ספוילר "החץ" עונה 2 פרק 20

יש לי בעיה לסכם את הפרק הזה. החלק הכי טוב והמשמעותי התחולל במהלך חמש הדקות האחרונות, וקדמו לו כארבעים דקות משעממות ובנאליות.

היה צורך לפתור את הבעיה עם רוי הארפר, אבל גם בסוף הפרק היא נותרה פתוחה. המיראקורו עשה לו נזק בל ישוער, מניסיון הריגתה של ת'יאה ועד רצח השוטרים באמצע הרחוב. הטריפ הרע שרוי היה נתון בו העלה בי – ובטח גם בצופים אחרים שמכירים את הקומיקס – זיכרונות רעים.[1]

[1] תודה שלא שיחזרו את הסצנה הזו מ-Justice League: Cry For Justice.

בינתיים היחסים בין אוליבר ומוירה הפשירו כמעט לחלוטין, כשהוא תומך בה במרוץ לראשות העיר בו היא מובילה ומניא אותה מפרישה; מוירה מצידה מודה בפני בנה שהיא יודעת את סודו, וידעה זאת בערך מאז ערב האסון שהומט על העיר בשנה שעברה, מעודדת אותו להמשיך במעשיו למען סטארלינג סיטי. בה בעת, פלאשבקים לתקופה שקדמה לשהותו של אוליבר על האי חושפים את אחד הסטוצים הרבים שהיו לו בצעירותו, שהוביל להריון לא רצוי. כדי להגן על בנה, מוירה שיחדה את הצעירה ההריונית נטולת השם כדי שתשקר לאוליבר, תספר לו שהפילה ותעזוב את העיר.[2]

[2] הימורים: קונור, רוברט או שם חדש? מה הסיכויים שנראה את הבחורה האלמונית ובנה הקטן בסנטרל סיטי, עירו של הפלאש? האם סלייד יודע על קיומו של הילד ומתכוון להשתמש בו? כל זאת ועוד, בפרק הבא של "מגרש ביתי".

רגע לפני שמוירה עומדת לספר לאוליבר ות'יאה שמלקולם בחיים (או איפה היא החביאה יהלומים, אבל סביר להניח שזו האפשרות הראשונה) רכב מתנגש בלימוזינה שלהם ואוליבר מתעורר לשיחזור של סצנת הבחירה בין שרה לשאדו. עם כל הכבוד לסלייד ולחשיבות המאורע, זה הרגיש לא במקום ופגע בנרטיב (הלא מוצלח מלכתחילה) של הפרק, בייחוד כשסלייד לא עשה הרבה חוץ מלרטון ולהעצים את כוחו בשבועות האחרונים. למה לפעול דווקא עכשיו? אולי מפני שמוירה מובילה על המועמד שלו?

מרגע שת'יאה ומוירה עמדו בפני סכנת חיים, היה ברור שמוירה היא זו שתמות, וגם לא הופתעתי שהיא התנדבה. הפלאשבקים הראו שהיא מוכנה לעשות הכל למען ילדיה. בנוסף לכך, זה יהווה תירוץ לשובו של מלקולם, בין אם כדי לחבור לבתו או לנקום את מותה של מוירה, אם בכלל אכפת לו. אם אוליבר לא יספר לת'יאה את האמת בפרק הבא, אחרי כל מה שנאמר על שקרים ואמון, מגיע לו לסבול בידיו של סלייד.[3]

[3] מי עוד נותר בסביבתו שלא יודע את סודו? רק ת'יאה וקוונטין, אבל זה מבחירה (ולא אופתע אם הוא חושד אך מתעלם).