אימפריית הטיילת 3.12: חולות מרגייט

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 03/12/2012 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "אימפריית הטיילת" 3.12, הפינאלה של העונה השלישית

עוד לפני הצפייה בפינאלה כבר היו חדשות טובות בנוגע לעונה הרביעית: אל צוות הכותבים מצטרפים שני בוגרי "הסמויה" – הסופר דניס ליהיין (בין ספריו "שאטר איילנד" ו"מיסטיק ריבר"), שכתב את אחד הפרקים הכי זכורים מבחינתי של "הסמויה", וגדול מכך – הסופר ג'ורג' פלקאנוס, אחד ממפיקי "הסמויה" שכתב בכל אחת מהעונות את הפרק האחד לפני אחרון. קרי: את הפרקים הכי טובים של "הסמויה".

"על חולות מרגייט
אני יכול לחבר
כלום לכלום
הציפורניים השבורות של ידיים מלוכלכות
האנשים שלי מכניעים אנשים שאינם מצפים
לכלום"
(הפואמה "ארץ הישימון" של ת.ס. אליוט, שנכתבה בחלקה בעיירת הנופש מרגייט, אנגליה)

אני לא בטוח לגבי הקשר בין הפואמה הזו של אליוט לפרק האחרון לעונה של "אימפריית הטיילת", היא כוללת יותר מ-400 שורות לא פשוטות להבנה, אבל אני אוהב את הקטע הזה על חולות מרגייט. אליוט נסע לשם בעצת רופאו אחרי שחווה התמוטטות עצבים, ושם, על פי התיאור, מצב רוחו היה שלו במיוחד. אחרי העצבים של המלחמה שנאקי מצוי בה, אני מניח שניתן לקרוא להלוך רוחו אחרי כן "חולות מרגייט".

החדשות הטובות: הפִּסקה שמעל התמונה. החדשות העוד יותר טובות: ג'יפ רוזטי סוף סוף מת. צפוי אבל כל כך קתרטי, אחרי ששוב ושוב הצליח לחמוק ממוות, כולל בפרק הזה מידיה המסכנות של ג'יליאן. אלוהים, זו הייתה הדמות הכי עלובה השנה בטלוויזיה. אני תוהה אם היוצרים יסתכלו יום אחד לאחור ויקלטו עד כמה כשלו. מה שכן, הסוף שלו היה נהדר, שר לעצמו על ברני גוגל או משהו ופתאום מפסיק, ורק בשוט הרחב אנחנו מגלים מדוע.

הדקות הראשונות של הפרק היו גדולות. המחשה אלימה ואסתטית של הדרך שאליה הוביל חוק היובש, ודי במהירות. האלימות הייתה שם מההתחלה, אבל מלחמות הגנגסטרים, ובכלל עלייתו של הפשע המאורגן, מיוחסת לתקופת היובש ויוצגה באופן מרהיב עם שלל הנרצחים בסיקוונס הזה. כיתת היורים של קאפון שהשיקה את הפרק, כולל שוט פתיחה יפהפה, מזכירה את "טבח יום ולנטיין" הנודע לשמצה שלו, שהגיע חמש ומשהו שנים אחרי כן. כל אלה יחד עם מסע הירי של ריצ'רד – כפרה עליו – הביאו ללא ספק למניין המתים הגבוה ביותר בתולדות "אימפריית הטיילת".

נאקי ניצח את המלחמה באמצעות מבצע עוקץ פקחי. רוטשטיין נחלץ לעזרתו תמורת המחסן באוברהולט, כפי שנאקי צפה שיהיה, ולבסוף נקם בו עם הלשנה נאה. הדבר היחיד שדורש מעט סספונד, אבל גם הוא אפשרי, זה העובדה שאנדרו מלון [1] הסכים לשתף עם זה פעולה. אני מניח שנמכר לו סיפור על כך שהפדרלים גם ככה מרחרחים כך שעדיף לטפול את האשמה על מישהו. גם מזרייה ספג פגיעה קשה – בסופו של דבר כל האנשים ששלח לאטלנטיק סיטי נרצחו, אפילו אלה שיצאו משם.

