ספוילר לפרק הפתיחה הכפול של "מחלקת גנים ונוף" עונה 6

הביקורת מפורסמת כשמקדימות אותה ארבע תגובות

—

מה עוד נותר לבקש אחרי פתיח כזה לפרק? אלה היו דקות ארוכות יחסית לטיזר (אולי הארוך ביותר בתולדות הסדרה? בהחלט יש מצב), אבל כל רגע מהן מוצדק. ההיסטריה של לזלי לנוכח השיבוש האימתני של האופן שבו ראתה בעיני רוחה את חתונתם של רון ודיאן (תמי לואיס, חה), יחד עם ההתרגשות המידבקת שלה מעצם האירוע – צועקת בהתלהבות כשהפקיד מתחיל במילותיו, קוטעת אותו כדי לשאת נאום קצרצר, משליכה עליהם את ה"אורז" – יצרו מפגן תכליתי של לזלי נופ, דמות אדירה, ואיימי פוהלר, שחקנית וקומיקאית נפלאה.

יתר הפרק היה מתוק אף הוא, אבל פחות, מטבע הקושי להשתוות לאירוע שכזה, אבל בעיקר מפאת המרירות השזורה בו. לזלי המשיכה להיות נהדרת, ולמעשה, נהדרותה בפתיח חידדה עבורי את הקושי שיש לי עם התפנית שעברה הסדרה מאז תחילת העונה החמישית, כאשר לזלי הפכה לחברת מועצה. העונה הקודמת הציגה בעקביות מכשולים פוליטיים ללזלי, הן מול חבר המועצה הבלתי נסבל ג'אם (בצפייה נוספת בעונה הבנתי שהשימוש בו היה אולטרה-מופרז וללא ספק תרם לבעייתיות של העונה) והן מול אנשי פאוני. זה הגיע לשיא בסוף העונה עם הדרישה להדיח אותה מתפקידה, ונמשך במלוא התנופה גם אל תוך פתיחת העונה השישית והחדשה, חודשיים אחרי כן, עת אפילו יש שאלה על שמה בתשבץ – "She's the worst". העבודה הזו כפוית טובה, כפי שאמר לה רון, אבל קשה לראות דמות שאני כה אוהב נאלצת להתמודד עם שנאה כזו.

על כן הזדהיתי מאוד עם תחושותיה בפרק הזה. מי ש-The worst הוא אנשי פאוני, ותגובת הנגד המואסת של לזלי הייתה כה במקומה. הקטע הוא שהפרק לא סיפק איזשהו אופק מעבר לכך שאפריל הקריאה לה את המכתב ששלחה לוועדת הפרס. עד כמה שהקסם המוכר של "מחלקת גנים ונוף" עודנו נוכח, אני מתקשה להתנער מהידיעה שמיד אחרי כן מצפה ללזלי מרתון בן 48 של קרצוף גופות של חיות מהאספלט.

גם מאורעות טום הקנו לי תחושה כזו. עד שסוף סוף הוא קצת התבגר, סידר את הראש ופתח עסק טוב ונכון, מהר מאוד – מהר מדי – הוא נתקל עכשיו בפסיכי לבית ספרסטין, מתמודד משמעותי לתואר האב הגרוע ביקום. התסכול של טום היה גדול ומידבק. בסצינה שבה ישב מוקף כולו בבני המשפחה, לצדיו מונה ליסה וז'אן ראלפיו ומולו אביהם, הוא איבד את סבלנותו באופן שלא ראינו אף פעם לפני כן. ברור שדרמה צריכה קונפליקט כדי להתקיים, וברור שגם לזלי וגם טום יעברו את זה בהצלחה כזו או אחרת, אבל בעבר "מחלקת גנים ונוף" סיפקה די והותר רגעים לא נעימים לדמויות שלה, ויחד עם זאת הצליחה להדגיש את האופטימיות והאור גם במפלתם, ניצחון קטן אחרי ניצחון קטן.

