ספוילר "פארגו" פרק 2

אני קצת מצטער שהייתי סלחני כלפי הפרק הראשון של "פארגו", שהפגנתי רצון טוב כלפי היצירה הזו. דבר הגיוני לעשות סך הכל – לתת הזדמנות לנוכח FX, לנוכח האחים כהן – אבל וואו, הפרק השני היה פשוט מחורבן. אפילו בלי השוואה נוספת לסרט אלא פשוט כך, בפני עצמו – במקום לקחת את מעט האלמנטים שבכל זאת עבדו בפרק הראשון, הוא הלך לקיצוניות מתחכמת במובן הכי רע של המינוח. כבר מההתחלה הוא עיצבן אותי עם צמד המחסלים שהגיעו מצפון דקוטה, אדם גולדברג וחברו. עניין החירשות הזה אמור להיות מצחיק או מעניין או מה? כי הוא בעיקר היה בזבוז זמן לא סביר. בואו נשחית את זמננו לריק עם תרגום של כל משפט לשפת הסימנים, כי ברור שהחירש הזה לא מסוגל לקרוא שפתיים גם במקרים הכי פשוטים.

יתר הפרק סיפק רגעים גסים כמו אדם במעיל עבות בחנות חרסינה. הניסיונות המגושמים של לסטר להתחמק מתשאול נוסף של מולי לגמרי מסגירים את אשמתו כמו ביצירה זולה ומפגרת. במקום להמציא איזה סיפור כבר מהפעם הראשונה שנחקר על השיחה שהייתה לו עם איש זר (והוא באמת איש זר), הוא מגמגם כל פעם מחדש. הדבר ההגיוני והאנושי לעשות, לא? לא, חלילה, להעביר במוח שלך מיליון פעם את כל הדברים שהיית צריך להגיד אחרי הפעם הראשונה שבה נחקרת. והניסיונות של ביל, המפקד החדש, להרוג את קו החקירה הזה – שאפילו לא בהכרח מוביל אל לסטר ככל שהם יודעים – כבר כשהוא מתחיל, פשוט אידיוטיים. אני חושב על דמותו של וויליאם ה. מייסי בסרט, שמהרגע הראשון נאלץ לעשות את כל הפעולות שלו תוך שהוא מגלם את הגבר השבור מכך שאשתו נחטפה, ומאוחר יותר נחקר על ידי דמותה של פרנסס מקדורמנד ואז באמת מגמגם ונראה אשם כפי שהוא באמת – אלוהים, מוטב היה ל"פארגו" הסדרה להתרחק מהיצירה הגדולה הזו כמו מאש.

גם נקודת האור של הפרק הראשון, דמותו של בילי בוב תורנטון, לא מצליחה לשמור על עניין בפרק השני. הסצינה בסניף הדואר (שהיה גם האנגר? מה?) גורמת לי לתהות עד כמה טיפשים כל התושבים במקום הזה ועד כמה חסרת אחריות דמותו של בב"ת. כי מה הדבר הסביר שרוצח שכיר יעשה? ינסה להוריד פרופיל ולהיראות כאזרח שומר חוק ככל הניתן? לא, הוא כמובן יצא מגדרו כדי להיחקק בזכרונו של כל אדם שהוא נתקל בו. הרי מה איכפת לו, העיירה הזו ודאי שופעת בכפילים שלו, כמו לני ההוא מהבר. אותו זקן, אותה תסרוקת מטופשת ואפילו אותו פלסטר בראש. אני כותב את זה ומתעצבן. עלבון לאינטליגנציה. והוא לא נושא רק דימיון פיזי, אלא גם אופי דושבאגי דוחה שמיד יעצבן את צמד הרוצחים וישכנע אותם באשמתו.

הניסיון הזה לשרטט פושעים משעשעים נפל חלל באופן הכי מהדהד שניתן להעלות על הדעת. רבאק, את זה אישרו האחים כהן? שניים שיצרו כמה מהרוצחים הכי מדהימים בתולדות תרבות הפופ? למה? אפילו בלי קשר לאחים כהן – מספיק ללכת אחורה לסדרה שאיישה את משבצת השידור הזה ב-FX עד לפני שבועיים, "צדק פרטי", ולהבין הן כיצד משרטטים דמויות מופלאות של פושעים, והן כיצד לשמור על רוחה של יצירה מקורית או של רב-אמן. "פארגו" בשני הפרקים שלה עד כה מושכת לכיוונים גרועים שלא מעידים על כישרון גדול, וגם אם ההמשך שלה יהיה אחד הדברים המופלאים בתולדות הטלוויזיה, מה שרחוק מלהיות סביר, הוא לא יהפוך את מה שקורה עכשיו לפחות איום.

קטנה
שמות הפרקים נראים תלושים ולא קשורים. שניהם עד כה קשורים לחיות. הראשון נקרא "דילמת התנין", פרדוקס נודע המתאר תנין שחוטף את בנו של אדם ומבטיח להחזיר לו אותו בשלום אם יצליח לנחש אם אכן יחזיר אותו או לא. האב לעולם לא יוכל לקבל בחזרה את בנו, כי גם אם התשובה שלו נכונה, התנין יחזיר לו את הילד ובכך יהפוך את התשובה לשגויה. הפרק השני נקרא "הנסיך התרנגול", שמו של משל חסידי שאפשר לקרוא כאן. אני לא הצלחתי להבין מה הקשר בין שני הדברים האלה לפרקים שלהם, אם למישהו יש רעיון הוא מוזמן להאיר את עיניי.