[1] הסתבר לי עכשיו שגם הוא אדם אמיתי.

הסיפור של ריצ'רד הארו, שהתקיים רוב הזמן במקביל ליתר האירועים, זכה ליופי של שילוב עם הסיפור הראשי. הכניסה שלו אל בית הזונות של ג'יליאן, בד-אס מאי פעם, הייתה גדולה. לא אגיד שלא היה לי חשש מסוים לחייו, אבל שכנעתי את עצמי שלא יהרגו לטומי האומלל גם את שני הוריו, גם את ג'יליאן (כנראה) וגם אותו – לא רק שהילד יישאר לבד, אלא שהם מהווים את החוליות המקשרות הקרובות ביותר לג'ימי, מנוחתו עדן, ולזה אני לא מוכן. הסצינה שבה ריצ'רד צלף כשהרובה על הרצפה בבחור שאיים על טומי ביד אחת – הייתה גדולה. מתחת לעין, כמו שהוא אוהב.

כל הפרטים הקטנים בסיפור שלו, ובכלל בעונה, באו לכדי ביטוי יפה בסופו של דבר. כשפול סגורסקי אמר לג'וליה להעלות את טומי לחדרו של בנו המת, אל אותו חדר שבו טומי נדד אליו בעבר, שיחק במשחקים והוציא את פול מדעתו, זו הייתה סגירת מעגל מזככת.

אחד הדברים שאהבתי בפרק הוא הסופים האמביוולנטיים שהעניק לדמויות שלו, במובן שממש הכל פתוח. האם ריצ'רד יחזור אל ג'וליה ואל טומי? האם ג'יליאן בכל זאת תישאר בחיים? האם מרגרט תחזור (אמן לא!)? מה בדיוק נאקי מתכנן? כל זאת ועוד בפרק הבא של "בועות".

נאקי תומפסון. כלומר, בארני גוגל

במהלך המלחמה נאקי עושה חשבון נפש כשהוא משוחח עם איליי, מתחרט על רדיפת הבצע, "תמיד מנסים לגנוב בשביל עוד קצת". איליי הביע גם הוא דברי היגיון, שנאקי יוכל להשתקם אם יהיה לו משהו שאחרים רוצים. מאוחר יותר, כשהכל נגמר נאקי אמר לאיליי, "אני לא רוצה שאף אחד יתעסק לי בעניינים, אני לא רוצה שאף אחד יתקרב אלינו אלא אם כן אנחנו כבר בוטחים בו". ומאוחר יותר, אחרי הביקור אצל מרגרט – שדווקא הראה ששוב מדובר באותו נאקי שקונה את דרכו בכסף, סולח בלי לבקש סליחה ("אני לא מחפש סליחה", הוא אמר לג'ימי, כזכור) – הוא מתעלם מאלה שמכירים אותו על הטיילת ומשליך את הפרח ששוכן תמידית על דש מקטורנו. אפילו בפתיח הפרח הזה מופיע. זה אקט סמלי מאוד, רק שאין לי מושג מה הוא מסמל. בסוף העונה הקודמת נאקי ירה בג'ימי והשלים את הפיכתו לגנגסטר. אז האם סוף העונה הנוכחית הוא פרק אפל נוסף? האם הנסיגה מוכת הטראומה שלו אל הבית ואל המוכר היא ירידה אל מדרגה נמוכה יותר, או שמא משהו בדמות הכאה על חטא?

שני הפרקים האחרונים לעונה – ועוד שניים מעולים שהיו מנוקדים בה בדרך – רחוקים מלפצות על מחדליה התהומיים, אבל הם בהחלט נוטעים בי תקווה לגבי העתיד לבוא. הצטרפותם של ליהיין ופלקאנוס מהווה חלק ניכר מהתקווה הזו.

