ספוילר "הסקס של מאסטרס" עונה 1 פרק 3

לטוב ולרע, "מד מן" היא כרגע – ובוודאי למשך שנים רבות בעתיד – אמת מידה מרכזית בכל הנוגע לתיאור טלוויזיוני של שנות השישים. למרות ש"מאסטרס" מתרחשת בכלל ב-1957, היא מציגה לא מעט נושאים שכבר מוכרים לנו מהשנים הראשונות של "מד מן", כמו נשים וקריירה, היחס להומואים ואפילו בית זונות. גם הלוק זהה, התסרוקות והאופנה, עד לרמה של בלבול אמיתי: כבר הייתה בטי דרייפר הזקנה בפרק הראשון, והפעם היה נדמה כאילו אחת מהנשים בחדר ההמתנה אצל מאסטרס הייתה פגי אולסן ההריונית.

אבל "מאסטרס" היא ישות בפני עצמה, והיא מצליחה ללכת בדרכים הסלולות האלה תוך שהיא שומרת על מקוריות, עניין ויופי. הפרק השלישי שלה היה לטעמי הטוב ביותר עד כה. הסיבה ש"מד מן" עלתה בדעתי הפעם היא העיסוק האפילו-נרחב-יותר של הפרק במקומן של הנשים בחברה ובמקומות העבודה, בעיקר מפאת אסתר רנדולף, כלומר ד"ר דה פול הנוקשה, היחס של המזכירות האחרות כלפיה, ההערצה של ג'ונסון כלפיה והלקוניות שקיבלה בתמורה וכן הלאה. בנוסף, הזונות ממין זכר ומיקומם בשולי החברה הזכירו כמובן את המשא שנשא עליו סאלבטורה רומנו, אם כי כמובן ביתר שאת. אני לא לגמרי בטוח שאהבתי את העובדה שד"ר סקאלי התברר כהומו המשתמש בשירותי הליווי הללו, זה היה נוח וצפוי מדי, אבל קידם את הסיפור ולכן לא הציק לי (אם כי מעניין מה באמת קרה במקור). מה גם שהאופן המעודן שבו מאסטרס סחט אותו היה מצוין – "רע הכרחי".

מעודנות היא שם המשחק עד כה ב"הסקס של מאסטרס", בניגוד גמור לרפרטואר של שואוטיים עד כה. הביטוי הכי נוגע ללב לכך היה בית הזונות, במיוחד בפרק הזה, כי ביד אומן הפיח הפרק חיים בנתונים הסטטיסטיים היבשים של ד"ר מאסטרס. נשים בשר ודם ממלאות את הגראפים והרשימות, ואם עד כה הן בעיקר היוו משקל-נגד מבדר לפוציות של מאסטרס, הפעם הן תפקדו כאנשי השוליים, הנפגעות העיקריות כאשר לשון הפעמון מכה בדפנות. סטיית התקן היא הסטייה של חייהן. הן סיפקו סיפורים מרגשים על חייהן ועל מעשיהן. אף אחת מהן לא נהנית בכלל מהמעשה, חיים עגומים הובילו אותן לשם, חלומות שהיו להן דוכאו במהירות, כל אחת מהן נגועה במחלה כלשהי. בטי, כמייצגת הגדולה של החיים האומללים האלה, הוצגה בפרק ראשון כאישה חזקה ופלפלית שעומדת על שלה, והיא עדיין כזאת, אבל אורח חייה הותיר בה חותם מצלק ובלתי הפיך.

יש בקו הזה משהו מבטיח מאוד, כי מדובר במעין מיקרוסומוס לסיפור של הסדרה כולה, האנושיות שעומדת מאחורי המדע (שמאחורי האנושיות, במקרה של המחקר הזה). נכון לעכשיו הזונות מהוות את הצד החזק של "מאסטרס", סדרה שעד כה נראה שכל צדדיה חזקים (אם כי, לא נעים לומר, אני לא מת על ליזי קפלן).