סוכני שילד 1.07: המוקד

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 14/11/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

מה חשבתם על "סוכני שילד" עונה 1 פרק 7?

Marvel's Agents of S.H.I.E.L.D. - 01x07 - The Hub s

  • אז כמו שאתם רואים השבוע ויתרתי על כתיבת סיכום, בעיקר כדי לטפח את העצלנות שלי. מסתבר שגם אין לי ממש מה לכתוב על הפרק למעט רפרנסים (דווקא היו לא מעט הפעם, דווקא כשאני לא כותב סיכום), ובכל זאת יש כמה נקודות ראויות לציון:

    1. אחרי "FZZT" נמשכת המגמה החיובית, שוב עם חצי מהצמד פיץ-סימונס. הפעם החננה הסקוטי הצטוות לוורד במשימה מסוכנת בשטח, לכאורה זוג מוזר ולא מתאים, אם שוכחים את כל האינטרקציות המשעשעות של פיץ-סימונסוורד. בכל מקרה, פיץ הוכיח שהוא הרבה יותר מעכבר מעבדה ובעוד חמישה פרקים הוא כבר יציל את היקום מפלישה חוצנית נוספת.

    2. ההשוואה בין סקאיי לג'סיקה דרוספיידר-וומן בעקבות הפרקים הקודמים? נראה שהם באמת הולכים בכיוון הזה (מינוס כוחות העל, אני מניח).

    3. אחרי הפרק הקודם חשבתי שקולסון קצת יירד מהעניין, אבל הפעם הוא עצמו חושד בסודות העומדים מאחורי החלמתו המופלאה. העצירה שלו באמצע התגובה האוטומטית החוזרת, "זה מקום… קסום"; האמירה של סקאיי שהוא כמו גרסה רובוטית של עצמו (חוץ מזה שהיא לא הכירה אותו לפני שמת); סצינת הסיום.

    ועכשיו לחלק שאף אחד לא באמת קורא:
    ויקטוריה האנד הייתה יד-ימינו (חה!) של נורמן אוסבורן (גרין גובלין; אל תצפו לראות אותו בסרטיסדרות מארוול, הדמות שייכת לסוני יחד עם ספיידר-מן). בסיום אירועי Secret Invasion (ניסיון הפלישה של הסקראל לכדוה"א) אוסבורן הפך לגיבור, השתלט על שילד ודחק את טוני סטארק מתפקידו כמנהל הסוכנות. אוסבורן סגר את שילד והפך אותה ל-HAMMER, גרסה מושחתת ואגרסיבית לארגון שקדם לה. לאחר מפלתו של אוסבורן, האמר נסגרה, שילד חזרה לפעילות וויקטוריה האנד הפכה לסוכנתאשת הקשר בין שילד לנוקמים.
    – איכשהו החמצתי את זה: על אחד משלטי ההכוונה ב-Hub כתוב HAMMER (תודה לרועי ברדה פייסבוק).
    טריסקליון, בסיס נוסף של שילד שהוזכר בפרק, היה במקור הבסיס הראשי של שילד ביקום האולטימייט ומקום מושבם של האולטימייטס, גרסת היקום הזה לנוקמים.
    – הסוכן ג'ספר סיטוול הופיע כבר בחלק מסרטי מארוול, וזו הופעתו הראשונה בטלוויזיה (או על צג המחשב, תלוי איך אתם צופים בסדרות).
    – "בארטון ורומנוף" הם כמובן קלינט בארטוןהוקאיי ונטשה רומנוףהאלמנה השחורה.
    – בתחילת הפרק הופיע הלוגו החדש של אולפני מארוול, את הופעתו הראשונה עשה ב"ת'ור: העולם האפל" (אם עדיין לא עשיתם זאת, הגיע הזמן לצפות. לא רק שהפרק הבא יהיה קשור אליו איכשהו, הסרט עצמו מבדר ומתעלה על קודמו.)

    • Yaara

      כן, גם לי אין יותר מדי מה להגיד על הפרק. היה חביב-סביר שכזה. כמו שדובי ציין הפרקים עדיין לא מרגישים מספיק מגובשים ועם בשר, אבל זה עדיין מעניין מספיק בשביל לרצות לדעת מה הסיפור עם סקאיי, מה הקטע עם טהיטי, לראות עוד את פיץ-סימונס וכו'.
      אני עדיין לא סובלת את הוידויים הכפויים של הדמויות על האופי שלהם (ע"ע וורד ופיץ ליד מכשיר ההרס על הצורך שלו להציל), ואיזכורים של הנוקמים א-לה 'ברטון ורומנוף' עדיין מוכנסים בצורה מגושמת שגורמת לי לגלגל עיניים.

      * לעוד מישהו יש חשק עז לסנדביץ'?
      ** הסרט החדש של ת'ור כיפי ומבדר בטירוף.

    • פשוט יעל

      מזתומרת אף אחד לא קורא? זה החלק הכי מעניין!