  • ocean

    ~ספוילר פרק סיום העונה ~

    בטוחה שהרבה ישלפו פה ביטויי 'דאוס אקס מכינה', וילינו שהכל הסתדר באופן קל ומתואם מדי. אבל לא כן הוא. הפרק האחרון מסביר וקושר היטב כל מיני סצינות סתומות, תלושות ולעיתים מפגרות ששובצו במהלך העונה הכה המחורבנת הזאת. נו, העיקר שג'יפ רוזטי מת במקום שלכאורה כונה "חולות מרגייט ליד הטיילת". בטוחה שמעבר להסכם עם נאקי ומסריה, טונינו נהנה לדקור את הבוס הפסיכופת שלו כנקמה על רצח בן משפחתו הדייג.

    כצפוי, סצינת ריצ'רד היתה נפלאה. פעם צלף, תמיד צלף. כמה שטומי בוטח בו בעיניים עצומות (תרתי משמע) במצב כל כך מעוות, בהשוואה לכמה שהוא לא סומך על הסבתא הפסיכית שלו בסיטואציה שאמורה להיות בנאלית לחלוטין – לאכול בתוך האוהל שהקים בחדרו. כמה כאב לי שריצ'רד נאלץ להפקיד אותו בשנתו בידיהם של ג'וליה ואביה, בזמן שהוא מסובב את הגב והולך משם. האם ישוב לשם? האם נאקי יתבע חזקה על הילד, או שמא יניח לו כבר לנפשו?

    צריך לדבר גם על תושייתה של ג'יליאן, שאיכשהו יודעת לקרוא את התמונה ולא מחכה יותר שמישהו יפעל בשבילה. לא ברור איך היא חשבה שתוכל להתחמק מהרצח של ג'יפ, מה שכן ברור זה שהיא היתה נואשת להשיב לעצמה ולנכד שלה את מה שהיא כינתה "שפיות". אני מאד מקווה שדמותה נושעה על ידי נאקי לא רק בשביל הצופים, אלא גם בשביל טומי. מאידך, הדמיון החיצוני הרב בין ג'יליאן לבין זו שמהווה עליה איום (ג'וליה) הוא כנראה מאד לא מקרי, והיוצרים כבר הוכיחו לנו שאין להם שום בעיה להיפטר מדמויות מעולות.

    מה עוד? נאקי אומר לאחיו שמעתה הוא רוצה לעבוד רק עם אנשים שהם בוטחים בהם, ולאחר מכן מעיף את הפרח הדבילי והקבוע שלו מהדש, כאילו מפנה עורף להתנהלות שלו עד כה ואולי מנסה לפתוח דף חדש. מעניין איך הוא יצליח לעשות זאת כשרוטשטיין ימשיך להציק לו (אף אחד לא קונה את זה שיפילו אותו כל כך בקלות, נכון?). הקשר עם קאפון אמור להתהדק, מה שאומר כיף, שקרים והסוכן ואן הלדן.

    אני מקווה שנפטרנו לעד ממרגרט, הקדושה המעונה והמתחסדת. אני מקווה גם שזה הסוף של צ'ארלי חמום המוח, או לפחות סוף דרכו המשותפת עם מאיר לנסקי. ואני מקווה, בעיקר בשביל היוצרים, שריצ'רד יקבל את הגאולה שכל כך מגיעה לו אחרת המפרקות שלהם ישברו.

    נ.ב1: מה קורה עם אדי המשרת?
    נ.ב2: שוב ושוב מדהים אותי איך עונה כל כך גרועה הצטלמה כל כך יפה.

  • GodFather

    בסה"כ פרק סיום טוב מאוד לעונה בינונית פלוס. נתחיל מהרע – ריצ'רד. לא ברורה לי סצנת הסופרמן הזו שלו. ראשית, החבר'ה של מסרייה עוד לא הספיקו ממש לצאת מהאחוזה לפני שהוא נכנס לשם. איך בדיוק? הוא הרי מן הסתם לא ידע שהם כבר לא איתו, ועד כמה שהוא חייל טוב (ותיכף נגיע גם לנקודה הזאת), אני לא חושב שהוא חושב שהוא יכול להתמודד נגד 50 איש.

