הוויקינגים 2.03: בוגדנות

פורסם ע"י ‏לירן אהרוני‏
בתאריך 28/03/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "הוויקינגים" עונה 2 פרק 3

פרק טוב במיוחד. הקצב החדש של העונה השנייה באמת מפתיע ונראה כי העלילה הולכת להתפתל יותר ויותר. פרק רווי אלימות ודם, ואחד כזה היה חסר מאוד בעונה הקודמת. גם פתיחת הפרק וגם סופו עם הפשיטה של בורג על ביתו של ראגנר. סצנת הפשיטה של הוויקינגים על הכנסייה הראשונה אליה הם מגיעים באדמות ווסקס הייתה טובה בזכות המפגש של אטלסטן עם הנצרות אותה נטש. כבר מהפרק הראשון אפשר לשים לב כי פלוקי שם עליו עין חשדנית, והרגע בו מחליט אטלסטן לגאול את הכומר מהתעללות חבריו הוויקינגים מעלה את החשש שהכומר לשעבר עלול לבגוד בבני בריתו.

כנופיותיהם של ראגנר והמלך הוריק פושטים על הכנסייה בוולגאריות רבה ונראה כי דווקא ראגנר מעדיף לקחת צעד אחורה ולא לשתף פעולה. יותר מזה, ראגנר מחביא ילד קטן מפני חבריו ואף מוצא עניין רב יותר באספקת המזון והתבואה של הכפר הקטן ולא בזהב ובאוצרות אותם מחפש הוריק בתאוות בצע. מוטיב התא המשפחתי כל הזמן חוזר במחשבותיו של ראגנר – נראה כי הוא עדיין לא השלים עם עזיבתו של ביורן בנו או שזהו הריונה של אסלוג שמעסיק אותו. בכל מקרה, ראגנר מוצא עניין רב באדמות המערב ובפיתוח הקהילה שלו עצמו על אדמות אלו.

אין ספק שרגע השיא של הפרק הגיע כשבורג החליט לעשות את המעשה הטיפשי ביותר שיכול היה לעשות, ולפלוש לאדמותיו של ראגנר בזמן שהאחרון נמצא באנגליה עם המלך הוריק. רולו הבין את מקומו באילן היוחסין של משפחת לטורבאק, והמסירות שהפגין על מנת להגן על אסלוג וילדיו של ראגנר הייתה מרשימה – אני חושב שאפשר כבר לסמוך ולהאמין ברולו שיחבור לאחיו כשזה יחזור מהמערב.

בשני הפוסטים הקודמים לא הזכרתי את עניין בנם החדש בעל עין הנחש של ראגנר ואסלוג. הנביא בישר לראגנר בזמנו כי ילדיו יתעלו על גבורותיו ושמם ילך לפניהם הרבה יותר משמו של ראגנר עצמו – השאלה היא על מי מילדיו מדובר? ביורן שגדל למימדי על? או מי מילדיה של אסלוג לרבות הבחורצ'יק עם עין הנחש? היסטוריית הוויקינגים מספרת כי כל ילדיו של ראגנר יצאו שועלים בסופו של דבר. ועוד נקודה מעניינת בנושא היא שאין כל אשרור על דמותו האמיתית של ראגנר. לא ידוע אם אביהם של טובי הוויקינגים הוא אכן ראגנר לוטרבאק שהיה חלוץ הנורדים על אדמות המערב.

  • thedarkmaster

    סוף סוף פרק באמת מדהים של הסדרה הזאת. הפלישה לוונצ'סטר הייתה נהדרת. הלבטים של הכומר היו מרתקים לצפייה, כמו כן גם החשדנות של לוקי כלפיו הולכת והופכת את הדמות למעניינת יותר ויותר (ואיך שאני אוהב את זה כששתי דמויות אהובות וחיוביות שונאות אחת את השנייה ומסיבות מוצדקות). סצינת העינוי של הכומר הראשי הייתה טובה וכואבת מאוד. נחמד היה לראות סיפור בו דווקא הדמויות הטובות מתוארות כאכזריות וקרות לב כל כך.

    ההפתעה הכי גדולה בשבילי הייתה הקרב בסוף. זה לא שהופתעתי מזה שיארל בורג יתקוף את קאטגט. ראיתי את זה בה עוד מקודם אך הביצוע עצמו היה יוצא מן הכלל וסיפק דקות סיום מאוד מותחות, מורטות עצבים ועשויות ממש טוב.

    אבחנות שונות :

    -אין לי משהו נגד אלכסנדר לודוויג אבל לא אהבתי שליהקו אותו בתור ביורן. הוא נראה מבוגר מדי לתפקיד (אני יודע שהוא גדול מהשחקן הקודם רק בשש שנים. הוא פשוט נראה מבוגר לגילו). הוא גם שחקן שאני מכיר ואני תמיד מעדיף אלמונים.

    -שוב יש מחסור משמעותי בדם בפרק. זה מאוד מעצבן ומאוד מפריע. זה נעשה מסיבות צנזור כלשהן?

    -טרבור מוריס עשה עבודה נהדרת עם הפסקול המוזיקלי בפרק הזה.

    -סוף סוף יש קצת עניין בדמותו של רולו. נראה שלהרחיק אותו מראגנאר לות'ברוק ומהעלילה הראשית עושה לו רק טוב.

    -התינוק החדש בעל עין הנחש נראה מצוין.

    -הפעם למדתי מטעויות עבר ולא קראתי את השורה האחרונה בביקורת (במיוחד לאחר שהבחנתי בצמד המלים "ההיסטוריה מספרת ש-".)

© עידו ישעיהו