מיטב המחלצות

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 03/11/2012 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "אימפריית הטיילת" 3.07

http://i1213.photobucket.com/albums/cc466/yyaddo/BoardwalkEmpire03x07-SundayBest.jpg?t=1351871739

"ייתכן שזה היום הזה. משרה עלי מצב רוח מוזר".
(ג'יליאן)

לא רק ג'יליאן במצב רוח מוזר, כמעט כל הדמויות כך. כל הפרק כך. הפרק הכי פחות אלים בתולדות הסדרה, יש לשער, ואהבתי את זה. זו הייתה דרמה במיטבה, וגם כשכבר הייתה אלימות בחלק האחרון של הפרק, היא נבנתה על תלים של הלכי רוח ושיחות נעימות (ברמה כזו או אחרת), כמו יום ראשון עצל ורגוע.

מעניין היה לראות את הדמויות בסופו של יום. לרגע היה שנאקי ומרגרט עוד יכולים להיגאל, אבל היא הבהירה שזה לא הולך לקרות – זה מאוחר מדי. אבל לא עבור נאקי ואיליי, שמצליחים סוף סוף לגשר על משקעי העבר. והסיפורים היפים מכולם היו כמובן של ג'יליאן וריצ'ארד. כאשר שאל אותה בתחילת היום איך היא מרגישה, היא אמרה "רצחנית" ולא שיקרה. היא תכננה את היום הזה כולו מראש, דאגה שהבית יהיה ריק מאדם כדי שתוכל לבצע את זממה בכפילו המסכן של בנה/בעלה, ההוא שנעלם יום אחד והשאיר לה את הבית. הצורך הזה לרצוח אותו נועד כדי שיהווה תחליף לגופתו של ג'ימי בעיני החוק, ולא פחות חשוב מכך – כדי שג'יליאן תוכל להשלים עם מותו של בנה. גרטשן מול, תמיד מעולה, צריכה לזכות על הפרק הזה באמי.

http://i1213.photobucket.com/albums/cc466/yyaddo/BoardwalkEmpire03x07-SundayBestRichard.jpg?t=1351974752ובמקרה של הארו, שמתחבר עוד אל ג'וליה ונראה שגם היא אליו (אגב, כשהיא קראה לו "מר הארו" כאשר הגיע עם טומי, זה נשמע קצת כאילו היא אומרת "הירו"), היום עמוס האירועים שבילו ביחד הוביל בסופו למעין פריצת דרך בכל הנוגע לריצ'רד – הוא יושב מול מחברת היצירה שלו, שם תמיד הדביק את חייהם השמחים והמחייכים של אנשים אחרים ושל נשים מפרסומות, ולראשונה הדביק פיסה מחייו שלו. תמונה מעט מביכה, ג'וליה וטומי מסתכלים על המצלמה, הוא עצמו בוהה בג'וליה – אבל זה לא משנה. סוף סוף גם הוא חווה את מה שהאנשים האלה במחברת מרגישים.

זהו הפרק הראשון בחלק השני של העונה, וככזה מבשר טובות. אמנם אין ספק שמגזרת ג'יפ רוזטי עוד צפויות לנו מורות רוח רבות, אבל החבירה שלו אל מזרטה נראית כמו תחילת סוף הסיפור שלו, אז גם זה משהו. כמו כן, הסצינה שלו בבית עם משפחתו הייתה משעשעת למדי, סוף סוף מישהו שאין לו שום בעיה לעמוד מולו בחוזקה.

בינתיים אני משתדל לשמור על אופטימיות ולהתייחס אל הפרק הזה כאל הצהרת כוונות. כדברי ג'ון החמודה: "מה שאני אוהבת באביב זה שהכל מתחיל לצמוח שוב, אחרי שהכל היה כל כך אפור".

© עידו ישעיהו