    שנית, אופן הלחימה שלו הזכירה לי את זה של הטרמינייטור – לא באמת אפשר להרוג אותו. הוא נכנס בקז'ואליות ויורה כדור או שניים, תולה בקז'ואליות את הרובה על הכתף ומחליף בקז'ואליות לאקדח, ואיכשהו מחסל את כולם מבלי אפילו להישרט. קצת מוגזם בעיניי (מיותר גם לציין ששדה הראייה שלו הוא לפחות 40% פחות משל אדם רגיל, מה שבטח לא עוזר בקרב במקום סגור שכזה). כבר הוכיחו לנו שהוא חייל טוב, אבל עדיין, הוא לא סופרמן, והגזימו לגמרי.

    שלישית, הבחור הזה שבא אליו מאחורה. זה כנראה הגנגסטר היחיד (לפחות בבית הזה, וקרוב לוודאי שבעיר כולה) שאינו חמוש, אפילו לא בסכין. אז מה ציפית בזה שתתנפל עליו מאחורה? רביעית, יכולת לשטוף את הדם לפני שאתה בא אל ג'וליה. אתה בעיר חוף, למען השם.‏

    מרגרט – בעיניי הדמות הזו מיצתה את עצמה ויהיה נחמד לראות אותה כמה שפחות בעונה הבאה. אני כמובן בספק שזה יקרה, אבל לפחות, אם בכ"ז יתקעו לנו אותה – שיהיה משהו שקשור בילדים שלה. הם יחסית מעניינים (במיוחד הילדה המתוקה הזו). שלא תחפש הרפתקאות פילנטרופיות ונטולות פואנטה, כמו כל קו העלילה עם המרפאה שהיה נטול פואנטה כמעט לחלוטין (למעט אולי קצת הצגת חוסן לדמות של מרגרט, אני באמת לא מבין למה היינו צריכים את זה).‏

    די הפריע לי שלא סגרו באופן מספק כמה וכמה עלילות: כבר אמרתי על עניין המרפאה, יש גם את כל העניין עם ואן אולדן (כרגע הוא רק נוכל שהסתבך בשנית, עדיין לא ראינו אותו הופך לגנגסטר ממש), דין אובאניון, הארי דוהרטי…‏

    ונעבור לקטעים הטובים יותר – המוות של רוזטי. נורא אהבתי את זה שהניחו כמה וכמה גחלים במדורה, וכמה קווי עלילה אפשריים שיכלו להיות אלו שיביאו למותו; חניקה בטעות, חניקה בכוונה, רצח ע"י ג'יליאן, רצח ע"י נאקי, רצח ע"י ריצ'רד, רצח ע"י מסרייה ורצח ע"י טונינו אחרי מה שעשה לבן הדוד שלו. ממש רק לבחור. קצת היה חסר לי השואו-דאון האחרון בין נאקי לרוזטי. פחות במובן של קרב, אלא בקטע של "אתה מת ראשון, אני צוחק אחרון".

    רוטשטיין – שוב רואים את נאקי שלא שוכח. גם לא רצה לעזור לו במלחמה שלו וגם מנסה לעשות עליו כסף. מה שקצת פחות מרשים אותי זה הקייס הדי חלש שאמור להיות נגד רוטשטיין. אני בטוח שהוא עצמו לא דרך באוברהולט, וספק אם מישהו מאנשיו עשה זאת. אז על מה בדיוק רנדולף אמורה לבנות תיק? לא נשמע שיש לה הרבה קייס, ואם היא הולכת לרדוף אחרי רוטשטיין באותו אופן שהיא רדפה אחרי נאקי עונה קודם, כלומר תחפש באופן יזום קייס נגדו, אז כל התחבולה עם אוברהולט היא סתם גימיקית.

