ספוילר "הסקס של מאסטרס" עונה 1 פרק 8, בקצרה

אין לי הרבה לומר על הפרק הזה, עוד אחד יפה בעונת בכורה חזקה, אבל אני שוב לא יכול לעבור אל סדר היום אחרי מפגן המשחק הנפלא של אליסון ג'אני. המונולוג שלה לבחור של בעלה בגנות מוסד הנישואין היה מצמרר, והדמויות שלה ושל בו ברידג'ס ממחישות פעם אחר פעם עד כמה הן מהותיות ללבה של הסדרה. גם במובנים הרגשיים הבסיסיים וגם כמרכיב המקרין על עבודתם של מאסטרס את ג'ונסון. היגון הגלום בהם סבוך וטראגי – כה עצוב לראות את ברטון מנסה לעורר בעצמו בחילה כדי "לתקן" את עצמו.

כשם שאני לא יכול לא להתפעל מהפגנות המשחק המדהימות של השניים, כך אני חווה ירידת רמה משמעותית כל פעם שליזי קפלן על המסך. אפילו לא צריך את ג'אני וברידג'ס בשביל זה, כי היא כה רחוקה ברמתה מיתר חבריה לקאסט, כולל הצעירים שבהם. היא נראית אנכרוניסטית, מדברת בשפתיים משורבבות במעין גסות ניו יורקית עכשווית ואני פשוט לא מאמין שהיא תוצר של סנט לואיס ב-1957. ליהוק אומלל.