אין דוגמה מושלמת יותר – תרתי משמע – מאשר "סוף העולם". בכל הנוגע ללזלי וטום, זהו פרק שקל למתוח ממנו קווים מקבילים לפרק הנוכחי. לזלי התמודדה אז רע מאוד עם הפרידה שלה מבן, ודברי החכמה של רון עזרו לה לקבל פרפסקטיבה על הדברים. טום נתקל במהמורה משמעותית בעסק שלו – הוא נאלץ לוותר על החלום שלו ב"אנטרטיינמנט 720" ובתמורה החליט יחד עם ז'אן ראלפיו להרים את המסיבה הטובה ביותר בתולדות היקום והזמן. ההבדל בין אז לעכשיו הוא שכיום לזלי הרבה יותר חשופה להמונים ולחלאות כמו חבר המועצה ג'אם, כך שהסדרה כולה מתבוססת בדרדרים האלה הרבה יותר מאשר בארבע העונות הראשונות. אגב, אחת הנגזרות מהעניין הזה זה שאם בעבר היחס המבזה של כולם כלפי ג'רי היה בדיחה קטנה וחביבה, יחד עם המשטמה הכללית של פאוני אני ממש ממש מתעב את הגישה של כל החברים במחלקת גנים ונוף כלפיו. זה כבר מוגזם הרבה יותר מדי (אפרופו, המונולוג של ג'רי לאן וכריס אחרי שבישרו לו על הריונה היה מטריד ומעולה. ג'ים או'הייר הוא קומיקאי מצוין, ואני מקווה שלכתם של רוב לאו וראשידה ג'ונס יאפשר לו לפרוח עוד).

מכל מקום, אני תקווה שלמה שעניין הדחת לזלי ייגמר בקרוב. היחס של תושבי פאוני כלפיה לצד הביקור בלונדון, מאפשרים ללזלי להרחיב את אופקיה ולהבין שיש עולם בחוץ. פאוני היא חלק כל כך גדול מזהותה עד שקשה להאמין שזה קורה, אבל התהליך הזה הגיוני. זוהי פתיחת עונה שנייה ברציפות שבה אנחנו רואים את הדמויות הקבועות בעיר אחרת, שהיא גם במקרה עיר בירה. בשנה שעברה זו הייתה וושינגטון, הפעם לונדון. החשש מכך שזה ייראה כגימיק אמנם לא התפוגג, אבל העובדה שהביקור שם משפיע כך על לזלי נותן לו ערך מוסף.

וכמו תמיד, השבח לאל על אנדי דווייר, שהעלילה שלו הייתה המתוקה ביותר, פוגש את בן דמותו בבן אצולה בריטי. אני כותב 'אנדי דווייר', אבל כריס פראט כל כך רזה עד שלאורך הצפייה לא יכולתי שלא לתהות איך ברייס מ"אברווד" נקלע ל"מחלקת גנים ונוף". מסתבר שהלביבתיות שלו היא חלק כל כך מהותי מדמותו של אנדי, זה ממש נראה לי לא תקין. אבל אין מה להגיד, יפה לו יותר כך. שוב אפריל והוא ייפרדו, הפעם במרחק גדול פי כמה וכמה, אבל אפריל אמורה בעצמה ללכת ללימודי וטרינריה בבלומינגטון שבאינדיאנה, כך שהם היו מתרחקים שוב גם ככה. מוזר שזה לא עלה בשיחה שלהם. גם בשנה שעברה כריס פראט נעדר חלק מהזמן לטובת צילומים, והפעם זו תהיה מן הסתם היעדרות משמעותית יותר. הוא מהווה חלק כל כך אינטגרלי מבחינתי, במיוחד בשלב הזה של הסדרה, כך שאני ממש מקווה שהסדרה תצליח לסחוב היטב גם בלעדיו.

ולקינוח, שני בונוסים:
1) קטע שלא נכנס לפרק: אנדי מסביר מעט על הסטונהדג' (תצטרכו תוסף Hola כדי לצפות בו כי הוא חסום למי שאינו בארה"ב).

2) 40 השלבים לניצחון של לזלי כפי שהוצגו בפרק.

***

שימו לב: מערכת התגובות חזרה להיות Disqus כמו בעבר, ומאפשרת המון פיצ'רים מצוינים למעקב אחרי התגובות ולכתיבה נוחה שלהן. עם זאת, עדיין יש שני באגים מציקים:
1) כדי להגיב לתגובה יש ללחוץ על כפתור "צטט". כן, המילה Reply תורגמה משום מה ל"צטט" ולא ל"הגב". משתמשים ישראלים כבר ביקשו תיקון לפני מספר שבועות, אבל עד כה לא קרה כלום.
2) כאשר מתחילים משפט במילה באנגלית, כמו נניח "LOL", הסדר של העברית והאנגלית בכל התגובה משתבש. לכן התחילו במילה בעברית ורק אז תמשיכו כרצונכם, כמו למשל, "אוי, LOL" או סתם "לול" (אבל עדיף לא "חחחחחחחחחח").