עיקבו אחרינו בפייסבוק או בטוויטר
לכל הביקורות על "משחקי הכס"
אם כבר צפיתם בפרק, אתם חייבים את זה לעצמכם

—
ספוילר "משחקי הכס" עונה 3 פרק 9

"את כה טובת לב. יום אחד זה יביא למותך"
(סנדור קלגיין לאריה סטארק)

אלוהים אדירים.

נראה לי שאפשר לסגור את הטלוויזיה למשך השנה. קשה לי להאמין שיגיע משהו יותר מדהים, מרעיש, מטלטל, מצמית, מטריד, מקומם או מסעיר ממה שאך זה אירע בפרק של "משחקי הכס". מי חשב שאסון כזה יקרה במגדלי התאומים. לא יהיה מופרך להניח שלרגע הזה התכוונו דיוויד בניוף ודן ב. ווייס, יוצרי הסדרה, כשאמרו שבספר השלישי ישנה סצינה שמלכתחילה הניעה אותם ליצור את הסדרה. אפשר להבין אותם, אבל מנגד אני חייב לציין שכאחד שקרא את זה בספר (ולמעשה רוב הרשמים שלי כאן נכתבו מיד אחרי הקריאה), בקושי יכולתי להביא את עצמי לצפות בפרק בגלל הידיעה שהפורענות הזו תתרחש בו.

הסימנים בישרו רעות. נראה היה שוולדר פריי הבזוי מתכנן נקמה כלשהי, אבל חשבתי שהוא יסתפק במשהו שימיט על המלך בושה, בטח שלא מרחץ הדמים הזה. הגם שמותו של נד סטארק (שקרה גם הוא בפרק התשיעי לעונה) הבהיר לנו היטב ש"במשחקי הכס" אף דמות אינה בטוחה, עדיין לטבח כזה לא ציפיתי. לא ציפיתי לקטל כה שלם, כה מקיף, למחִייה כמעט מוחלטת של כוח הצפון, וכמובן, לא העליתי על דעתי שייכללו בו גם המלך בצפון, גם אמו וגם רעייתו ההרה. כבר רמזו לנו בפרק שעבר –  אין אהבה בווסטרוז, אין איחודים מרגשים. אם תנהה אחר הלב במקום לעמוד בהסכמים ובהבטחות, המחיר יהיה קודר. אי אפשר לומר שלא הוזהרנו – החורף אכן הגיע. כדי לזקק את הטרגדיה, קטלין מתה כשהיא בטוחה ששני בניה הקטנים נטבחו, שבתה אריה ככל הנראה מצאה את מותה (רגע לפני שהתאחדו!), ובמו עיניה ראתה את נכדה העתידי נדקר שוב ושוב ואת בנה רוב נשחט. כל זה, כמובן, לא הרבה אחרי שבעלה איבד את ראשו. אישה אומללה, משפחת סטארק האומללה.

ואריה המסכנה, מרחק פסיעות בודדות מאמה והכל קורס. שוב היא עדה לטבח ולרצח, ומותו של סער, הזאב של רוב, בוודאי גרם לה להבין את מה שלא רצתה להבין, את מה שסירבה להבין. טוב שקלגיין היה שם להמם ולקחת אותה, ואולי טוב שבניגוד לספר, לא נתנו לנו להבין שהוא הרג אותה לפני שגילו שהוא לא עשה זאת (אם כי היה סביר גם ככה שהיא לא מתה, אין לו סיבה לעשות את זה).

בעוד הפה הפעור שלי נסגר לאטו, ובזמן שהדריכות המטורפת שלי מתפוגגת, אני חייב לומר שכל העניין הזה שפל. שפל! הגורל האיום הזה, היעדר החסד, טבח האח והאם רגע לפני שהאחות מגיעה, הניצחון המתמיד של הרוע (לאניסטרים) על פני הטוב (סטארקים) – הכל מרפה ידיים. כלומר, אחרי הסצינה הזו אני מרגיש מותש נפשית. אבל באמת.

—

עדכון: הנה תגובתו של ג'ורג' ר. ר. מרטין למרחץ הדמים במסגרת ראיון קצר ומרתק איתו: "ידעתי על הטבח כמעט מההתחלה. לא ביום הראשון, אבל מאוד מוקדם. אמרתי בראיונות רבים שאני אוהב שהכתיבה שלי תהיה בלתי צפויה. אני אוהב שיש מתח הגון. הרגתי את נד בספר הראשון וזה הימם הרבה אנשים. הרגתי את נד כי כולם חושבים שהוא הגיבור ושכמובן, הוא ייכנס לצרה אבל אז איכשהו יצא ממנה. הדבר המתבקש הבא הוא לחשוב שהבן הבכור שלו יעלה וינקום את מות אביו. וכולם הולכים לצפות לזה. אז מיד מותו של רוב הפך להיות הדבר הבא שאני צריך לעשות… זו הייתה הסצינה הקשה ביותר שאי פעם נאלצתי לכתוב. היא מגיעה שני שלישים מתחילת הספר, אבל דילגתי עליה כשהגעתי לשם. אז הספר כולו היה גמור ועדיין נשאר החלק האחד הזה. רק אז כתבתי אותו. זה היה כמו לרצוח שניים מילדיך…

"החתונה האדומה מבוססת על שני אירועים אמיתיים בהיסטוריה הסקוטית. אחד המקרים נקרא 'הסעודה השחורה'. מלך סקוטלנד נלחם נגד שבט דאגלס השחור. הוא הושיט לו יד כדי לעשות שלום, הוא הציע לרוזן של דאגלס מעבר בטוח. הוא הגיע לאדינבורו וסעד במשתה נהדר, ואז בסוף המשתה אנשי המלך החלו להקיש בתוף יחיד. הם הביאו צלחת מכוסה, הניחו אותה לפני הרוזן וחשפו אותה, וזה היה ראשו של חזיר בר – סמל של מוות. ברגע שהוא ראה אותו, הוא ידע מה המשמעות. הם גררו אותו ואת אנשיו החוצה והרגו אותם בחצר. המקרה השני היה טבח גלנקו. שבט מקדונלד נשאר עם שבט קמפבל ללילה וחוקי הכנסת האורחים חלו לכאורה. אבל אנשי קמפבל קמו והחלו לטבוח בכל מקדונלד שיכלו להניח עליו את הידיים. לא משנה כמה אני ממציא, יש דברים בהיסטוריה שגרועים באותה מידה, או יותר".

אין להגיב עם ספוילרים לעלילות בהמשך הספרים, אפילו לא עם אזהרת ספוילר! בנוסף, מאחר שמדובר בפרק מאוד רגיש, אנא ודאו שהמילים הראשונות בתגובה שלכם אינן כוללות ספוילר, כי ניתן לראות אותן גם בעמודים אחרים.