, וירכיב את הפאזל כדי לקבל תמונה אמיתית.

תגיות:
© עידו ישעיהו