ספוילר "קומיוניטי" 4.11

באוקטובר התבשרנו שג'ים ראש יכתוב פרק של "קומיוניטי", כיאה לזוכה האוסקר בפרס התסריט, והנה הוא הגיע. התוצאה נהדרת. לא זאת בלבד שהפרק היה מצחיק לכל אורכו בכמה וכמה רבדים, ולא זאת בלבד שהשתמש בחוכמה רבה ברעיון של הפרק כדי להגיע אל הפואנטה, אלא הוא עשה את זה במעין טייק על פרקי המחווה של הסדרה, כמו "לוחמה מודרנית" מהעונה הראשונה. הפרק החדש אמנם לא מגיע לגאונות של פרק הפיינטבול, הוא לא מרופד בשכבות שמעירות על כל הז'אנר, אבל כמותו ההיי-קונספט שבבסיסו נועד לומר משהו על מערכת היחסים הרומנטית של שתיים מדמויותיו. בשעתו אלה היו ג'ף ובריטה, הפעם טרוי ובריטה. ובניגוד לפרקי מחווה מהעבר שבהם הדברים קרו בפועל – הפיינטבול שהיה אמיתי, כולם באמת הפכו למעין זומבים – במקרה הזה טרוי ועאבד לבדם המציאו והזינו את הקונספט (ועזר להם השרת שמכבה ומדליק את האור, ובהמשך גם הדקאן).

היחסים של בריטה וטרוי תמיד חסו בצל החברות העמוקה שלו עם עאבד, כך שרק יאה שאחד מהשטיקים שלהם יהווה את הכר לפרידתם. אבל לא באמת אפשר לפטור את זה כך, כשטיק, כי ההשתלשלות הזו הייתה עדות נחרצת למה שחסר אצל הזוג הרומנטי. ההבנה החברית העמוקה שמאפשרת לעאבד להבין את טרוי מהרגע שהעיר אותו בבוקר ואמר שהוא חושב שההחלפה עבדה, ומאוחר יותר להבין מדוע הוא שולח אותו לדייט עם בריטה מבלי שדבר ייאמר בפירוש – זהו בדיוק האלמנט שחסר אצל טרוי ובריטה. אין להם אפילו קצת מזה, הכימיה מעולם לא הייתה שם. מלבד כמה רגעים סמי-רומנטיים לאורך השנים, לא באמת הבנו מדוע הם ביחד, ואני מאמין שזה אפילו לא קשור לעובדה שהיחסים ביניהם לא זכו ליותר מדי זמן מסך. נראה שכימיה עם אנשים היא פשוט לא הקטע של גיליאן ג'ייקובס. ובכל זאת, החיבוק שלהם בסוף הפרק היה מאוד מתוק, לא מעט כי החיבור ביניהם התחיל להתממש עם רגע דומה.

מוכרחים לציין את הפגנות המשחק של דני פודי ודונלד גלובר, אבל אין מנוס מלהכיר בכך שג'ים ראש שם את שניהם בכיס הקטן. הוא סיפק לעצמו כמה רגעים גונבי-הצגה ולגמרי הורסים. תיעול ג'ף היה מדויק על הפינצטה, עד לרמת שרירי הבטן, הירידה על עצמו ("תקוע בתוך גוף שיכול להיות הצל של גולום") והמסת אנני, אבל ההתנצלות החוזרת ונשנית על כך שג'פרי היה בתוכו הייתה זהב. בנוסף, אני רוצה המשך לפרק הזה שבו נראה את שלוש המשאלות שקיבל לנארד מהדקאן.