    מסרייה – אני לא יודע כמה זה נבון מבחינת נאקי להרוג את החבר'ה שלו. הוא הסכים לסגת, ומן הסתם מסרייה לא נתן את כל החבר'ה שלו להרפתקאות של רוזטי, ויש מספיק אנשים שנמצאים איתו בניו יורק. כך שבעיניי זה טיפשי מצדו של נאקי לפתוח שוב את החזית הזו, במיוחד היות ולו באמת אין צבא, ובמצב כזה הוא צריך להמשיך להציץ תמיד מעבר לכתף. מצד שני, זו נקמה ו-STATEMENT לעתיד. אני מקווה שמסרייה יהיה נוכח גם בעונה הבאה.‏

    נאקי ואיליי – נראה שנאקי סלח לו סופית, או לפחות מספיק כדי לבטוח שוב באיליי. הקטע שבו נאקי שם את האפרכסת בשיחה עם רוטשטיין כדי שגם איליי ישמע הבהיר זאת היטב וגם היה די נוגע ללב (עד כמה שאפשר להתרגש מזוג אחים גנגסטרים אלימים). כנ"ל לגבי השיחה בסוף, על כך שהם לא יכניסו אף אחד שהם לא בוטחים בו. כלומר, הוא מספח את איליי אליו וכבר לא מתייחס אליו כסיידקיק.‏

    לו'ציאנו – בהחלט הולך להיות מעניין מה שיקרה איתו בעונה הבאה. כל מה שהלך בפרקים האחרונים נראה כהכנה לכך.

    נתראה בעונה הבאה!

    • GodFather

      עם כל החיסולים בפרק, לא מפתיע שגם הפסקאות שלי חוסלו 🙂

      • סידרתי אותן.

        באשר למסע הירי של ריצ'רד – הוא נכנס לבית אחרי שאנשיו של מזרייה עזבו. את מה שג'יפ ראה מחלונו שבקומה השנייה, ריצ'רד ראה כאשר מן הסתם ארב כדרכו בחוץ וחיכה לשעת כושר, וזו הייתה בדיוק השעה.

        • לי הפריע שנאקי ואיליי נכנסו לבית בלי גיבוי. נכון שהאנשים של מזרייה כבר הלכו, אבל אולי לרוזטי יש עוד אנשים בפנים? אולי הוא עומד עם רובה במעלה המדרגות? הפרטים הקטנים

  • Saturn

    ראיון עם ווינטר על העונה:
    http://www.hitfix.com/whats-alan-watching/boardwalk-empire-creator-terence-winter-talks-nucky-richard-chalky-and-more-from-season-3#FZ6FGeU4QMRsuZUr.99

    פרק סיום בסדר. fan-service מבחיל לריצ'ארד שמחסל בריגדה שלמה. מקווה שג'יליאן עדיין חיה.

    קחו את העונה הזו ותנעלו אותה במגירה ותשאירו אותה מאחור ותחשבו טוב על עונה 4.

    • Saturn

      הראיון מאשר שג'יליאן עדיין חייה.

      הראיון גם מאשר שמה שווינטר חושב שמדובר בדברים חיובים הוא לא אותו דבר כמו שאני חושב. חלק מהדברים שהוא אומר וההסברים שלו פשוט מצחיקים. 'אין לנו מספיק זמן' – אז למה נתתם לסטורליין גרוע כל כך הרבה זמן אוויר בכל פרק?!

      דיבורים הזויים על HUGE PAYOFF בכך שזה היה סמואל שטיפל באדי ובכך שגילינו שמרגרט בהיריון.
      אומר שהם תכננו להראות את מותו של סלייטר אבל בגלל בעיה במקום הצילום הם ויתרו על זה. ומשום מה הוא אומר שהדרך שנבחרה יותר מפתיעה. כאילו כל העולם לא ידע שזה סלייטר בקופסה כאשר היא הגיעה ב4 לפנות בוקר.

      איכשהו ווינטר גרם לעונה הזו להיות יותר גרועה עם הראיון הזה.

