ספוילר "שובר שורות" 5.02
אם תהיתי איך תתנהל הסדרה אחרי מותו הבומבסטי, תרתי משמע, של גאס, כעבור שני פרקים אני אוהב את התשובה. הנשורת הזו מביאה את האנק וחבורתו היישר על עורפו של מייק, ובשלב הבא גם לזה של וולט, מן הסתם. "ממש מולי", אמר מרקרט, "ממש מתחת לאף שלי" – ניסוח מדויק של יחסי האנק-וולט.
חוזקו של הפרק נובע מכך שמייק כיכב בו. אני אוהב את תושייתו הסופר-הירואית, מהתל בזה שמנסה לפגוע בו, נמצא בערך חמישה צעדים לפניו, שומר על פאסון נינוח וענייני מול ה-DEA, ולבסוף בא אל לידיה כדי לסגור חשבון. בעיניי הסצינה הזו הייתה בקלות הטובה ביותר בפרק. התחינה שלה כלפיו שלא יירה בראשה ולאחר מכן שלא יעלים אותה, שלא יגרום לבתה לחשוב שפשוט נטשה אותה. עדיף שתמצא אותה מתבוססת בדמה מאשר שלא תמצא אותה בכלל. אי אפשר היה שלא לדמיין את שארית חייה של הילדה בהינתן כל אחת מהאפשרויות הללו, גדלה עם מראה אמה המתה, או עם הקינון התמידי שנעלמה לה סתם כך.
מה שפחות אהבתי זה את העובדה שמייק החליט לבסוף לא להרוג אותה. אחרי תחנוניה כאחת שכבר קיבלה את הדין, נסיגה כוללת מצדו היא ממש לא מה שחשבתי שיקרה. ניחשתי שאולי הוא ישליך אותה מהחלון אל הנוף המרשים הזה שבחוץ, אך לא. אמנם בהיותו מייק מעניין לראות מה הזווית שהוא החליט לשחק עליה כך פתאום – ככל הנראה נאלץ לחזור לעסקים עם וולט אחרי שהכסף שחסך לנכדתו הוחרם – אבל ממש לא ציפיתי לזה, ומבחינתי זה עיקר את הרות הגורל מהסצינה. פשוט חבל.
מזל שהיה מייק, כי החזית של וולט הייתה מאוד משמימה. החיפוש אחרי הסיגריה, הניסיונות להמשיך, האגו שגורם לו לחשוב שאם גאס הצליח גם הוא יצליח, יחסו הגס כלפי סול, האימים שהוא מהלך על אשתו. אין גווני אפור, אין מחשבות שניות. אפילו כשג'סי התחיל להתייפח על כך שכמעט ירה בו, כל הניחומים של וולט נראו מניפולטיביים ומשרתי מטרה – המטרה שלו להמשיך הלאה, והמטרה של וינס גיליגן שנסלוד מוולט בכך שיציב את ג'סי כקורבן לתחבולותיו, ובסוף הפרק עם המין הדוחה שביצע בסקיילר המבועתת. לכן אני מברך על הטיזר בתחילת הפרק הראשון, שמתריע בפני שבירת התבנית.