שובר שורות 5.09: כספי דמים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 12/08/2013 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "שובר שורות" עונה 5 פרק 9

Breaking Bad - 05x09 - Blood Money

כבר מראשית ימיה התכוונה "שובר שורות" לגולל סיפור של הסתאבות, על מר צ'יפס שהופך לפני צלקת וכל זה, אבל בעיניי לא היה פרק שהציג באופן כה יפה את כרוניקת העולמות הנחרבים כמו הנוכחי. פרק שממחיש פעם נוספת כי המיקוד של העונה החמישית הופך אותה לטובה ביותר בסדרה – וזו קביעה שמבוססת רק על השוואה בין החצאים הראשונים של העונות השונות, שבאופן מסורתי היו בעיקר מעפנות, מלבד בעונה החמישית. המחשבה הסבירה שהטוב עוד לפנינו – ובכן, זה ממש נחמד.

וכאמור, הפרק הזה בעצם גילם בו את התורה על רגל אחת. כבר מהפתיח, ששוב חוזר אל וולט של העתיד, והפעם מראה לנו את בית משפחת ווייט בשיא עליבותו. נטוש, מוזנח, מגודר עם אזהרות הסגת גבול. פעם זה היה בית חם שגרה בו משפחה אוהבת. נופפת לשכנה קרול בשעה שהשקתה את הגינה שלה. אירחת את גיסתך ובעלה והילדים נהנו בחצר. "הייזנברג", השם רוסס על הקיר כדי להמחיש מה בדיוק עבר על הבית הזה. מי עבר עליו. כמו רבים לפניו, האיש שהיה בעסקי האימפריות מגלה שאימפריות נופלות.

זה אינו הבית היחיד שקורס. גם משפחת שריידר כמובן תחטוף את הריקושטים, וזה מתחיל כבר עכשיו אצל האנק, שעולמו מט עליו – דקות נהדרות ומתבקשות – ומשם הוא הולך להחריב את עולמה של משפחתו. והכי יפה, כמו תמיד, זה מה שקורה אצל ג'סי. הבחור שתמיד היווה את הסמן הרגשי המשמעותי/היחיד של הסדרה, ובמיוחד בעונות האחרונות, נסוג שוב אל אשמתו ומצפונו כשם שעשה אחרי שרצח את גייל. לא באותה רמה כמובן, הפעם הבית שלו לא הפך למאורת סמים, אבל ההזנחה הפושה בו והמאבק המנטלי הקיצוני בהחלט ישנם. יודע שמייק מת, עוד איש שהוא אהב, עוד דמות אב. יודע מי הרג אותו. יודע שכשם שכספי הדמים נחו על הספה בינו לבין מיסטר ווייט – דמות האב שלו בדימוס, שממשיך לקרוא לו "בן" כאילו זה עדיין נכון – לנצח הם יפרידו ביניהם. בתי ווייט ושריידר קורסים, אבל אצל ג'סי הבית הפיזי תמיד היה עניין משני. הוא עצמו הבית, וגם הוא הולך וכורע. אנחנו לא יודעים מתי בדיוק התקין האנק את מתקן האיתור על מכוניתו של וולט, אבל אנחנו יודעים שבמהלך השבוע הזה וולט ביקר גם אצל ג'סי וגם אצל סול (או על כל פנים נפגש איתו איפשהו כדי לקחת את הכסף). יחד עם הכרתו של האנק בעובדה שלא פינקמן אלא וולט הוא שאחראי למידע המזויף על מארי-בבית-החולים, ויחד עם הכספים שג'סי מטיל לכל עבר, משא האשמה שהוא משליך אל פתחי זרים, אני מאמין שקצרה הדרך עד שזה יהפוך מסימבולי לממשי – איחוד בין האנק לג'סי כדי להפיל את וולט.

 

Just When I Thought I Was Out

הפלאשפורווד בפתיח המשיך ישירות מאותו מקום שבו ראינו את וולט בתחילת העונה, בן 52, ועכשיו אני מתחיל לחשוב שאולי כל הסצינה ההיא בדיינר התרחשה באלבקרקי, אלא שוולט אחז בתעודת זהות מזויפת שמיקמה אותו כתושב מדינה אחרת. "רחוק מהבית", כמאמר המלצרית, ומאחר שראינו הפעם את ביתו, האבחנה שלה מדויקת מכפי שאי פעם תדע. הגיוני גם שבובי זינגר יפגוש אותו שם ולא יסע אלוהים יודע לאן כדי למכור לו את הנשק. יש לוולט שיער בשפע, ברוך השם, כך שכנראה כימותרפיה הוא כבר לא עושה. הרים ידיים או ששוב יש הפוגה? על פי השיעולים נראה שהראשון הוא הנכון, אם כי מעבר לכך הוא נראה די בריא.

מסתבר שהנשק בבגאז' לא מספק אותו. הוא מסכן את עצמו כדי להגיע שוב אל ביתו הישן, היכן שאנשים מכירים אותו ומתברר שגם את מעשיו הנפשעים, רק כדי לקחת שוב את כמוסת הריצין שהסתיר בשקע החשמל. עכשיו הוא אוחז בידיו את המוות הרועש ואת המוות השקט, ואני תוהה אם כל אחד מהם מיועד למישהו אחר, או שמא שניהם מהווים דרכי פעולה אפשריות כנגד אותו גורם.

בינתיים, חודשים אחורה, וולט פרש מהייזנברג אבל הייזנברג לא פרש מוולט. "אני לא יודע מי אתה", האנק אומר לו. "אני אפילו לא יודע עם מי אני מדבר". לידיה עוד באה אל וולט כדי לשכנע אותו לחזור, רק לזמן קצר. הוא אמנם כבר יצא מהעסק, אבל זה בדיוק מסוג הדברים שישובו לרדוף אותך. "אתה צריך להפסיק להתמקד באפלה שמאחוריך", הוא אומר לג'סי. "העבר הוא העבר. כלום לא ישנה את מה שעשינו. אבל עכשיו זה נגמר". ג'סי לא משתכנע, כמובן, לא לגבי העבר ולא לגבי מייק. וולט שוב לא מצליח להפעיל עליו את המניפולציות כשם שעד לא מזמן עשה כל כך טוב. בשביל ג'סי זה לא העבר, כי עבור הוריו של הילד המנוח זהו ההווה הקודר, החשוך והמייסר, ונראה שג'סי ממש שם ביחד איתם – נעדר כל אמונה בוולט. "אתה בחוץ. וכך גם אני". ובכן, לא בדיוק.

גם וולט בוודאי מבין את עקרותה של ההצעה שלו כאשר הוא מגלה את מתקן האיתור שהוסתר במכוניתו. העניין הזה מוביל לאחד הרגעים הטובים בפרק, ובעיניי אחד הדיאלוגים הטובים ב"שובר שורות" לדורותיה. עימות בין האנק לוולט, האחד אגרסיבי, השני אגרסיבי במרומז. אחרי ניסיונות מניפולציה כושלים, וולט שולף את האיום העצום והקטן שלו. "אם זה נכון", הוא אומר להאנק, "אם אתה לא יודע מי אני, אז אולי המסלול הכי טוב שלך הוא להתקדם בזהירות". Tread Lightly, כמה אדיר. מצד אחד אני לא מבין איך זה לא שם הפרק, אבל מצד שני אני משער שזה היה מעקר מכוחם של הדברים. כמו גם מהצהרת הכוונות של העונה עצמה, שאני בטוח שטמנה איזו אירוניה או שתיים במינוח הזה.

תגיות:
© עידו ישעיהו