הסקס של מאסטרס 1.08: אהבה ונישואין

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 21/11/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "הסקס של מאסטרס" עונה 1 פרק 8, בקצרה

אין לי הרבה לומר על הפרק הזה, עוד אחד יפה בעונת בכורה חזקה, אבל אני שוב לא יכול לעבור אל סדר היום אחרי מפגן המשחק הנפלא של אליסון ג'אני. המונולוג שלה לבחור של בעלה בגנות מוסד הנישואין היה מצמרר, והדמויות שלה ושל בו ברידג'ס ממחישות פעם אחר פעם עד כמה הן מהותיות ללבה של הסדרה. גם במובנים הרגשיים הבסיסיים וגם כמרכיב המקרין על עבודתם של מאסטרס את ג'ונסון. היגון הגלום בהם סבוך וטראגי – כה עצוב לראות את ברטון מנסה לעורר בעצמו בחילה כדי "לתקן" את עצמו.

כשם שאני לא יכול לא להתפעל מהפגנות המשחק המדהימות של השניים, כך אני חווה ירידת רמה משמעותית כל פעם שליזי קפלן על המסך. אפילו לא צריך את ג'אני וברידג'ס בשביל זה, כי היא כה רחוקה ברמתה מיתר חבריה לקאסט, כולל הצעירים שבהם. היא נראית אנכרוניסטית, מדברת בשפתיים משורבבות במעין גסות ניו יורקית עכשווית ואני פשוט לא מאמין שהיא תוצר של סנט לואיס ב-1957. ליהוק אומלל.

  • תתש

    דמותה של אליסון ג'אני והסיפור שלה נראים כל כך לא מתאימים מבחינה טונאלית לשאר הסדרה. זה נראה כאילו מישהו בחדר הכותבים זרק הערה לגבי שזה יתאים בסדרה שמתעסקת בחקר המין לדחוף גם עלילת female liberation.

    • ocean

      מה? הדמות שלה והסיפור שלה עם ברטון מהווים את אחד הדברים שהכי מתאימים לסדרה ולרוח התקופה שלה. המחקר של מאסטרס וסק בחקר המין והמיניות, וכשם שוירג'יניה העירה לביל בפרק הראשון: מלבד האספקט הפיזיולוגי צריך להתעמק גם באספקט הנפשי-חברתי כדי להשלים את התמונה המלאה. זה בדיוק מה שהעלילה הזו נותנת לנו, וזה מתבקש ועשוי נפלא.

      אם כבר אז וירג'יניה היא זו שלא מתאימה לסדרה – משוחררת ובטוחה מדי לאשה גרושה בסוף שנות החמישים. יש עוד דברים שמציקים לי כמו זה שליבי הכניסה לביתה את עובד התחזוקה השחור כשבעלה לא היה בבית – משהו מאד לא מקובל לעשות. אין ספק שיש הקצנות בסדרה כדי לייצר עניין ודרמה, אבל לדעתי אלה אינם נמצאים סביב דמותה של מרגרט.

      • תתש

        שכחתי לכתוב בפוסט למעלה שאני מאמין שככל שהמרחק בין דמויות המשנה לבין וירג'יניה, מאסטרס ואשתו של מאסטרס מתגבר, כך גם גדלה החירות הדרמטית שהתסריטאים אפשרו לעצמם.

  • Michael Ginzburg

    לא יודע מה יש לכם נגד ליזי קפלן. זו הפעם הראשונה שאני רואה אותה בסדרה כלשהי והיא
    בסדר גמור ולעיתים אף יותר מכך. ממש לא שונה משאר הקאסט בכל הנוגע לגינונים והתנהגות.
    תקראו לה אנומליה חברתית, היוצאת מהכלל, הנון קונפורמיסטית. אי אפשר שתהיה אישה גרושה
    עם רצון משוחרר מהרגיל יחסית לתקופה? סימון דה בובואר, מישהו?

    עד כה, סדרה טובה מאוד למרות חוסר המיקוד לפרקים וקיצורי דרך לעוסים לעבר המטרה.

    • נדב רזון

      אני מסכים עם מיכאל.

      גם אני מתקשה להבין את פרץ הבוז הזה כלפיה. היא לא שחקנית דגולה, בטח לא ברמה של אליסון ג'אני (מצד שני – מי כן?…) אבל היא ממש לא גרועה בעיניי ועושה את התפקיד שלה בצורה טובה ויעילה.

      התלונה היחידה שלי כצופה נייטרלי היא על הצביעות של הטלוויזיה האמריקאית בכך שקפלן מרבה לחשוף את הגוף שלה בעוד שאצל הגברים לא חושפים כמעט כלום (לא שאני נורא סובל כגבר לראות את הגוף של קפלן, אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שזו סדרה שמדברת על הפוריטניות והיחס המזלזל והמפלה כלפי נשים, בה בשעה שהטלוויזיה האמריקאית כולה ממשיכה עם אותן רעות חולות שעליהן מדברת הסדרה. אני די בטוח שזו לא אשמתה של מישל אשפורד, היוצרת, אלא של הרשת המשדרת "שואוטיים" אבל זה עדיין מפריע לי).

      ואם כבר נקודת חולשה בקאסט – בעיניי זה ניקולס ד'אגוסטו (אית'ן). שחקן איום שבכל שניה שלו על המסך אני מרגיש שהוא "משחק" ויש לו בערך הבעה וחצי. הוא קצת השתפר לעומת הפרקים הראשונים (שם הוא היה מחריד) אבל הוא עדיין נקודת תורפה בסדרה שבה המשחק פשוט משובח (וזו הזדמנות לציין לטובה את קייטלין פיצג'רלד שעושה עבודה מצוינת כליבי, וכמובן של מייקל שין שלגמרי מבריק לאורך כל הסדרה, אבל התעלה על עצמו בפרק "קת'רין" שעליו בטח יקבל מועמדויות לפרסים).

      • אני דווקא מאוד מחבב את ניקולס ד'אגוסטו. לא חשבתי שהוא יוכל לשאת על כתפיו תפקיד מעט יותר משמעותי מכפי שהכרתי אותו בעבר (בסדרת נוער כלשהי), אבל אני מבסוט ממנו מאוד וגם מחבב את דמותו.

        • אני מסטול – התבלבלתי בין ניקולאס ד'אגוסטו למישהו אחר. אני אוהב אותו אפילו יותר מכפי שחשבתי בזכות "מעודדים צמודים" שבכיכובו, קומדיה מעולה שכבר שיבחתי כאן מספר פעמים בעבר.

  • Michael Ginzburg

    בפרק 9 הופיע מוכר בחנות מין והוא נראה כמו היפסטר בן זמנינו, זה היה מצחיק.
    וזו עוד הוכחה לכך שאי אפשר לצפות למפגן אותנטי מושלם של ייצוג אנשים מפעם,
    עזבו את ליזי קפלן במנוחה! 🙂

© עידו ישעיהו