  • RONISUISA

    לדעתי   ההצהרה של נאקי בדבר ביטחון רק במי שכבר בוטחים בו משאירה לו רק את ריצ'ארד   באופציה   ( הלוואי )  או ואן הולדן בקוסטלנציה מסויימת …
    ועצה לכל המנחשים וצופי העתידות …  כפי שציינתי בפרק הקודם ..   נבירה קצרה בהיסטוריה האמיתית של הדמויות אמורה   לתת לכם ספויילר  בספקטרום  רחב יותר לעונה הבאה…. לעניות דעתי   העונה הבאה תתחיל   בשנת 1926-7     ובסופה   ניפרד מחצי קאסט …

  • מיכאל גינזבורג

    סיום עונה לא רע בכלל. שמח על הידיעה לפיה שניים מכותבי 'הסמויה' ישדרגו את הכתיבה
    של העונה הרביעית.

    לאן פניו, כלומר חצי פניו, של ריצ'רד מועדות? הרעתי לו על כל חיסול בפרק הזה!

     

  • Eliav

    נורא אהבתי את הפרק, סופסוף רואים את השפיכות דמים שדיברו עליה כל הזמן שהמאפיה עשו.
    איפה לעזאזל ואן הולדן?! אני מבין אם אתם רוצים שהוא יתרחק קצת מנאקי כדי שיחזרו ויפגשו תהיה לזה משמעות אבל הוא פשוט נעלם!
    בעקבות ספויילרים מויקיפדיה אני באמת מצפה לעונה הבאה רק כדי לראות את מאיר לוינסקי, אל קאפון ולאקי לוצ'יאנו ממשיכים להתקדם בסולם!
    המסר שאני קיבלתי שנאקי מתקדם עוד צעד אחד אל עבר הגנגסטר, הוא לא עוד עוצר בטיילת ומברך אנשים לשלום בחיוך מזויף- הוא מטיל עליהם אימה. הוא גם יודע טוב מאוד שהדברים לא יחזרו לקדמותם, לא כלפי אילי שהוא אומר לו שהוא לא יהיה שריף ולא כלפיו
    אגב אם בעונה הבאה יהיו גם כותבים של הסמויה, אולי הסדרה תהיה כמו הסמויה מבחינת טיב העונות? הראשונה טובה, השניה טובה יותר, השלישית מבאסת, הרביעית מצוינת והחמישית והאחרונה נטולה לויכוח (לפי דעתי גם טובה)

    • וואו, סדר עונות שנוי במחלוקת, לכל הפחות. אצלי הסדר אצל "הסמויה", מהטובה ביותר לפחות טובה, הוא 4, 1, 3, 2 ו-5.

      • מיכאל גינזבורג

         סיריוסלי? עונה 2 מצוינת, אולי הכי טובה.

  • miss bojarsky

    Just when you thought you were out, they pull you back in…
    טוב בסדר, אני אחזור לעונה ארבע.
    ברגע שג'יפ התחיל להשתין, היה לי ברור שהוא ימות כמו שאחד מאנשיו של קאפון רמז שיקרה – עם הזין ביד (סליחה על השפה, אבל לא נראה לי הגיוני לומר זאת אחרת)

  • עופר

     פרק לא טוב. פרק שמבכר את הסנסציה והפומפוזיות על חשבון של עידון ובנייה נכונה של העלילה.הפתיחה היתה מאוד מרשימה אבל אח"כ נראה שהם חיפשו "להפתיע" בכל מחיר. הסצינה של רוזטי וג'וליאן היתה נוראית בעיניי, תיאטרלית בלי הצדקה וגם "ההפתעה" שהיא מנסה לרצוח אותו עם המזרק ונתפסת לא אמינה. הסיפור עם רותסטין לא נתפר כמו שצריך, זה לכאורה נורא מתוחכם מכל הצדדים (העיסקה הסיבובית של רותסטין, הפח של נאקי) אבל הכל קרה מהר מדי ולא תפור כהלכה. למה מלון הסכים מייד? וגם אם רותסטין כל כך מתוחכם הוא היה אמור לחשוד שנאקי רוצה לנקום בו וכו'. הסצינה עם ריצ'ארד נחמדה גם אם קצת פומפוזית. סצינת הסיום עם רוזטי שוב פומפוזית ותיאטרלית הייתי מעדיף שיהרגו אותו בקרב ולא להמתין כדי ליצור "הפתעה" נוספת בפרק.

© עידו ישעיהו