  • הפרק הזה יותר טוב מהפרק הקודם בזה שהוא לא היה משעמם ואכן היה קצת מתח לגבי מה שהולך לקרות במשימה של שני הגברים החסונים. אבל זה עדיין לא נעשה בצורה מעניינת מספיק. הכל מרגיש חלק מספיק ובלי מספיק בשר כדי להחזיק את הפרק. הקונפליקט בין קולסון לסקאיי ובין קולסון לעצמו (באוזני מיי) הרגיש לא אמיתי ולא אמין. היה שם מקום להעלות שאלות הרות גורל על הדרל שבה מנהלים את ש.י.ל.ד., אבל זה נעשה בצורה לא משכנעת כאמור, וחוץ מזה שאלות כאלה מתאים יותר לשאול בשלב מתקדם יותר בסדרה. וגם הפריע לי שלא עשו עניין יותר גדול מזה שסימונס ירתה בסוכן ההוא, הרי בארגון שמקפיד על הכללים כמו ש.י.ל.ד. לא יעברו על דבר כזה לסדר היום.

    • פיץ גבר חסון?

      • הוא לא הוכיח את עצמו מספיק בשבילך? 🙂

    • שין-גימל

      מ.ש.א על הכל. החלק של פיץ ווורד היה מצויין. בעיית האמינות די הרסה את החלק האחר, ואני חושב שהסצינה עם מיי מדגימה את זה – היא עשוייה היטב, אבל היא פשוט לא במקום מבחינת מה שקולסון אמור לייצג, גם כשאנחנו יודעים שקולסון הוא לא-בדיוק-קולסון.
      ועוד משהו: כשהשאלות להמשך והגילויים מגיעים בסוף הפרק, זה אולי נכון דרמטית כשזה קצר ולעניין, לא כשזה נמתח על שתי סצינות וחצי. אלה גם לא היו גילויים מי-יודע-מה.

  • פשוט יעל

    השלמתי בסוה"ש את פרקים 6 ו-7 (כי קצת שכחתי מהסדרה בשבועות האחרונים) וקלטתי שהכי מתאים לי להתייחס אליה כמו מין The Middleman שלוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות (כן, כן, אני יודעת שבעצם גם מידלמן וגם שילד שואבות שתיהן מתרבות הקומיקס, אבל קומיקס אני לא כ"כ מכירה ואת המידלמן כן). ככה כל המכשירים הטכנובאבליים שלהם ושאר ה"מדע" (וירוס חשמלי שמשנה את המולקולות של ה-DNA למשהו-משהו-טכנובאבל ושאפשר לסנתז לו תרופה תוך שעתיים! נשק סוני שיכול לנטרל כל נשק אחר באשר הוא!) הרבה יותר משעשעים אותי, וככה גם פחות מפריעה לי העובדה ש*כל* הדמויות הן שנונות ומודעות-לעצמן.
    נדמה לי שמיי אמורה להיות על תקן עדה (הרובוטית הנרגנת והסרקסטית)? אם כן, היא לא עדה מוצלחת במיוחד. הם צריכים לעבוד על זה קצת יותר.

    • פשוט יעל

      אה, ובהמשך לכך, מערכת היחסים של וורד (הסוכן הוותיק וה-straight-man עם הלסת המרובעת) וסקאי (המתחנכת החדשה הצעירה והגיקית שלא בטוחה מה היא חושבת על כל הארגון הסודי הזה) הייתה הרבה יותר מוצלחת, או לפחות יותר משעשעת אם הם היו נותנים לוורד לומר כל מיני gee golly shucks כמו ב"מקור" (המדומיין שלי).

      • שין-גימל

        שילד ממש לא מוחמאת מההשוואה הזו. כבר עדיף לראות שוב מידלמן 🙂

        • פשוט יעל

          שמע, אני בסה"כ נהנית מהסדרה. היא לא גדולה, אבל היא כיפית. עושה רושם שהרבה אנשים מאוכזבים ממנה, אבל אני מראש לא באתי עם ציפיות גדולות, אז מבחינתי הכל סבבה.
          ומשעשע אותי לחשוב עליה כעל וריאציה של מידלמן, למרות שאכן, אם כבר הולכים על הקטע של אנחנו-קווירקים-ומודעים-לז'אנר-שבו-אנחנו-פועלים, אפשר כבר ללכת על זה עד הסוף ולהכניס גם גורילות מאפיונריות או משהו…
          (מצד שני, מידלמן בוטלה בלי שנתנו להם אפילו לצלם את הפרק ה-13, ושילד כבר קיבלה הזמנה לעונה מלאה, אז אולי הם יודעים מה הם עושים.)

          • אם "להיות בבעלות דיסני וחלק מיקום קולנועי שמגלגל מאות מיליוני דולרים" נחשב, אז כן, הם יודעים מה הם עושים.

© עידו ישעיהו